נושאים חמים

תנאים כמו בהיי-טק: כך תתקבלו להתמחות במשרד עורכי דין מוביל

התחרות בין בוגרי לימודי המשפטים על המשרדים שיתמחו בהם גוברת ככל שגדל מספר הסטודנטים - אבל גם המשרדים מנסים למשוך את המועמדים המבטיחים עם הצעות שכר וקידום מפתות. איך בוחרים את המשרד שיבטיח לכם קריירה פורה - ומה כדאי להגיד כדי לקבל את המשרה

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore
סיור מתמחים במשרד גרוס קלינהנדלר חודק (יח"צ , גיל לופו)
סיור מתמחים במשרד גרוס קלינהנדלר חודק הלוי גרינברג (צילום: גיל לופו)

יש מעט מאוד הסדרים ייחודיים בשוק העבודה כמו תקופת ההתמחות בתום לימודי המשפטים. תקופה זו מהווה חלק משמעותי מההכשרה המקצועית של סטודנטים שזה עתה סיימו את לימודיהם. לכאורה, מדובר בשנה שבה אפשר לחוות באופן מעשי ובלתי מחייב את העולם המקצועי של עריכת הדין. בפועל, להחלטות ולהישגים בתקופת ההתמחות יש השפעה מכרעת על הקריירה של עורכי הדין בהמשך דרכם המקצועית.

לקריאה נוספת:

מתפתים לעבוד בעגלות בסינגפור? היזהרו ממלקות
החיים הם לא מאסטר שף: כמה מרוויח טבח?
בסופר קופיקס מבטיחים 120 גרם שניצל עוף - אבל המשקל נמוך יותר

בעבר השיח של הסטודנטים כלל לא התייחס לתנאי העבודה והשכר, אלא התמקד בתרומה המקצועית של תקופת ההכשרה. אבל השנים האחרונות התנאים המוצעים מהווים שיקול משמעותי בבחירה. המתמחים בוחרים את מקום ההתמחות גם על פי התנאים שהמקום מציע, והמשרדים הגדולים מצדם, מנסים ליישר את הקו אפילו עם ענף ההיי-טק, על כל הפינוקים שהוא מציע. מנגד ניצבים משרדי עורכי הדין עם קריטריונים משלהם לבחירת הסטודנטים שיעשו את ההתמחות דווקא אצלם. ומתברר שהציונים שהצליחו הסטודנטים להשיג בשלל הבחינות שעברו בשנות לימודיהם הרבה פחות משמעותיות מכפי שניתן היה לחשוב. המשרדים רוצים היום שלמתמחים שלהם יהיה עולם פנימי מפותח.

"חשוב לומר לסטודנטים שמתחילים בימים אלה את תהליך חיפוש ההתמחות ולמעשה מוצאים את עצמם מוזנקים למרוץ של עונת הגיוסים - כשאתם ניגשים לבחור מקום להתמחות, הקדישו זמן רב למחשבה על אופי הקריירה שתרצו לפתח, וזכרו שההחלטה הזו תלווה אתכם עוד שנים ארוכות", מדגישה עו"ד דנה גוטרמן, מנהלת מחלקת מתמחים ומרכזי הכוון בחברת ההשמה קודקס.

"אל תחפשו את המשרד הכי גדול, חפשו את המשרד הכי מקצועי עם האווירה הכי טובה", ממליץ גיורא ארדינסט, שותף מנהל במשרד ארדינסט בן נתן טולידאנו ושות'. "לראיון התמחות אני ממליץ להביא את מי שאתם, מעבר לרזומה המקצועי. תביאו את המיוחדות שלכם ודברים לא שגרתיים שעשיתם. כולכם סיימתם תיכון בהצטיינות, כולכם הייתם בטיול בדרום אמריקה וכולכם סיימתם את האוניברסיטה בציונים גבוהים, תבואו עם משהו נוסף וייחודי".

בראיון ההתמחות ממליץ עו"ד ברומר, שותף במשרד ש. הורוביץ ושות' ובעצמו שותף שהחל כמתמחה במשרד, להבליט לא רק את הכישורים ואת העשייה האקדמית והחברתית, אלא גם לאפשר למראיין להתרשם מהאופי האישי. "חשוב לי להסביר למועמדים שבראיון אנו שמחים לשמוע מהם גם על היכולת שלהם להפגין יוזמה ולשתף פעולה בעבודת צוות, אבל גם לראות אישיות נעימה ומעניינת, מישהו שתורם לאווירה הכללית. בשורה התחתונה, ובפרט במשרד שלנו שבו המתמחה צמוד לשותף המאמן, המחשבה שעוברת לכל מראיין בראש היא – האם הייתי שמח לארח את המועמד הזה בחדר שלי?"

