וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מלחמת טראמפ בתכנוני המס הגלובאליים תשפיע על כולנו

ד"ר איל הורוביץ

10.1.2017 / 13:33

טראמפ הבטיח להעלות את שיעורי הגבייה מהתאגידים האמריקאיים ולהילחם בהתחמקויות ממס. אבל לנוכח כוורת המינויים סביבו - מיליארדרים שהונם המשותף מגיע ל-9 מיליארד דולר - ספק אם חוקים שיאלצו אותם ואת העסקים הקודמים שלהם לשלם מס גבוה יותר. דעה

אילוסטרציה שוחד. ShutterStock
אילוסטרציה שוחד/ShutterStock

חודש וחצי לאחר שפורסמו תוצאות הבחירות המפתיעות בארה"ב זהותה של הכוורת הצפויה סביב דונאלד טראמפ בממשל 2017 מתחילה להתבהר. השבוע פורסם כי סך כל ההון של הקבינט המיועד של טראמפ – לא כולל הונו של הנשיא עצמו – עומד על לא פחות מ-9.5 מיליארד דולר – עוד לפני שאוישו כל התפקידים הפנויים. על פי הפרסומים, 17 שרי הקבינט מחזיקים יחד בהון השווה ערך לזה שמחזיקים שליש מאזרחי ארה"ב יחד.

בין השמות הבולטים במינויים הכלכליים של טראמפ נמנים שורה של אנשי עסקים בולטים, רבים מהם מחזיקים באחזקות הון ורכוש מסביב לעולם. החשיפה האחרונה השבוע, על פיה שר החוץ המיועד רקס טילרסון מופיע במסמכי פנמה כבעל חברה עם אחזקות של מאות מיליוני דולרים במקלט מס באיי הבהאמאס, לא באמת הפתיעה איש - למרות העניין שייצרה בארה"ב.

ניתן להניח בסבירות גבוהה למדי כי רבים אחרים מאנשי הקבינט הצפוי של טראמפ – מבנקאי ההשקעות המיליארדר וילבור רוס, המיועד להיות שר המסחר, דרך איש העסקים סטיבן מנוצ'ין, שר האוצר המיועד, ועד המיליארדית בטסי דבוס, שרת החינוך הבאה – החזיקו או מחזיקים בחשבונות מקלטי מס מחוץ לארה"ב.

תחת האג'נדה הכלכלית הברורה איתה רץ בבחירות - החזרת עסקים ומשרות מעבר לים לתוך גבולות ארה"ב - התווה טראמפ מסרים חדים נגד תכנוני המס התאגידיים מחוץ לארה"ב, והצהיר על הטלת מס חד פעמי של 10% על הכנסות של חברות אמריקניות הרשומות במדינות זרות. גם אם שמענו ממנו פחות התייחסויות לתכנוני מס של יחידים – אולי בגלל עבר ההתנהלות הפיננסית שלו עצמו – הקו הכללי ששידר טראמפ למצביעיו ועל גבו נבחר, שם בחזית את העלאת שיעורי הגבייה מהתאגידים האמריקאיים, כחלק מהחזרת הון ופעילות עסקית לארה"ב, ומלחמה בתכנונים והתחמקויות מגביית מס הוגן.

sheen-shitof

תוצאות מהיום ה-1

הפיתוח המהפכני לטיפולי אנטי אייג'ינג בבית - עכשיו בישראל

בשיתוף נומייר פלוס

ממשל אובמה פעל להגברת השקיפות הפיננסית

מאות אלפי ישראלים שמחזיקים אזרחות אמריקאית, נוהרים לרואי החשבון כדי להסדיר את רישומיהם בבנקים בישראל מול הרשויות האמריקאיות

שורת המינויים האחרונים שלו שמה סימן שאלה לא קטן מעל נכונות ההצהרות האלה – כיצד תוכל כוורת המיליארדרים הזו לתמוך בחקיקה שתאלץ אותם ואת העסקים הקודמים שלהם לשלם מס גבוה בהרבה על נכסיהם? גם אם הסמכות וקביעת המדיניות היא של טראמפ, ברור כי בעלי התפקידים החדשים הם אנשי אמונו, וסביר שהם אלה שישפיעו משמעותית על עמדותיו.

