הבוס צמצם עיניים – למה הוא התכוון?

מאיי ווסט, שחקנית אמריקאית, אמרה פעם: "אני מדברת שתי שפות, שפת גוף ואנגלית". המשפט הזה נכון לגבי כל אחד ואחת מאתנו. במפגש בינאישי, עוד לפני שאמרנו את המילה הראשונה, מי שעומד מולנו חווה אותנו באמצעות המסרים הבלתי מילוליים שהעברנו.

כמה פעמים נדמה היה לכם שהייתם ברורים בתגובותיכם, מדויקים במסרים שלכם, והנה – האדם שמולכם פירש את כל מה שאמרתם באופן אחר לגמרי? מתברר שמחוות הגוף שלנו אומרות עלינו לעתים יותר מהמסרים המילוליים שאנחנו מעבירים.

ליקטנו בעבורכם כמה דוגמאות של מחוות גוף, הממחישות היטב עד כמה הגוף שלנו "מדבר" ועד כמה השפה הבלתי מילולית משדרת לעתים מסרים הרבה יותר משכנעים וחדים מכל מילה או משפט שיוצא לנו מהפה.

הבוס מבקש לקיים אתכם שיחת עבודה. הוא מדבר ואתם, מציצים מפעם לפעם במייל או בסמס שקיבלתם. לכאורה מתנהלת ביניכם שיחה טובה: אתם עונים לו, שואלים עוד שאלה ומהנהנים בהקשבה. בפועל אינכם מישירים אליו מבט ומסתכלים בעיניו, אלא מציצים בטלפון, עם ראש ומבט מקובעים. ייתכן שלדעתכם ההתעדכנות בטלפון הנייד שלכם מעידה על מסירות לעבודה, אך מה שבאמת שידרתם לבוס שלכם הוא: "לא ממש מעניין מה שאתה אומר. אני לא באמת מקשיב לך". כשמישהו באמת מעניין אותנו וכשאנחנו מייחסים חשיבות למה שהוא אומר, אנו מטים את הראש באופן קשוב, מישירים אליו מבט ומסתכלים בעיניו, כך שהמבט לא תקוע, והגוף מוטה לעברו.

לעתים בשיחה פנים אל פנים נוטים לא מעט אנשים לצמצם עיניים בזמן שהם חושבים או מתרכזים, ומיד גם הבעת הפנים שלהם משתנה. לעתים אתם עלולים להיראות זעופים, כך שהאדם העומד מולכם עלול לקבל תחושה שאתם כועסים או לא מרוצים מהסיטואציה. במקרה כזה, נסו לתמלל את המחשבות. כלומר, הגיבו בקול רם ואמרו לבן שיחתכם שמה שהוא אמר מעניין, שאתם חושבים על דבריו, שהם בעלי טעם, וכדומה.

אתם נמצאים בראיון עבודה והשיחה דווקא קולחת. אתם מרגישים נינוחים ובטוחים בעצמכם, אפילו מתחילים לדמיין את עצמכם מקבלים את התפקיד. ואז, מבלי לשים לב, תוך כדי שאתם מדברים על הישגים והצלחות במקומות עבודה קודמים, אתם מטים את הראש לאחור, הסנטר מורם והצוואר נחשף. האווירה בחדר מתחילה להשתנות. המראיין, שלפני כן היה חביב, משנה את טון הדיבור ומתחיל לשדר עצבנות או חוסר שביעות רצון. אתם אובדי עצות. אין לכם מושג מה קרה ומה גרם לשינוי.

מה שגרם לתגובה השלילית של הצד השני הם הסנטר המורם והצוואר החשוף, שמעבירים מסר של שחצנות, של התנשאות ושל תחושת עליונות. גם אם ההישגים שלכם מרשימים מאוד, זהו מסר שלא כדאי להעביר למראיין, בוודאי שלא בראיון עבודה. כדי לתקן את הרושם שנוצר, עליכם לשדר צניעות וענווה. חשוב כמובן להטות שוב את הראש קדימה, אולם זה לבדו לא יספיק. עליכם להטות קדימה את כל הגוף, כדי להוכיח למראיין שאתם קשובים לדבריו ומייחסים להם חשיבות, וגם מכבדים אותו. כדאי ללוות זאת בהתנצלות קלה: "אם זה נשמע שאני מתנשא, זו לא הייתה הכוונה. אני פשוט מאוד נלהב מהתפקיד וחשוב היה לי להדגיש שיש לי ניסיון מתאים", וכן הלאה. חשוב להמשיך לשדר צניעות וענווה לאורך כל שאר השיחה, כדי להחזיר אותה לפסים החיוביים שבהם התנהלה קודם.

