יוקר המחיה ומחירי הדיור לא ירדו בשנה הקרובה. הם עשויים להמשיך ולהתייקר לא בשל קונספירציית חוצת מפלגות או תכנון קרטלי מוקפד, אלא בשל התארגנויות רבות של קבוצות בעלות אינטרסים משותפים. זו למעשה תחילתה של "קבוצת לחץ". מנין מגיע הכוח ללחוץ? משני כיוונים עיקריים, הפוליטי והכלכלי.
לחץ פוליטי יכול להיות מופעל אם יחליטו חברי הקבוצה להתפקד למפלגות וכך להשפיע בדרכן על הבחירות לפריימריז ולהצביע כאיש אחד למועמד שיבטיח את הטוב ביותר. לחץ חזק לא פחות הוא הלחץ הכלכלי היכול לבוא לידי ביטוי במגוון צורות, החל מהבטחה וקריצה לתפקיד הבא בשכר גבוה ועד שחיתות, שוחד ועבירות פליליות. הקבוצות הללו למרות יכולתן האדירה להשפיע על תהליכים במשק כמעט נסתרות מעיני הציבור. אין להן פני אדם, לא מדובר טייקון שאפשר לשנוא אותו, חלקן אף לא נתפסות ככאלו שהשפעתן רעה.
נדיר לראות התנגדות, בוודאי התנגשות פומבית, בין פוליטיקאי מכהן לבין קבוצת לחץ חזקה. דוגמא לביצוע מוצלח הראה השר כחלון בימי מהפכת הסלולר, ואולי זה היוצא מן הכלל המעיד על הכלל. אותו שינוי שהנהיג כחלון לפני ארבע שנים עדיין נזכר בתור הדוגמא העדכנית (והיחידה) להליכה "ראש בראש" מול קבוצת לחץ עשירה ושבעה. ניצנים דומים הראה השר ליצמן שהמשיך את נאום "מקדונלד'ס אאוט" שלו בקמפיין המעודד צריכת מזון בריא. בתוך שתי יממות נעלם הקמפיין. קוקה קולה גם הצליחה לשכנע השבוע במפתיע ובקלות יחסית את מקבלי ההחלטות להסיר את דרישת הפיקדון מבקבוקי ליטר וחצי. הרושם הוא שבריאות הציבור חשובה, אבל הקונגלומרטים קצת יותר. כוחם והשפעתם גבוהים לא רק עלינו אלה גם על חלק מהרגולטורים.
מערכת מגבלות וחסמים שנותנת עדיפות לשוק המקומי
דבר דומה מתרחש עם קבוצות החקלאים, ועדי העובדים הגדולים, חברות ממשלתיות, ואפילו קבוצה קטנה יחסית של מחזיקי רישיון מוניות שהצליחו לשכנע את שר התחבורה שלא להכניס את חברת "אובר אקס" (שירותי מונית ברכבים פרטיים) כי איכשהו יוצא שטובתם של אלפי מחזיקי רישיון מונית עדיפה על טובת מיליוני צרכנים. תרבות ה"שמור לי ואשמור לך" בין הפוליטיקאים וקבוצות הלחץ כה פופולרית עד כי שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים, אינו רואה פסול בלהוציא הודעה לעיתונות (16.6) התומכת בפרוטקציוניזם. הפרוטקציוניזם הכלכלי הוא למעשה מערכת מגבלות חסמים ומכסות הבאה לתת עדיפות לשוק המקומי.
מכון התקנים הוא דוגמה להפעלת חסם לטובת התעשייה המקומית. לכאורה נשמע טוב, אבל שימו לב על מי מגנים ומפני מי. לדוגמא, אם גבינה מתוצרת מקומית עולה 6 שקלים והגבינה המיובאת עולה 3 שקלים, לגרסת הפרוטקציוניזם יש למסות את הייבוא ב 4 שקלים נוספים לפחות ובכך להגן על התעשייה המקומית. להגן מפני מי? מפני משקי בית שרוצים להוריד את יוקר המחייה ולקנות בזול. מדובר באתיקה בעייתית שבמקרים רבים גובלת ברעה חולה שחובה למגרה. הניידות בין תפקידי פוליטיקה ורגולציה לתפקידי ניהול בכירים ומשתלמים, ההשפעה הבלתי מידתית של קבוצות מתפקדים, אלו פוגעים בסיכויי הציבור לקבל פוליטיקאים שחושבים על טובתו.
עד שיגיעו פוליטיקאים אמיצים, אלטרואיסטים במידה הנדרשת, משרתי ציבור אמתיים שיוכלו להסתכל לקבוצות הלחץ בעיניים ולהצביע על הדלת החוצה - אנחנו נמשיך לממן אינטרסים לא לנו.
שחף מזין, כלכלן, מרצה במרכז ללימודים אקדמיים (מל"א), יועץ עסקי במשרד הכלכלה.