נושאים חמים

האם ייקבע מחיר מים אחיד לחקלאים בכל הארץ?

הוועדה תכריע היום האם להוזיל ב-20% את התעריף שמשלמים החקלאים המחוברים למקורות או להמשיך ולאפשר לחקלאים בצפון לשאוב מים באופן פרטי ובעלות אפסית ממקורות הכנרת הסמוכים לשדותיהם

שדה שעועית (ShutterStock)
שדה (צילום: shutterstock)

"מים הם קניין ציבורי ומשאב לאומי, צדק חלוקתי הוא לא סיסמה והגיע הזמן לעשות סדר באפלייה בין החקלאים", כך אמר ראש מועצת בקעת הירדן דוד אלחייני בשולחן עגול בנושא תעריפי המים לחקלאות שערך "גלובס", לקראת ההכרעה ההיסטורית הצפויה להתקבל היום (ד') בוועדת הכלכלה של הכנסת. הוועדה בראשותו של ח"כ דוד אמסלם (ליכוד) אמורה להצביע על הצעת האוצר לתיקון חוק משק המים (תיקון 27) - הצעה שמשמעותה קביעת תעריף ארצי אחיד למים שפירים לחקלאות שיעמוד ככל הנראה על קצת פחות משני שקלים לקוב. ההצעה מעוררת התנגדות עזה בקרב חקלאים רבים בצפון שנהנים מזכויות שאיבה הסטוריות - באמצעות אגודות מים פרטיות - המאפשרות להם לשאוב מנחלים ומעיינות הסמוכים לשדותיהם. בעוד החקלאים בקיבוצים ובמושבים מבוססים בצפון נהנים ממים במחירים של 20, 30 ו-40 אגורות לקוב נאלצים חבריהם המתגוררים באזורים צחיחים בדרום הארץ ובבקעה לשלם עבור המים שמספקת להם חברת מקורות 2.40 שקל לקוב.

האמוציות הרבות שעורר בחודשים האחרונים תיקון חוק המים והמאבק שהחל בעקבותיו בין חקלאי הצפון לחקלאי הדרום באו לידי ביטוי גם במסגרת הפאנל, שבו השתתפו חלק מהמעורבים המרכזיים בגיבושו והצפויים להיות מושפעים ממנו.

הצעת תיקון החוק המקודמת על-ידי משרד האוצר תאפשר את הוזלת מחיר המים של מקורות בהדרגה כשבשלב הראשון ירד מחירם ל-1.98 שקל לקוב. אודי אדירי, סגן הממונה על התקציבים באוצר ומוביל החוק, פתח את הדיון בפאנל והסביר כי בניגוד לטענות חקלאי הצפון, "אנחנו לא נגד אגודות המים. אנחנו לא רוצים להלאים אותן, אבל כן צריכים להפוך אותן לחלק ממשק המים הארצי, ואנחנו מנסים ליצור דרך לעשות זאת בלי לפגוע בהן. אגודות המים ימשיכו לפעול גם לאחר כניסת החוק לתוקף, ויפעלו כמו תאגידי המים הפועלים ברשויות מקומיות במרכז הארץ".

שמעון בן חמו, מנכ"ל מקורות, הוסיף כי "התפיסה במקורות היא שמחיר המים כמוצר ציבורי צריך להיות אחיד וצריך להסתכל עליו כמערכת אחת ארצית. כמו במצב של מי השתייה, שם מקורות עובדת עם מערכת ארצית ומחיר אחיד לצרכן לכל הארץ, למרות שעלויות ההובלה וההפקה לאזורים שונים הן שונות".

בן חמו סיפר גם כי לקראת כניסתו הצפויה של החוק לתוקף, במקורות "מגבשים מערך של סליקה שיסייע לוודא מחיר אחיד לאספקת המים לחקלאים".