מחוות הגוף הזו משדרת חוסר שביעות רצון. דוגמה שהגיעה אליי מאישה שסיפרה לי על בעיה ששיתפה בה את הבוסית שלה, ממחישה זאת היטב: לדבריה, היא ביקשה לשתף את הבוסית שלה בבעיה שצצה עם אחד הלקוחות. בזמן שהציגה בפניה את הבעיה והעלתה פתרונות אפשריים, ציינה כי בזמן השיחה איתה הרגישה אי נוחות. כששאלתי אותה מה היא זוכרת משפת הגוף של הבוסית, היא סיפרה שמפעם לפעם היא שלחה את ידה לנקות קלות את השרוול. זו התנועה היחידה שהיא ממש זכרה.

פעולת הניקוי הקלה שנעשית תוך כדי השיחה, משדרת חוסר שביעות רצון מהרעיונות, או חוסר נוחות מהנאמר. מחוות הגוף של הבוסית גרמה לעובדת להרגיש שהיא לא לגמרי כנה איתה בתשובותיה. התנועה שלה העידה על כך הרבה מעבר למה שביטאה באופן מלולי. העובדת סיפרה, שהעובדה שהיא חשה שהבוסית לא הייתה לגמרי כנה איתה, גרמה לה לגשת לאדם נוסף מהתחום ולהתייעץ גם איתו.

כשמנהלים שיחה ואוחזים את כוס הקפה, מבלי משים, בשתי הידיים ממש ממול הגוף, מחוות הגוף הזאת משדרת לאדם מולכם שאתם מנסים ליצור חיץ ביניכם לבינו. לכן, במידה והשיחה מתנהלת בעמידה או תוך כדי הליכה במסדרון, החזיקו בכוס הקפה ביד אחת, והשתדלו להחזיק את הכוס לצד הגוף. הטו את הראש או את הגוף הטיה קלה לעבר בן שיחתכם, כדי לשדר לו קרבה והקשבה.

מחקר שנעשה באוניברסיטת ייל בארצות הברית, שבו נתנו לאנשים להחזיק כוס קפה חמה או קרה לפני שיחה, מצא שחמימות פיזית מקדמת חמימות בין אישית ותחושה של קרבה. המחקר הראה כי החושים שלנו הם הגשר בין החשיבה המודעת והלא מודעת לבין ההתנהגות שלנו. כלומר הפעולה הפשוטה הזו של החזקת הכוס החמה גרמה להם לראות את האנשים סביבם כנחמדים יותר.

לסיכום, מסרים גופניים יכולים "לחשוף" רגשות או מחשבות שלא בהכרח רצינו לחלוק עם מי שעומד מולנו או לחלופין לתת לו רושם מוטעה באשר למה שאנחנו חושבים או מרגישים. בעולם העבודה, מסרים שכאלו יכולים להשפיע ואף להפריע לתקשורת התקינה עם עמיתים לעבודה, לקוחות ומעסיקים. לכן, רצוי להיות מודעים לכך ששפת הגוף גם היא שפה משל עצמה ולשים לב למה שאנו משדרים לצד השני.

הכותבת היא יועצת תדמית אישית ועסקית

ב- 14 למרץ בשעה 19:00 תתקיים בבני ברק במשרדי עמותת נטע – המרכז לפיתוח קריירה, הרצאה של סברה קארפ, שתעסוק ברושם הראשוני, שפת הגוף וחידוד המסר הבלתי מילולי שנשים מעבירות במקום העבודה ובכלל. הרשמה מראש באתר נטע www.netta.org.il