נושאים חמים

מאגר נתוני האשראי: מי ירוויח ומי יפסיד?

הקמת מאגר נתוני האשראי צפויה לסייע לאנשים עם עבר כלכלי טוב - אבל אסור לממשלה לשכוח שיש לטפל בבעלי עבר גרוע ולסייע להם לצאת ממעגל האימים

אדם מחזיק כרטיס אשראי (ShutterStock)
כיום הבנק משקלל פרמיית סיכון כללית לכל לווה (צילום: shutterstock)

בקרוב יובא לאישור הכנסת בקריאה שניה ושלישית הקמתו של מאגר נתוני האשראי שתפקידו יהיה לתת לנותני האשראי תמונה מלאה של התחייבויותיו ומוסר התשלומים של מבקש ההלוואה. כיום עומדים לרשות בנק או חברת אשראי השוקלים מתן ותמחור הלוואה רק המידע הפנים ארגוני שנצבר על המבקש. לדוגמה, כשבנק לאומי ישקול מתן הלוואה ללקוח שלו תהיה חשופה בפניו היסטוריית האשראי ומוסר התשלומים של הלקוח בחשבונותיו בלאומי בלבד. במידה והמבקש מחזיק חשבונות והתחייבויות נוספות בבנקים או חברות אשראי אחרות, מידע זה לא זמין לבנק לאומי ולא מקבל ביטוי בשיקולי מתן האשראי. מאגר נתוני האשראי בא לשנות את המצב ולהיות מוקד אליו ידווחו הגופים הפיננסיים ובתמורה יהנו מנתוני המאגר.

כיום הבנק משקלל פרמיית סיכון כללית לכל לווה. בין מקבלי ההלוואות ישנם כאלו בהם הסיכון גבוה מהנראה לעין וכאלו שלא, אך בהעדר היכולת להבחין ביניהם פרמיית הסיכון מחולקת בין כולם. קל לראות מי יהיו הנהנים המידיים מהקמת המאגר, הלקוחות הטובים, אלו שמשלמים בזמן. אותם יזהה הבנק כנושאי סיכון נמוך יותר ויתמחר את האשראי שלהם בזול. ואילו מצד שני יפגעו אלו בעלי מוסר התשלומים הנמוך או רמת הסיכון הגבוהה עבורם תעלה הריבית או תסורב ההלוואה לחלוטין. בצד ההשפעה על הפרטים השונים לכאן ולכאן צפויה השפעה חיובית לכולם בדמות הגברת התחרות בין הבנקים, שכן בהינתן מידע מלא יוכל גם בנק אחד להציע הלוואות ללקוחות בנק אחר מבלי שלאלו יש היסטוריה מתועדת אצלו, מה שיהפוך את השוק לחופשי יותר ואת הלקוחות לקהל פחות כלוא.

פתרון חפוז שלא נבדק לעומקו

טוב עשתה כנסת ישראל שבחרה להתייחס בהצעת החוק לאותו קהל שסביר שבעקבות המאגר תקשה עליו מאוד או אף תחסם בפניו היכולת לקבל הלוואה, "מודרי האשראי". לטובת הטיפול בנושא הוקצו 50 מיליון שקלים שיועברו לקרן מיוחדת שתפקידה יהיה לתת ערבות ללווים בסיכון. ההחלטה על הקמת קרן בעלת הון מצומצם ותו לא אולי נבעה ממניעים טהורים אך נראית כפתרון חפוז שלא נבדק לעומקו. ראשית אין להניח שלווה רע יהפוך ללווה טוב רק כיוון שניתנה לו ערבות. שנית הסכום עצמו הנו נמוך באופן בלתי מציאותי. גם כיום כאשר מצבם של הלווים המסוכנים טוב יותר עדיין היקף ההלוואות בשוק האפור הנו פי מאה ויותר מגודל הקרן הייעודית הזו.

הפתרון המשלים למאגר האשראי צריך להתבסס על ההנחה הבאה: אשראי אינו זכות מוקנית לכל אזרח או לכל בעל חשבון בנק, ואין לדרוש מהמדינה שתאפשר לכל דורש לקבל מהבנק הלוואה ללא קשר להתנהלותו. בדיוק כפי שלא ניתן לחייב כל קמעונאי למכור בהמחאות דחויות אם אינו סבור שאלו יכובדו. מצד שני יש לתת מוצא מההפניה המעגלית שנוצרת, הרי ללא היסטוריית אשראי טובה לא יהיה אפשר לקבל הלוואה, וללא הלוואה שתפרע כמתוכנן לא ניתן לשפר היסטוריית אשראי. כדי שלפרט תהיה הזדמנות אמיתית לצאת מהמעגל חובת המדינה להנגיש לו את האפשרות ללמוד התנהלות כלכלית נכונה מהי. ערבות הקרן צריכה להיות מותנית בהכשרה מסובסדת לניהול תקציב משק בית ומאזן הכנסות והוצאות פרטי. כיום משרד הכלכלה באמצעות המעוף יודע לתת הכשרות כלכליות, כל שנותר הוא לבנות את ההכשרה המתאימה להתנות בה את מתן הערבות.

בנוסף לתכניות החינוך הכלכלי המתווספות לתכניות הלימוד בבתי הספר, יש גם לטפל בדור העבר שלא קיבל את ההכשרה הזו וללמדו התנהלות כלכלית נכונה. לא עוד פלסטר אלא טיפול יסודי, שכן היסטוריית אשראי רעה אינה הבעיה במקרים רבים, אלא סימפטום של התנהלות כלכלית קלוקלת.

שחף מזין, כלכלן, מרצה במרכז ללימודים אקדמיים (מל"א) אור יהודה. עוסק בהדרכה פיננסית לציבור מטעם משרד הכלכלה