"דרוש מודל אזורי"

מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום (אבו) וילן חלק על דברי אדירי ובן חמו. "אנחנו חושבים שצריך ללכת למודל אזורי, ולקבוע שבתוך האזור מחיר המים יהיה אחיד", אמר. "כל התפתחות ניהול המים בחקלאות בישראל הייתה תלויה באקלים ובמזג האוויר. אפשר לראות שבדרום תופעת התאדות המים גדולה משמעותית מבצפון. לכן לא יכול להיות שמחיר המים שיקבלו חקלאים בדרום יהיה כמו ביתר חלקי הארץ, כי הם משתמשים בכמות כפולה מזו שבה משתמשים באזור הצפון".

לדבריו, "כשחושבים על החוק, צריך להסתכל על הנקודות הבעייתיות שהוא מגלם בתוכו. לא ישבו עם ארגוני החקלאים אפילו פעם אחת, וקיבלו החלטות מלמעלה בלי לבדוק את המצב ביסודיות. זה חסר היגיון. אמנם יש דבר טוב בחוק - הורדת מחיר המים ל-1.98 שקל לקוב, השאלה היא רק איך מממנים את זה".

וילן סבור כי, "החוק מגלם בתוכו חוסר ודאות גדול. הרפורמה שהוא מציע תוביל לכך שבפועל ייקחו מחקלאי א' וייתנו לחקלאי ב', כך שהיא תוביל לכך שחקלאים אחרים ייקלעו לבעיה דומה לזו שבה נמצאים חלק מהחקלאים בארץ כיום. האוצר אומר שהוא יידע לתת כסף למי שייפגע. למרות שהמדינה עומדת בהסכמים איתנו, כדי לממש אותם צריך לעבור ויה דולורוזה. לכן צריך לדאוג להקמת מנגנון שישלם לחקלאי מיידית, משום שבסוף כל חודש הוא צריך לשלם חשבונות".

עוד הוסיף וילן כי "באזור המעיינות (עמק בית שאן, א.ל) שינוי המחיר יקפיץ את ההוצאות המיידיות של החקלאים בכ-45 מיליון שקל, והמים שם הולכים קודם כול לבריכות הדגים, מצב שיוביל לכך שלא תהיה יותר חקלאות שם באזור".

"מים הם קניין ציבורי"

דבריו של וילן, המשקפים את גישתם של חקלאי הצפון לחוק, עוררו את זעמם של יתר המשתתפים בפאנל, ובהם דוד אלחייני, ראש מועצה אזורית בקעת הירדן, שאמר כי "מים הם קניין ציבורי ומשאב לאומי, וככאלה המחיר שלהם צריך להיות שווה לכולם. צדק חלוקתי הוא לא סיסמה. אנחנו מהפריפריה ומשלמים הכי הרבה, ויש פה חוסר איזון במאבק, אבל מועצות אזוריות רבות תומכות בנו, משום שלא יכול להיות שהיום שני חקלאים מספקים את אותו מוצר לשוק, ואחד מרוויח והשני מפסיד. המחיר של אותו משאב לאומי משקף חוסר איזון משווע והגיע הזמן לעשות סדר בנושא. המאבק פה הוא של מרבית חקלאי ישראל".

לגבי טענת האקלים של וילן אמר אלחייני כי "אנחנו, כ-700 חקלאים בבקעת הירדן, עובדים באזור הכי חם בארץ ומשלמים את המחיר הכי גבוה על מים, כ-2.5 שקלים לקוב, ובגלל שהוא כזה גבוה אנחנו צריכים כל הזמן להתייעל ולבדוק אפשרויות להפחתת כמויות המים. אנחנו מגדלים באזור שלפעמים הטמפרטורה בו מגיעה ל-50 מעלות, אבל עבדנו על פיתוחים טכנולוגיים שמאפשרים לנו לגדל בכל השנה. האקלים הוא רק תירוץ, והטיעון הזה לא עומד במבחן המציאות, כי אנחנו מוכיחים שבאקלים חם אפשר לגדל גם במחיר של 2.5 שקלים לקוב. בסוף התהליך, אם התשלום יהיה מאוזן, כל החקלאים יהיו יעילים יותר וגידולים לא כלכליים יירדו מהפרק".

