"עוד מתחילת שנות ה-90 ההשקעה של מדינת ישראל בתחום הבריאות לא עולה על שיעור של שמונה אחוז מתקציב המדינה. אם נשווה זאת לאירופה, שם ההשקעה מתקרבת בממוצע לעשרה אחוז, מערכת הבריאות הישראלית זועקת להשלמה, וזו מגיעה דרך הביטוח הפרטי, שמספק מענה לשני דברים - קיצור תורים ובחירת תרופות, זה מה שהרפואה הציבורית לא מספקת כיום", כך אמר אתמול ד"ר ליאוניד אידלמן יו"ר ההסתדרות הרפואית (ב') במסגרת הדיון ה-5 של הוועדה הציבורית לבחינת עתיד ענף הביטוח.
הישיבה שנערכה בנושא "ביטוחי בריאות וסיעוד" כללה לצד החברים הקבועים בה גם חברים אורחים פרופ' שלמה מור יוסף, ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני), וד"ר ליאוניד אידלמן, יו"ר ההסתדרות הרפואית.
בוועדה הציבורית חברים בנוסף גם גדעון סער, השר לשעבר וכיום יו"ר הוועדה; שמואל סלבין, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר; רו"ח דורון שורר, המפקח לשעבר על הביטוח; גלית אבישי, מייסדת ומנכ"לית "אמון הציבור"; ואריה אברמוביץ, נשיא לשכת סוכני ביטוח.
לדברי ד"ר אידלמן, ישראל ממוקמת בתחתית דירוג מדינות ה-OECD במספר מכשירי האינהלציה, ובמספר מכשירי הסי.טי העומדים לרווחת הציבור וכתוצאה מזה אנשים מחכים חודשים רבים לבדיקות וניתוחים.
"ביטוחי הבריאות הם חלק בלתי נפרד מהנוף הישראלי העכשווי, כי בלי זה אנשים לא יוכלו לקבל טיפולים. כאשר פחות אנשים משתלבים ברפואה הפרטית הדבר יוצר עומס על הרפואה הציבורית שגם ככה נמצאת במצוקה קשה. על מנת לדאוג לקיצור אמיתי בתורים ברפואה הציבורית, על הממשלה להוסיף לתקציב מערכת הבריאות סכום של שבעה מיליארד שקלים.
ח"כ איציק שמולי התייחס בדבריו לסוגיית הביטוח הסיעודי ואמר כי השאיפה של כולנו צריכה להיות שמדינת ישראל תספק כיסוי אלמנטרי וראוי לאזרחיה, אך לצערי המציאות היא שמדינת ישראל יודעת לספק לאזרחיה הקשישים את המכסה המקסימלית של 20 שעות לסיעוד סיוע שלא מתיישב בשום קנה מידה עם הצורך הבסיסי של כל קשיש סיעודי.
"המצב בקרב אוכלוסיית הקשישים בישראל היא כזו שאחד מתוך חמישה קשישים נמצאים עוד לפני שהם סיעודיים מתחת לקו העוני. כשאתה מחבר שירות שהיה אמור להיות אלמנטרי אבל הוא מאוד יקר ומצד שני אוכלוסייה מאוד חלשה כלכלית התוצאה לא יכולה להיות טובה.
כבר היום מחצית מהעלות לסיעוד מגיעה מהון פרטי כלומר הסוג הגלוי של הסיעוד הוא שאתה ממלא את חלקך במשוואה משלם במשך כל החיים לביטוח בריאות, ומס סיעוד אך ברגע האמת מוצא את עצמך נלחם מול המדינה או חברות הביטוח הפרטיות מול מבחני תלות בלתי אפשריים במטרה לרוקן את הזכות שלך מתוכן".
"קצבה בסיסית של 1,500 שקלים"
פרופ' שלמה מור יוסף, מנכ"ל הביטוח הלאומי, התייחס אף הוא לסוגיית הסיעוד והתריע כי אזרחי ישראל צריכים עוד שעות סיעוד.
"לא יכול להיות שמדינת ישראל משלמת לאזרחיה 18-22 שעות בשבוע, כשיש 24 שעות ביממה. עם זאת חשוב לציין כי ישראל היא אחת המדינות המשקיעות ביותר בעולם בתחום הסיעוד הביתי עם סיוע ל- 160 אלף קשישים (נכון ל-2014). זו המדיניות אליה מדינות המערב שואפות אליה, שהסיעוד ייעשה בקהילה ולא במוסדות.
"עלינו כחברה לחזק את האלמנט הזה. כיום תקציב משרד הרווחה הוא 6 מיליארד שקל. על מנת לפתור את בעיית הזקנה בישראל באמצעות עיבוי שיעור התשלום בהבטחת הכנסה בנכות ובקצבת זקנה ולא לייצר תכנית נוספת, כי ממנה יש כבר יותר מדי".
לדבריו, "הקצבה הבסיסית המשולמת כיום היא 1,500 שקל לאנשים שלא צברו ותק בביטוח הלאומי והן עקרות בית שעד שהן מגיעות לגיל 70 לא מקבלות דבר מהביטוח הלאומי. לצערי עקרות הבית משתייכות לאוכלוסייה הכי מקופחת ומי שמגן על הקיפוח הזה הם דווקא הארגונים הפמיניסטים. התכנית לפיה עקרות הבית ישלמו 65 שקל לחודש וכך יקבלו קצבת זקנה לכל החיים זו העסקה הטובה ביותר עבורן".
עו"ד לאה ופנר, מזכ"לית ההסתדרות הרפואית, אמרה כי ביטוח הבריאות החדש טוב לשנתיים, אך לאחר מכן לאיש אין ערובה לגבי מחיר הפוליסה או המשכיותה.
"בעבר כשרכשו ביטוח בריאות זה היה לכל החיים והפוליסה הקנתה שקט נפשי למבוטחיה, כעת הרפורמה במקום לשפר את מצב המבוטחים רק החריפה את מצבם. הרצון האידיאלי ליצור ביטוח אחיד יגרום לכך שאנשים רבים דווקא יקנו ביטוחים נוספים מהצד כדי להשלים את הפוליסה הרדודה הזו. אין טעם להילחם ברפואה הפרטית, אילולא היא, לא היה תמריץ לרפואה הציבורית להשתפר ולהגיע להישגים טובים יותר".