"כדי להיות מתמחה פוטנציאלי טוב, על הסטודנט להשקיע בלימודים ולהצטיין בציונים", מוסיפה הילה אפריאט-לאוטרבך, סמנכ"לית שיווק ופיתוח עסקי בחברת קודקס. "פעילויות חברתיות והתנדבות אלה הדברים שיכולים לעזור. כדאי גם לקחת חלק בפעילויות כמו עוזרות מחקר או כתיבה בכתב עת משפטי. רוב המשרדים מסתכלים על המידות האישיות של המועמד, לכן כדאי להיות אדם מעניין בעל תחביבים, להביא ערך מוסף למשרד. אם קיימת אפשרות כדאי ליצור ניסיון תעסוקתי, עדיף בענף המשפט, למשל להיות רפרנט במשרד המשפטים, לעבור טרום התמחות במהלך הלימודים או להשתתף בקליניקות משפטית שקיימות בחלק מהמוסדות".

מאיפה מתחילים?

"אני מציעה לכל סטודנט לקרוא כמה שיותר על המשרדים שמעניין אותו להתמחות בהם, ללמוד עליהם ולהגיע לראיון מוכן משני היבטים - מה הערך המוסף שאני מביא למשרד? ולמה אני רוצה להתמחות דווקא כאן? חשוב מאוד לדעת לענות על שתי השאלות האלה", אומרת אפריאט-לאוטרבך.
"מעבר לכך ההמלצה היא שכל מועמד יכיר את היתרונות והחסרונות שלו, וידע להחצין אותם. בכל מקרה, מומלץ לבחור את המשרד שמתאים לך ולאו דווקא את המשרד היוקרתי יותר. יש אנשים שמשרד גדול הוא הדבר הנכון עבורם, ויש אנשים שמעדיפים מקומות אינטימיים. זכרו שעל הבחירה הזו יכולה לקום וליפול קריירה משפטית".

השוק מוצף והתחרות קשה

בעקבות ההצפה של השוק בבוגרי התואר למשפטים, התחרות בין מועמדים פוטנציאלים על המשרות המוצעות גוברת והקושי להשתלב בתחום גובר. "כיום כבר לא מספיק ללמוד במוסד אקדמי מוצלח או להתמחות במקום טוב, חשוב גם לדעת מהם הסיכויים להישאר עו"ד לאחר ההתמחות. אנו, הסטודנטים, מקווים שהרפורמה החדשה שמאריכה את תקופת ההתמחות תסייע בנושא", אומרת מאי קמפנר, סטודנטית מאוניברסיטת תל אביב.

"כדי להשיג יתרון יחסי על פני מועמדים אחרים ולהצליח בתחום, אני לומד במסלול שמשלב את לימודי המשפטים יחד עם תואר שני במינהל עסקים באוניברסיטת בר אילן", אומר רם בלומנשטיין, סטודנט מבר אילן. "לדעתי, כדי להחזיר את היוקרה לתחום ולצמצם את מספר הבוגרים שמציפים את השוק בכל שנה דרושות רפורמות. הצעד הראשון בכיוון הזה הוא הקשחת בחינות ההסמכה".

לא כולם תמימי דעים ביחס להקשחת בחינות ההסמכה בתחום. "לדעתי ההצעה להקשיח את בחינות ההסמכה שגויה. זה אומר לתת לאנשים לעבור את המסלול המלא, לעשות התמחות, ואז להכשיל אותם במבחן הסופי – שהוא מבחן טכנוקרטי, שכלל לא מביא בחשבון את כל הכישורים הדרושים לעורך דין טוב. ברגע שפתחו כל כך הרבה מכללות ומוסדות לימוד למשפטים ולא הכניסו כללים וחסמים במקביל - הפכו את המקצוע לפרוץ. אין ספק שיש ערך להארכת תקופת ההתמחות – מאחר שכך הסטודנטים ישכללו את המיומנויות המקצועיות שלהם, ויקבלו ליווי צמוד והדרכה במשך תקופה ארוכה יותר. תקופה זו גם תהווה סנן נוסף ותמקד את הסטודנטים שרואים את עצמם עוסקים במקצוע זה לטווח הרחוק".

בימים אלה נערכים סיורים של סטודנטים מצטיינים במשרד עורכי דין המובילים, במסגרת פרויקט אופק של חברת ההשמה קודקס, שמאפשרת התרשמות הדדית ויצירת קשר בלתי אמצעי בין המועמדים למשרדים. "רוב הסטודנטים כיום מכירים בעיקר את 20 המשרדים המסחריים הגדולים ומרביתם מכוונים להתמחות במשרדים אלה, שנתפסים כיוקרתיים ונחשקים ביותר", מסבירה עו"ד גוטרמן. "אולם המטרה היא דווקא לחשוף את הסטודנטים למשרדים מגוונים ככל שניתן מבחינת הגודל שלהם ומבחינת תחומי הפעילות שלהם, במטרה להרחיב את מגוון האפשרויות העומדות בפניהם. מניסיוננו, חלק מסטודנטים שבחרו התמחות שנחשבת נחשקת ויוקרתית, אבל כזו שלא התאימה לאופיים ולסגנונם, מצאו עצמם מתוסכלים מאוד במהלך ההתמחות, והיו מקרים שבעקבות זאת החליטו לעזוב את המקצוע. אין ספק שהמסלול הזה היה נחסך מהם לו היו בוחרים במשרד בגודל שונה, בעל אופי שונה, שבו היו מצליחים להתבלט ביתר קלות".