שי חג'ג', ראש מועצה אזורית מרחבים, הגיב לעימות ואמר כי "הניסיון לגרור למלחמה את חקלאי הצפון וחקלאי הדרום הוא לא נכון, כי גם בתוך הצפון יש פערים בין התשלומים".

בהתייחסות למצב החקלאים בנגב אמר חג'ג' כי "יותר ויותר משקים נסגרים בגלל מחירי המים, ויש משהו לא הגיוני במצב שבו חקלאי שמגדל ירק ב-2.5 שקלים לקוב מתחרה באותו ירק שמגדלים בצפון או במרכז בעלות של 40 אגורות לקוב".

"הדרישה לשוויון היא בסיסית"

לדבריו, "הדרישה לשוויון היא בסיסית במדינה מתוקנת שבה כולם שווים. באילת לא משלמים יותר על חשמל בגלל שקשה להוביל לשם חשמל. אם יהיו אזורים שצריכים טיפול מיוחד נוכל לעזור בכל מקום, אבל זה לא צריך להיות על הגב של יתר החקלאים".

בפאנל השתתף גם יענק'לה מוסקוביץ', מנהל מו"פ ברמת הנגב, שסיפר כי "לפני כ-20 שנה קק"ל עשתה מבצע ברמת הגולן וסגרה את הנחלים בסכרים, והמים לא הגיעו לכינרת שהתחילה להתייבש. אבל החקלאות התפתחה שם באופן משמעותי בזכות מחיר המים הנמוך, מה שהוביל את מדינת ישראל לקדם את נושא התפלת המים, שעלויותיה נופלות על צרכני המים של מקורות. חייבים לשים לזה סוף".

עוד סיפר מוסקוביץ' על מקרים שבהם חקלאים מהצפון מציפים את החלקות שלהם בגלל המחיר הנמוך שהם משלמים על המים, ופוגעים כך בהזרמת אותם מים לכינרת. בהמשך סיפר מוסקוביץ' גם על פרויקט גדול שנעשה לפני כעשור ברמת הנגב בעידוד המדינה, לנטיעת עצי זיתים בשטח של כ-7,000 דונם המושקים במים מליחים.

לדבריו, "לפני כחמש שנים הקימו באזור עמק המעיינות מפעל דומה לשלנו. אבל אצלנו, שמחוברים למקורות, מחיר המים עלה מאז ביותר מ-1 שקל, ואילו אצלם המחיר נמוך משמעותית. לכן אנחנו לא יכולים להתחרות איתם והשנה נאלצנו בעקבות כך לעקור כ-1,000 דונם של עצים".

וילן ציין בתגובה לדברי עמיתיו, כי "מודל אזורי הוא זה שמוביל לשוויון. במודל הנוכחי של החוק אין שוויון. צריך לזכור שגם בתוך האזורים יש יישובים, כמו אלה שממוקמים על גב ההר לדוגמא, שמשלמים יותר על המים שלהם. השוויון צריך להיות ברמת הסל הכולל לחקלאים, וברוב הארץ עברו למי קולחין כי המחיר שלהם הכי נמוך. התוכנית למודל אזורי הקטינה את הפערים בין החקלאים, אבל זו פעם ראשונה בהיסטוריה שהאוצר הצליח יחד עם חברת מקורות לשסות חקלאי בחקלאי".

"הכול ייעשה בהדרגה"

אדירי אמר בתגובה, כי "תמיד אפשר לקחת פתרון טוב ולדחות את יישומו כדי לחפש משהו טוב יותר, אבל עם הזמן המצב הפך לאבסורד, ומצב שבו ביישוב בגב ההר משלמים מחיר מסוים, וביישוב שממוקם בסך הכול כחמישה קילומטרים ממנו משלמים הרבה פחות, הוא לא סביר, והחוק מתקן את זה".

