נושאים חמים

הלוחש לאדים: כיצד הפכתי בין לילה ממעשן למאדה

לפני 60 יום נפרדתי מסיגריות רגילות, אחרי 30 שנה שבהן עישנתי חפיסה ביום. מאז אני מאדה ניקוטין בזכות טכנולוגיה של פיליפ מוריס: אייקוס (IQOS). מה יש לי להגיד על המוצר? שאפשר להיפרד בזכותו מסיגריות. מה לא אוכל להצהיר בביטוח החיים? שהפסקתי לעשן

אייקוס (יח"צ)
אייקוס. גאדג'ט אידוי טבק הכולל שרוול עם גוף חימום אלקטרוני (תצלום: יח"צ)

לפני יותר מחודשיים נחשפתי לטכנולוגיית האידוי ללא בערה של חברת פיליפ מוריס, יצרנית מרלבורו, במהלך ביקור ביפן. כמעשן כבד לא יכולתי שלא להסתקרן מהמוצר המפתיע, גאדג'ט חתיך, הטוען למהפכה בהרגלי העישון. חזרתי ארצה מהביקור עם התחייבות פרטית לשאוף את מקלוני הטבק לאידוי לפחות במשך שלושים יום, מבלי לעשן סיגריות רגילות. למה 30 יום? כי על פי נתוני המחקר שמפרסמת החברה, כל מי שמחזיק מעמד 30 יום ולא נשבר, קטנים סיכוייו לחזור לעשן סיגריות רגילות. מערכת אייקוס מחממת את הטבק במקום להבעירו ומייצרת אדי טבק עם הפחתה ממוצעת של כ-90%-95% ברמות הכימיקלים המזיקים ובעלי הפוטנציאל להזיק בהשוואה לעשן הסיגריות. אם בוחנים את נתוני החדירה של המוצר ביפן מגלים ש-75% מאלה שהשתמשו באייקוס (IQOS) במשך 30 יום לא חזרו לסיגריית הבערה.

לקריאה נוספת:
עשן בלי אש; סיגריה בלתי מצית

העניין הזה בא לי טוב ובזמן. עישון סיגריות רגילות החל להיות מלווה בחרדות רפואיות, בין השאר לנוכח ההקפדה של ילדי הקטנים לצטט בקול את משפטי החולי והתמותה המודפסים על החפיסה בתדירות הולכת וגוברת. וכל זה עוד לפני שדיברנו על הריח מהפה ומהבגדים, וכל שאר מעוררי הבושה והמצפון הכרוכים בעישון סיגריות.

אז מה זה בכלל אייקוס

אי-קוס הוא גאדג'ט אידוי טבק הכולל שרוול עם גוף חימום אלקטרוני, אליו נכנס מקלון טבק ממוזער שבקצהו פילטר, הדומה מאוד לפילטר המוכר מסיגריה רגילה. בלחיצת כפתור השרוול מתחמם עד לטמפרטורה של 300 מעלות צלזיוס ומאדה את הניקוטין הנמצא בטבק לכדי תרסיס חמים שנשאף לריאות. המשתמש מחזיק בשרוול כפי שהוא מחזיק בסיגריה רגילה ושואף את התרסיס דרך הפילטר.

חימום היא מילת המפתח בטכנולוגיה הזו מפני שבערה, בניגוד לחימום, מייצרת טמפרטורה של 900 מעלות צלזיוס בקצה הבוער של הסיגריה, ואילו החימום הטבק לא עובר את 300 המעלות. המשמעות היא, שבהיעדר בערה, מאות חומרים שמתפרקים בעישון סיגריה רגילה, חלקם רעילים ומסוכנים, נחסכים בחלקם ממי שמשתמש בתכשיר הזה.

השרוול שלתוכו מכניסים את מקלון הטבק נשמר בתוך מארז מפואר ו"היי-טקי" למראה, המשמש עבורו גם מטען, כך שהמשתמש יוכל לחזור על הפעולה פעמים רבות במשך היום. בלילה מחברים את המארז לכבל טעינה כדי להכינו ליום הבא. מקלוני הטבק נמכרים בנפרד, בחפיסות של 20 מקלונים באריזת קרטון, שמזכירות חבילת סיגריות מסורתית אך ממוזערת.

אייקוס (יח"צ)
מאיידים ביחד. חנות דגל של אייקוס (תצלום: יח"צ)

קווים לדמותו של מאדה הטבק

הבשורה הטובה ביותר מבחינתי היא שאפשר. כן, אפשר להחליף את הסיגריה הישנה במקלון טבק ולאדות ניקוטין ללא בערה וללא עשן, מבלי לחטוף את הקריז המוכר מהפסקת עישון. התחליף הזה מספק כמעט כמו סיגריה רגילה וזה בכלל לא מעט. בעבר ניסיתי סיגריות אלקטרוניות (ניקוטין נוזלי באידוי) וכן מסטיקים ומדבקות ניקוטין, אך כל אלה לא הצליחו להחזיק מעמד אפילו שתי יממות כתחליף ראוי. במובן הזה חימום טבק אמיתי באייקוס מקנה לי את התחושה שאני באמת מעשן, והיא מנחמת דיה כדי להחזיק בי שבוי.

