נושאים חמים

חוק השקיות אינו נושא למחלוקת בין ימין ושמאל

בדומה לחוקי סביבה אחרים גם חוק השקיות נתפס כחוק של מתנשאים, ליברלים ושמאלנים. דווקא שוחרי איכות הסביבה צריכים לראות בטיעון זה תמרור אדום ולפעול לאיזון בין שמירה על הסביבה לבין אינטרסים אחרים. דעה

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore
שקיות זבל בחוף געש, אוגוסט 2016 (מערכת וואלה! NEWS , דרור אריאלי)
הישראלי צורך בממוצע 325 שקיות בשנה, לעומת 180 באירופה (תצלום: דרור אריאלי)

חוק השקיות שנכנס לאחרונה לתוקפו בישראל, נחקק אצלנו באיחור של שנים ביחס למדינות כמו אוסטרליה, בריטניה, טאיוואן, סין וקליפורניה. גם האיחוד האירופי הנחה את מדינות האיחוד לאמץ מדיניות להפחתת השימוש בשקיות הפלסטיק בחקיקה ולקבוע שעד סוף 2017 השקיות לא יסופקו יותר בחינם.

לקריאה נוספת:
השקרים של המלצרים נחשפים: "זה לא עובש זה קרם פיסטוק"
הישראלים ילמדו לטפל בתיירים מסין - ומה יש להם נגד חדר 4
למעשני הקנאביס בישראל זה עולה יותר

אף שקיים חשש כי בדומה לספרד, צרפת ואיטליה החוק ייחקק אבל לא יביא לשינוי המבוקש בהרגלי הצריכה של השקיות, בעיקר בשל העלות הנמוכה שלהן, אין להמעיט בחשיבות של הצורך להפחית את השימוש בשקיות פלסטיק בישראל. הישראלי צורך בממוצע 325 שקיות בשנה, לעומת 180 באירופה, כך שמדובר בלא פחות מ-2.5 מיליארד שקיות בשנה.

שקיות הניילון אינן מתכלות, ומצטברות באתרי הפסולת, מתעופפות ברוח ומגיעות למרחב הציבורי ולים, מזהמות וגורמות נזק לטבע. אחת הדרכים היעילות ביותר להביא לשינויי התנהגות היא בהטמעת משמעות הזיהום והצורך להמעיט את הפגיעה בטבע במערכת החינוך החל מהגיל הרך.

ההתנגדות לחוק השקיות בארץ נובעת בחלקה מהטענה שבדומה לחוקי סביבה אחרים גם חוק השקיות הוא חוק של מתנשאים, ליברלים ושמאלנים. דווקא שוחרי איכות הסביבה צריכים לראות בטיעון כללי זה תמרור אדום ולוודא שנשמר האיזון בין שמירה על הסביבה לבין אינטרסים אחרים, כך שאיכות הסביבה לא תיתפס כדת שמאלנית נטולת בסיס רציונאלי.

רוב החוקים והתקנות המתייחסים לאיכות הסביבה מקבלים גיבוי של ממשלות באמנות בינלאומיות, מאחר שהם תוצאה של מחקרים מדעיים, ידע רפואי ותצפיות של שנים. השר לאיכות הסביבה לשעבר, יוסי שריד המנוח, אמר בעבר: "אני מגן על הסביבה בלבד כי אין מי שיגן עליה ואילו לאינטרסים כלכליים שאולי נפגעים מכך, ששרים אחרים ידאגו".

המנטרה הזו אומצה על ידי רוב ארגוני הסביבה והיא אכן התאימה לצורך הדחוף להעלות למודעות את החשיבות של איכות הסביבה. מאחר שכיום כבר יש מי שדואג לסביבה - משרד מקצועי, חקיקה מסודרת ודעת קהל תומכת - אי אפשר לעצום את העיניים ולדאוג אך ורק לאיכות הסביבה. אסור להתעלם מאיזונים נדרשים בין דאגה לכך שהסביבה לא תיפגע, לבין אכיפה צודקת, עניינית ומדודה, וכן הקפדה על שימור האינטרסים של התעשייה, שמספקת תעסוקה למאות אלפי אזרחים.

מתנגדי החוק מתעלמים לגמרי מהחשיבות החינוכית של החוק, שמשמעותה שמירה על הטבע והימנעות מבזבוז. היהדות מתמודדת זה שנים עם השאלה הבסיסית בדבר קיומנו ביקום והאחריות שלנו כלפיו, בשל פוטנציאל ההרס שבהתערבות האדם בטבע. עקרונות השמירה על הסביבה מוכרים ביהדות זה אלפי שנים כפי שמנוסח למשל באגדות חז"ל על מעשה הבריאה: "ראה מעשי כמה נאים ומשובחין הן, וכל מה שבראתי בשבילך בראתי. תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך".

הכותבת היא ראש תחום איכות הסביבה בקריה האקדמית אונו
ומנהלת התוכן של כנס סביבה 2050 שייערך ב-7 בפברואר במלון הילטון תל אביב