אדירי הוסיף כי "אנחנו יודעים שיש בעיה גם בתוך האזורים השונים, וגם בתוך אזור הצפון, אבל בכל מקרה שום דבר לא יקרה מחר בבוקר, והכול ייעשה בצורה הדרגתית. אלה שמחיר המים צפוי לעלות להם, הדבר יקרה בחמש מדרגות בחמש שנים, שבמהלכן אנחנו מחויבים לשני תהליכים - לחזור להשקיע במשק מי הקולחין, בהיקף של כ-1.5 מיליארד שקל, כדי לחבר אליהם כל אזור שאפשר, ודבר נוסף זה להיכנס למו"מ עם החקלאים על תמיכה בהסבת גידולים, בהשקעות ועוד. יש הרבה דברים טובים שאפשר לעשות בענף, ועם המים הזולים היום זה לא קורה".

בהתייחסות לסכסוך שהתעורר בין החקלאים אמר בן חמו כי "הסיטואציה עצמה יוצרת חיכוך ביניהם. החקלאים בדרום, במרכז וגם בצפון, שמקבלים מים ממקורות, מבינים את הבעיה ואת הפערים שיש. חקלאים רואים יישובים סמוכים אליהם עם עלויות מים נמוכות משמעותית, ואם המצב יימשך הפערים עוד יגדלו. לכן הסיטואציה היא שיוצרת את החיכוך, ולכן אני מצפה מהתאחדות החקלאים שתתמוך ותקדם את הנושא".

בן חמו הביע תקווה כי "אחרי שהנושא יעבור, כל החקלאים יוכלו להתאחד לעסוק בנושאים אחרים. המודל האזורי לא יכול לעבוד כי בשבילו צריך לייצר אחידות בתשתיות, ואי אפשר לעשות זאת, אבל צריך להסתכל על סוג המים - קולחין, שפירים וכו', ושם ליצור את התמהיל בשביל המחיר".

אלחייני סיפר כי "התחלנו בתהליך של קידום החוק לפני כמה חודשים, רבנו בינינו, ומי שדווקא היה המבוגר האחראי בתהליך הוא משרד האוצר. כשהתאחדות החקלאים נלחמה בהצעת החוק, באוצר חשבו איך להעלות את המחירים בצורה הדרגתית כדי לא לפגוע ואיך לתמוך בחקלאים שנפגעו. במקום להצטרף למהלך ההיסטורי ולהגיד מה עוד הם רוצים, הם יצאו נגד. אם היינו הולכים למהלך הזה ביחד, היינו מצליחים להפחית עוד יותר את תעריפי המים".

"החוק הוא הדרך הנכונה"

חג'ג' הוסיף כי "המדינה הבינה שחקלאות היא מוצר בסיסי שמקנה ביטחון לאספקת מזון, והבינה שאי אפשר לגדל בתעריף של 2.5 שקלים לקוב. אמנם יש דברים שאבו וילן צודק בהם, אבל החוק הוא הדרך הנכונה, ואם הוא יעבור, יהיה אפשר אחר כך לשבת ולתקן את הפרטים בו, בהנחה שמאמינים בצדקת הדרך. התיקון הוא טוב כי באופן מיידי הוא מפחית את התעריף ל-1.98 שקל לקוב. החקלאים בצפון הם האחים שלנו, אבל ההיגיון בכך שכולם שווים הוא פשוט. קודם נציל את החקלאות ומשם נתקדם הלאה".

לגבי המאבק בין החקלאים הוסיף וילן לסיום כי "זה אבק שישקע, ומה שיישאר זה המחיר שצריך לאפשר תחרות בענף. אנחנו הצענו לאוצר תוכנית אסטרטגית להצלת החקלאות ב-15 השנים הקרובות, אבל את האוצר מעניין יוקר המחיה והוא מנהל איתנו קרבות להפחתת עלות של 50 שקל בחודש למשפחה, שמוציאה יותר מ-14 אלף שקל בחודש".

וילן הוסיף כי, "מבין מדינות ה-OECD, בישראל מספר העוסקים בחקלאות הוא הנמוך ביותר, והתמיכה בחקלאים במדינות ה-OECD גדולה לפחות ב-40% מאצלנו".