אז לאדות טבק במקום לשרוף אותו כבר מאחורי ואני נחשב לישות אנושית שעברה "המרה מלאה" כפי שסופרים זאת בחברת פיליפ מוריס. המרה חלקית אגב, הוא מצב עגום שבו משתמשים באייקוס, אבל ממשיכים לעשן גם סיגריות רגילות. לשמחתי, לא נרשם צורך כזה אצלי בחודשיים האחרונים. יותר מזה, אפילו ניסיתי במסגרת הניסוי הפרטי הקטן שלי לעשן סיגריה רגילה, ופתאום המפגש היה זר ומנוכר. מי היה מאמין.

עוד דבר חשוב קשור דווקא במערכת העיכול. מעשנים קושרים בדרך כלל את פעולת העישון בתנועת המעיים הסדירה. הגילוי כי "יש אייקוס, אין עצירות" הוא לא פחות חשוב מההבנה שהתרסיס עשוי להזיק פחות מעשן סיגריות. הילת המעשן הכבד נעלמה לחלוטין. הפה שלי כבר לא מרגיש כמו מעשנת פחם מעבר לקו הירוק, הבגדים לא מסריחים ואין אפר וגוויות פילטרים בכל מקום. האייקוס כמעט שאינו מדיף ריח, כך שאינני מהווה יותר מטרד ציבורי.

עם זאת בתחום המינוח נרשמה בעיה קלה. איך לעזאזל קוראים לפעולה שאני עושה? האם אני עדיין מעשן? הרי מבחינה לשונית מעשן הוא אחד שמתעסק עם עשן, ואני לא, מאחר שעברתי לעסקי האידוי. מצד שני, לא סביר לומר משפט די סתום וממש לא סקסי כמו "יצאתי רגע לאדות". יקום האדם שימציא ומיד את הפועל המדויק לאקט הזה, ואם אפשר אז בבקשה שזה לא יהיה לטבֵּק לאיֵיד או לאייֵקס – שלושתם בהיגוי צרה. נחוצה כאן חשיבה יצירתית במיוחד, כי אין דבר כזה מהפכות שאין להן שם.

ויש עוד בעיה שקשורה לכך שהתחלתי להשתמש באייקוס עוד לפני שהוא הושק באופן רשמי בישראל: לא פעם ולא פעמיים מצאתי את עצמי מסביר מה למען השם אני עושה בדיוק, ובגלל שהמכשיר שרכשתי היה בצבע לבן גם נאלצתי להתמודד עם שאלות כמו "תגיד התחלת לעשן טמפונים"? היו גם כאלה ששאלו למה אני מחזיק ראוטר קטן בכיס, מאחר שהמטען של האייקוס אכן דומה לראוטר עם נורות מהבהבים. במקרה הזה לא היה שום עלבון אז החלטתי לא להיעלב. אני בטוח שג'יימס בונד הסתובב לא פעם עם ראוטר קטן בכיס. ברור שבהזדמנות ראשונה החלפתי את האייקוס הלבן באחד שחור והעלבון התאדה כלא היה.

אייקוס (יח"צ)
חנות של אייקוס ביפן (תצלום: יח"צ)

יש משהו מתעתע במעבר לאייקוס, אפשר לרגע לטעות ולחשוב שמדובר בהפסקת עישון. אבל אסור להתבלבל: משתמשי אייקוס אינם נגמלים מעישון. על פי נתוני מחקרים שפיליפ מוריס מפרסמת ושהוגשו בימים אלה לבדיקת ה-FDA האמריקאי, באדי הטבק שנוצרים בעת השימוש באייקוס יש הפחתה ממוצעת של בין 90%-95% ברמות הכימיקלים המזיקים ובעלי הפוטנציאל להזיק בהשוואה לעשן הסיגריות. כמו כן, החברה הצהירה כי שימוש באייקוס אינו גורם להשפעה שלילית כלשהי על איכות האוויר בחלל סגור בו נעשה שימוש במוצר. ואולם אם עדיין יש 5%-10% מהחומרים המזיקים הרי שאני עדיין חשוף להם, גם אם הפחתתי את הנזק שאני גורם לעצמי באופן משמעותי. גם על הנחת היסוד הזו עדיין מוטלת חובת ההוכחה.

הבעיה היא שאני לא יודע מי אני כי עוד לא המציאו את המילה הנכונה למומר שכמוני. הדבר הזה הוא חשוב כי יש לו גם השלכות פרקטיות וכלכליות. נגיד שואל אותי סוכן ביטוח החיים: "אדוני מעשן"? מהי התשובה הנכונה להשיב?