בנק ישראל מוטרד מהגידול החד באשראי הצרכני ובשוק הנדל"ן והמשכנתאות. "הגידול המתמשך והמהיר באשראי הקמעונאי עלול להוביל להתממשות סיכונים. הגידול בהיקפי האשראי למשקי הבית (לדיור ושאינו לדיור) ובאשראי לענף הבינוי והנדל"ן, והמתאמים ביניהם, מעצימים את הסיכון למערכת הבנקאית", נכתב בדוח הפיקוח על הבנקים השנתי, שפורסם היום (ב').
עוד הם כותבים: "חלקם של האשראי לדיור והאשראי לענף הבינוי והנדל"ן טיפס בסוף 2015 ל-45% מסך תיק האשראי. האשראי לענף הבינוי והנדל"ן מהווה 30% מסך תיק האשראי העסקי", הם מוסיפים. באשר לשוק המשכנתאות, בדומה לשנים האחרונות גם בשנת 2015 הוא היווה את מנוע הצמיחה בתיק האשראי בבנק, וצמח ב-9% לכמעט 290 מיליארד שקל.
תחום נוסף שנמצא בצמיחה מואצת הוא האשראי הרגיל למשקי בית. בבנק ישראל כותבים כי בעשור האחרון גדל משמעותית חלקו של האשראי למשקי הבית בסך תיק האשראי הבנקאי. "לצד זאת עלה מינופם של משקי הבית במערכת הבנקאית. היחס בין האשראי למשקי בית לבין התוצר עלה בשנים האחרונות מ-28% ל-38%, והיחס בין אשראי זה להכנסה הפנויה במשק עלה מ-42% ל-56%. עם זאת, רמת המינוף של משקי הבית בישראל עודנה נמוכה יחסית לרמה ביתר המדינות המפותחות כתוצאה מכך שהאשראי לדיור מתאפיין במינוף נמוך, ואף על פי שהחוב הצרכני ביחס לתוצר דווקא אינו נמוך", נכתב בדוח.
המפקחת על הבנקים ד"ר חדוה בר מתייחסת במכתב המצורף לדוח גם לסיכון הנובע מהריבית הנמוכה במשק, אותה ריבית שעליה אחראי בנק ישראל בעצמו. בר מתייחסת להתמודדות הבנקים עם הריביות הנמוכות שפוגעות להם בהכנסות, והיא כותבת כי העובדה שסביבת הריבית נמוכה לאורך זמן מחייבת את הבנקים לבחון את המודל העסקי ולהתמקד בצמצום ההוצאות.
"נוסף לכך, הריבית הנמוכה מעצימה את סיכון האשראי, בין היתר משום שהיא עלולה לעודד משקיעים ליטול סיכונים גדולים יותר בחיפוש אחר תשואות, ומשום שהיא מגבירה את הסיכון למינוף יתר של הלווים, בראשם משקי הבית", כותבת בר.
מהדוח עולה, כי בדומה לשנים קודמות, גם אשתקד נערך לבנקים מבחן קיצון, שבדק כיצד ישפיע עליהם תרחיש של משבר כלכלי עמוק כתוצאה ממשבר גיאו-פוליטי. התרחיש כלל מצב של עלייה באינפלציה ל-6.8%, עלייה בריבית לרמה של 5.6%, עלייה באבטלה ל-9.8%, ירידה של 25% במחירי הדיור, צניחה של 40% במדד ת"א 100 והיחלשות של 23% בשקל מול המטבעות הזרים.
סך הפגיעה בהון הבנקים צפוי להגיע לכ-15 מיליארד שקל
מתוצאות מבחן הקיצון עולה כי שיעור הלווים שייקלעו לקשיים הוא 5%, שהם כ-38 אלף משקי בית, והבנקים יספגו הפסד כ-7 מיליארד שקל. על אף התוצאות הקשות, בבנק ישראל מציינים כי תוצאות המבחן מצביעות על שיפור במאפייני הסיכון של תיק האשראי לדיור, בעקבות צעדים רגולטוריים שננקטו בשנים האחרונות, והדבר מתבטא בשיפור מסוים בשיעורי הכשל של הלווים ובשיעורי ההפסד.
עוד עולה כי תרחיש קיצון יגרום לבנקים הפסד שנתי של 3 מיליארד שקל, המהווים תשואה על ההון שלילית של 3.3%, והפסדי אשראי בגובה של 40 מיליארד שקל ב-3 שנים. בבנק ישראל מדגישים כי חלק מרכזי מההפרשות ייעשה בענף הנדל"ן והדיור. "ההפסד בתיקים אלה יחד מסתכם בכ-40% מסך הפסדי האשראי במהלך התרחיש, (כלומר כ-16 מיליארד שקל- ע.א) וזאת על רקע פגיעה קשה בשוק העבודה, ירידה חדה במחירי הדיור והתייקרות חומרי הגלם המשמשים לבנייה.
"המתאם הגבוה בין הענפים הללו מגדיל את סיכון הריכוזיות הענפית ועלול להעצים את ההפסד דרך היזונים חוזרים. אולם יש לציין כי הסיכון בתיק האשראי לדיור לבדו ירד ביחס לשנים קודמות", נכתב בדוח.
"תרחיש קיצון שכזה ישפיע במידה משמעותית על המערכת הבנקאית, וזו תרשום הפסד מהותי בשנה השנייה של התרחיש. עם זאת, יחסי ההון של הבנקים אינם צפויים לרדת מתחת למינימום שהפיקוח דורש - יחס הלימות הון עצמי של 6.5%", מעריכים בבנק ישראל.