נושאים חמים

השקעות הון סיכון - שיא בישראל, שפל בעולם

סיכום 2016 בתעשיית ההון סיכון העולמית: חברות גייסו ברבעון הרביעי של 2016 "רק" 21 מיליארד דולר, מספר העסקאות ירד מתחת ל-2,000

עובדים על פרויקט (ShutterStock)
(צילום: shutterstock)

כנראה שישראל עדיין יוצאת דופן בכל הקשור להשקעות הון סיכון בחברות היי-טק שצמחו בה. כפי שעלה מבדיקת "גלובס", סך ההשקעות בחברות טק מגובות הון סיכון ישראליות הגיע אשתקד לשיא של כל הזמנים - 4.8 מיליארד דולר. בעולם, לעומת זאת, ובעיקר בארה"ב שהיא הברומטר העיקרי להשקעות הון סיכון - התמונה נראית ממש אחרת.

לפי הבדיקה הרבעונית של חברות המחקר המובילות CB insights ו-MoneyTree ופירמת רואי החשבון PwC, חברות הזנק מגובות הון סיכון בעולם כולו גייסו ברבעון הרביעי של 2016 סך של 21 מיליארד דולר (שפל של שנתיים, מאז הרבעון השלישי של 2014) בעוד מספר העסקאות ירד לראשונה מאז הרבעון הרביעי של 2013 מתחת ל-2,000 - נתונים שמעידים על האטה, ללא ספק.

בכל שנת 2016, עמד סך השקעות הון סיכון בחברות טק על 100.8 מיליארד דולר, ירידה משמעותית של 23% לעומת 2015. כמו כן, מספר העסקאות השנתי ירד בשיעור של 10%. ושוב נזכיר, כי בישראל השנה שחלפה הייתה שנת שיא: לפי IVC, עלייה של 11% בסך הגיוס אך ירידה של 7% במספר העסקאות.

זהו הרבעון השני ברציפות שבו נופל סך השקעות ההון סיכון בחברות טק (רבעונים 3-4 של 2016) כאשר ברבעונים 4/2015 ו-1-2/2016 חל דשדוש לאחר שרבעון 4/2015 היה לשיא של כל הזמנים: כמעט 40 מיליארד דולר בסך גיוס, וכמעט 2,500 עסקאות. אחת הסיבות למגמת הירידה המתמשכת היא ירידה במספר גיוסי ענק: ברבעון שעבר היה רק גיוס אחד של מעל 1 מיליארד דולר ו-32 של מעל 100 מיליון דולר, וזאת לעומת 38 של מעל 100 מיליון דולר ברבעון המקביל של 2015.

השקעות הון סיכון (גלובס)

"פעילות ההון סיכון העולמית סיימה את 2016 בנימה זהירה", טוען ראמן צ'יטקרה, שותף בפירמת רואי החשבון PwC. "שוק ה-IPO החלש ותהליך רציונליזציה בשווי של חברות טק ציבוריות, החליש את התלהבות משקיעי ההון סיכון, והדבר בא לידי ביטוי הן בירידה של שווי חברות פרטיות ובירידה במספר סבבי גיוס מוקדמים. הירידה אינה בלתי רגילה (כלומר, מתבקשת), לאור השיא של שנת 2015 שבמהלכה מספר חדי הקרן (חברות ששוות מעל 1 מיליארד דולר) שנוצרו הגיע לשיא.

"העדר הנפקות ראשוניות של חברות אלו בשנת 2016 החליש אף הוא את התלהבות משקיעי ההון סיכון באשר להשקעות חדשות. לכן, מגמת השקעות הון סיכון בשנת 2017 תושפע על ידי התגובה של שוקי ההון להנפקות הציבוריות של חברות חדי קרן, דהיינו במקרה והתגובה תהיה חיובית היא תהווה רוח גבית להשקעות הון סיכון".

עוד עולה מהבדיקה הרבעונית כי יבשת אירופה דווקא כן הציגה עלייה בפעילות ההון סיכון: סך גיוס של 3 מיליארד דולר, עלייה רבעונית של 22%, כאשר מגזר הבריאות הוא זה שהוביל את העלייה: 113% לסך גיוס של 700 מיליון דולר. ישראל נכללת בדו"ח ביבשת אסיה, ומכיוון שחלקה היחסי ביבשת זו קטן אפשר להבין מדוע רמות השיא בפעילות ההון סיכון בה לא באות לידי ביטוי בנתוני כל היבשת: ירידה רבעונית של 25% לסך גיוס של 5.5 מיליארד דולר. בישראל, לעומת זאת, נרשמה עלייה רבעונית של 9% לסך של 1.02 מיליארד דולר.

מגמה עולמית זו היא בעיקר תוצאה של מה שקורה בארה"ב, בה מרוכזת עיקר פעילות ההון סיכון העולמית. ברבעון הרביעי של 2016, סך השקעות הון סיכון בחברות אמריקאיות נפל בשיעור של 17% לעומת הרבעון השלישי. בכל 2016, נרשמה ירידה של 20% לסך של 58.6 מיליארד דולר וירידה של 16% במספר העסקאות לסך של 4,520. שוב, שפל של שנתיים.

במבט סקטוריאלי, ורק בארה"ב, הסקטור החזק ביותר היה בינה מלאכותית: עלייה רבעונית של 16% ו-22% בהתאמה בסך גיוס ובמספר עסקאות ל-705 מיליון דולר ו-71 עסקאות. לעומת זאת, סקטור הסייבר סקיוריטי (בו ישראל שנייה לארה"ב) נחלש: ירידה רבעונית של 51% בסך ההשקעה ל-370 מיליון דולר וירידה של 20% במספר העסקאות ל-32.