"השיפור בתוצאות מבחני המיצ"ב הוא נתון חיובי אבל אי אפשר ללמוד מכך על איכות החינוך וההכשרה שנותנת מערכת החינוך לתלמידים". כך אומר פרופ' דן בן דוד, נשיא מכון שורש. פרופ' בן דוד מפרסם דוחות ומחקרים המצביעים על הפערים הכלכליים ועל המחיר הכלכלי הכבד שמשלמת המדינה בגלל השחיקה ברמת מערכת החינוך שלה, והפערים ברמת ההוראה.
"הבעיה הראשונה במבחני המיצ"ב היא שהם אינם כוללים את תלמידי המערכת החרדית, המהווים היום כ-20% מכלל התלמידים בישראל. הם אינם נכללים במערכת החינוך הכללית ומהווים את אחד הגורמים העיקריים לפערי החינוך בישראל", אומר בן דוד. "אולם זו אינה הבעיה היחידה. ציוני המיצ"ב הם מדדים בלבד - מספרים שלא ברור מה עומד מאחוריהם והתוצאות מלמדות רק אם יש שיפור או הרעה לעומת התוצאות הקודמות. לכן המבחן אינו עונה על השאלה מה לומדים הילדים במערכת, והאם הם לומדים את מה שנדרש לדעת. העובדה שהמבחנים הם על חומר קבוע החוזר על עצמו משנה לשנה גורמת לטענות שהציונים משתפרים מפני שבתי הספר מלמדים את התלמידים לעבור את המבחן במקום ללמד חומר שהוא רלבנטי לצרכיהם, למעשה".
"חשוב לציין גם שהמיצ"ב הוא מבחן פנימי שרלבנטי רק למערכת החינוך בישראל, ובניגוד למבחני פיז"ה הוא אינו מודד מדדים בינלאומיים לרמת הידע של תלמידי ישראל", אומר בן דוד. "לכן, למרות השיפור, לא ניתן עדיין לקבוע שמערכת ההשכלה בישראל סוגרת את הפערים בין הידע של התלמידים בישראל לחומר הלימודים הנדרש בעולם העבודה המודרני ובין רמת ההשכלה שלנו לרמת ההשכלה של העובדים במדינות המפותחות".