מחצית מהסטודנטים למשפטים לא יישארו במקצוע

מסקר שנערך על ידי חברת קודקס בתחילת השנה עולה כי מחצית מהסטודנטים למשפטים, כלל לא משתלבים בתחום לאחר סיום התואר. "בשנים האחרונות אנו רואים מגמה הולכת וגוברת של סטודנטים שבוחרים ללמוד תואר למשפטים כהשכלה כללית, על מנת להעשיר את הראייה ולתרום לעולם העסקי", מסבירה אפריאט-לאוטרבך. "מניסיוננו, הרבה סטודנטים מגלים את השינויים שהתחום עבר, הצפת השוק ופגיעה ביוקרת המקצוע, כבר אחרי שהחלו את הלימודים ועושים שקלול מחדש. אם לפני כמה שנים רוב הסטודנטים למשפטים רצו לעסוק בליטיגציה (ייצוג בבית המשפט), היום רובם הולכים לתחום המסחרי, להיי-טק וניירות ערך, ורוצים השכלה משפטית לידע כללי והעשרה".

בוגרי משפטים (ShutterStock)
לא כל הסטודנטים למשפטים רוצים לעסוק במקצוע (צילום: shutterstock)

תנאי העסקה של מתמחים

שכר המתמחים המשרדים הגדולים בארץ, עבור משרה מלאה נע בין 7,000 ל-9,250 שקל בחודש. תנאים נוספים שניתן לקבל, הם מקום חניה לרכב, ארוחות מסובסדות והשתתפות בתשלום בבחינות הלשכה.

"יש משרדים שמשקיעים בטיולים וחופשות שנתיות לעובדים, כשמתמחים נחשבים לעובדים לכל דבר ונהנים מכל ההטבות האלה. למשרדים הגדולים יש גם תקציבים לערבי גיבוש וצוות, פעילויות אחה"צ, ואפילו חוגים מסובסדים - פילטיס, יוגה וחוגי כושר אחרים", אומרת אפריאט-לאוטרבך.

מה תפקיד המתמחה במשרד?

"המתמחים במשרד משויכים לצוות של עורכי דין שבראשו עומד שותף ומעורבים באופן אמיתי בכל תיק ובכל עסקה. המתמחה הוא חלק מתהליך החשיבה האסטרטגית, משתתף בפגישות ולוקח חלק בכל שלבי ההליך המשפטי", מסביר עו"ד אמיר חן, שותף מנהל במשרד פישר בכר חן וול אוריון ושות'. רעיונות טובים יכולים להיות לכל אחד ואנחנו מעודדים כל חבר בצוות להשמיע אותם. מעבר לעבודה המשפטית השוטפת, התרומה המשמעותית של המתמחים היא בהסתכלות קדימה: במחזור האחרון גייסנו 60% מהמתמחים כעורכי דין במשרד. בשלוש השנים האחרונות מונו 10 שותפים שהתמחו במשרד".

"המתמחים הם כוח חשוב ביותר במשרד. אנחנו מקיימים תוכנית הרצאות שנתית ייחודית למתמחים בכל מחלקה, ה-FBCollege, כדי להכשיר אותם בכל תחומי הידע המקצועיים", מוסיפה עו"ד מעיין שניר, מנהלת משאבי האנוש במשרד פישר בכר חן וול אוריון ושות'. "יש תוכנית חברתית למתמחים, כיוון שחשוב לנו שיהיה כאן נעים והחברות בין המתמחים היא חלק בלתי נפרד מהחוויה. אנחנו דואגים למעגלי תמיכה נרחבים, החל בשותף שמוביל את הצוות אליו משויך המתמחה, דרך אחראי מתמחים בכל מחלקה העוקבים אחר ההתקדמות המקצועית של כל אחד באופן שוטף וכלה בגורמים המשרדיים שדואגים לראיית הרוחב. בסופו של דבר, מי שמסיים כאן התמחות צובר ניסיון שווה ערך לעורך דין שעבד שנה-שנתיים במקומות אחרים. לכן, אנחנו שומרים למתמחים שלנו מקומות ותמיד נעדיף להשאיר מתמחה כעורך דין מאשר לגייס עו"ד מבחוץ".