מעניינת לא פחות היא שאלת השפעת המדיניות האמריקאית העתידית בנושא על כלל תופעת תכנוני המס העולמית.
בשנים האחרונות הוביל ממשל אובמה שורה של שינויי חקיקה ומדיניות שנועדו להגביר את השקיפות הפיננסית של אחזקות אזרחי ארה"ב ולסייע להקטין את שיעור תכנוני והעלמות המס של יחידים, שינויים שמימושם בשנים האחרונות מתחיל לייצר השפעה נראית לעין.

ב?2010, בעקבות חשיפת מקרים שבהם סייעו בנקים זרים דוגמת UBS ו?HSBC ללקוחות אמריקאים להתחמק מתשלומי מס, אישר הקונגרס האמריקני את ה-FACTA - חוק המחייב את כל הגופים הפיננסיים שאינם אמריקאיים, לדווח על כל חשבון שנמצא בבעלות אזרח אמריקאי ועל היקף הנכסים בו. ארה"ב מיישמת את ההסכם באמצעות הסכמים בינה לבין מדינות אחרות, כשעד כה נחתמו הסכמים כאלו עם יותר מ-100 מדינות שלהן יש קשרים כלכליים עם ארה"ב, ובהן גם ישראל.

מדיניות אגרסיבית ביחס לתכנוני מס תאגידיים, מקשה על יחידים ותאגידים עולמיים להמשיך לשכלל את צמצום תשלומי המס

צעדים אלה, לצד מדיניות אגרסיבית הולכת וגוברת של האיחוד האירופי ביחס לתכנוני מס תאגידיים, מקשים על יחידים ועל תאגידים עולמיים להמשיך לשכלל ולשפר את צמצום תשלומי המס שלהם. אם האכיפה האמריקאית כלפי העברת הון יחידים לבנקאות זרה תמשיך ותתעצם בדומה לשנים האחרונות, וממשל טראמפ אכן יעמוד במילתו ויעביר חקיקה שתגדיל משמעותית את היקפי המס שישלמו תאגידים אמריקאיים שיפעלו מחוץ לארה"ב, ייתכן שנראה תנועת מטוטלת של חזרת הון ופעילות עסקית רבה לארה"ב.

לשינויי המדיניות הללו צפויה להיות השפעה לא רק על התאגידים ובעלי ההון האמריקאים, אלא גם על התנהלות תכנוני המס של גופים ויחידים במדינות המערב, כחלק מתגובת שרשרת של הידוק תקנות המס של מדינות אירופה ושיתופי הפעולה בין המדינות בנושאים אלה.

ישראל, כמו מדינות המערב האחרות, נלחמת בשנים האחרונות גם היא בהקשחת האכיפה והמדיניות כלפי תכנוני מס מסוימים. סביר כי החמרת החקיקה האמריקאית תשפיע בטווח הבינוני-ארוך גם על הקשחת החקיקה בישראל.

כבר היום ניתן לראות, כיצד מאות אלפי הישראלים המחזיקים אזרחות אמריקאית ומדווחים מס גם לרשויות בארה"ב, נוהרים לרואי החשבון כדי להסדיר את רישומיהם בבנקים בישראל מול הרשויות האמריקאיות, מאז כניסת תקנות FACTA לתוקף. במקביל לכך, הבנקים הישראלים, דוגמת בנק לאומי שההסדר מאחוריו, והבנקים הפועלים ומזרחי-טפחות, שנמצאים במו"מ עם הרשויות בארה"ב, עושים מאמצים גדולים להגיע להסדרים מורכבים מול רשויות המס האמריקאיות.

ההבנה הכוללת בקרב ישראלים היא כי ההחמרה בענישה ומדיניות של אינפורמציה פתוחה בין מדינות, מצמצמת מאוד את הכדאיות והאפשרות להעלמות מס וסביר כי היא תמשיך להעמיק.

בסופו של יום, מידת העקביות של טראמפ ביישום הצהרות הבחירות שלו, עשויה לייצר בעוד כמה שנים נקודת מפנה שתשנה לא רק את היקפי ההתחמקות מתשלומי המס בארה"ב, אלא גם בישראל ובאירופה.

הכותב, ד"ר איל הורוביץ, הוא יו"ר פירמת בייקר טילי ישראל

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully