אם חשבנו שקדחת הגיוסים של החברות בבורסה בת"א תירגע קצת על רקע סביבת הריביות העולה ולא פחות חשוב, על רקע העובדה שהן מפוצצות מזומנים הרי שאנחנו מתבדים. החודש צפויים גיוסים של יותר מ-3 מיליארד שקל כשהמגייסת הגדולה של החודש הקרוב, נכון לעכשיו, עומדת להיות חברת חלל שתגייס החודש 250 מיליון דולר שהם בחישוב גס קצת פחות מ-900 מיליון שקל.
מגייס נוסף שישאב מזומנים מהשוק הוא בנק דיסקונט שמצטרף החודש לקדחת הקוקו (COCO) של המערכת הבנקאית ויגייס כ-500 מיליון שקל. מכשיר ה-COCO נזכיר הוא למעשה אג"ח שמקפל בתוכו סיכונים לא מבוטלים. המכשיר כולל מנגנון של מחיקת השקעה בהנחה שהבנק לא עומד באמות מידה פיננסיות.
לכאורה, מדובר בסיכון נמוך לאור העובדה שהבנקים בישראל מקבלים מטרייה אווירית משמעותית מהממשלה (מהציבור שפעם אחר פעם אינו מקבל יחס הולם מהמערכת הבנקאית) שמשמעותה היא שאם בנק לא מסוגל לשלם אגרת חוב הרי שהוא חדל פירעון. אך לא אלה פני הדברים, בתשקיפי הקוקו של המערכת הבנקאית מסתתר סעיף תמים לכאורה אך משמעותי שהוא למעשה כל הסיכון במכשיר. הסעיף הוא "החלטת הפיקוח על הבנקים".
מה המשמעות של הסעיף הזה?
משמעותו היא די פשוטה, הפיקוח על הבנקים יכול להחליט בכל שלב כי על הבנק לחזק את ההון העצמי שלו. בעולם פשוט הרי שבשלב הזה בעלי המניות של הבנק יצטרכו להכניס יד עמוק לכיס ולחזק את ההון של הבנק או לצאת לגיוס הון שמשמעותו דילול של בעלי המניות הקיימים. מכשיר הקוקו מאפשר לבנקים למחוק את ההלוואה או חלק ממנה שניתנה לבנק ולהמיר אותה להון מבלי לפצות את הרוכשים, נתון שלא תמיד שמים אליו לב כשמתבשמים מפערי המרווחים שבין קוקו של בנק לאג"ח סטרייט שלו.
יש לציין כי עוף משונה במערכת הבנקאית הוא בנק לאומי שהתחייב (ויש שיגידו "יצא פרייר") לפצות את רוכשי הקוקו במידה ותימחק ההשקעה שלהם במניות, אך יש להדגיש כי בנק לאומי הוא היוצא מהכלל במערכת הבנקאית.
מי שעוד יגייסו החודש יהיו: החברה לישראל עם גיוס של 400 מיליון שקל (יש לציין כי הפרקטיקה בחברה לישראל אך לא רק שכשמגיעים ביקושים גדולים מהיקף הגיוס שתוכנן וקיבל דירוג מתאים - הם מגדילים את היקף הגיוס באופן משמעותי. חברת הביטוח הפניקס שתגייס 400 מיליון שקל, מליסרון של ליאור עופר תגייס 250 מיליון שקל וגם שלמה נחמה לא נשאר אדיש ויגייס לאלומי בהמשך החודש כסף.