האבולוציה של מסכי הטלוויזיה שלנו

ראשונה הייתה טכנולוגיית ה-CRT. קופסאות הענק האלה התבססו על טכנולוגיה שמזכירה מאוד מנורה. שפופרת ענקית עם תותח אלקטרונים שהציגה תמונה מאוד מוגבלת ומטושטשת, רחוקה שנות אור מתמונה מציאותית. מצד שני זה היה המסך הראשון ומכאן והלאה החלה ההתמכרות שלנו למסכים.

לאחר מכן הומצאה טכנולוגיית המקרן האחורי שלמעשה היה מקרן שהקרין על מראה ואנו ראינו את ההשתקפות. קצת יותר איכותי, אך עדיין היתה תמונה מאוד מוגבלת וחשוכה.

משם, באבולוציה של המסכים, עברנו לטכנולוגיות החדשות והמוכרות לנו יותר כמו הפלזמה. חזינו במסך יחסית דק וגדול יותר, איכות תמונה שלא נראתה כמוה בעבר וצבע שחור איכותי. כל אלו הודות לטכנולוגיה שהשתמשה בצבעים זרחתיים. אלא שהיו גם בעיות: משקל כבד של המוצר, מריחות, והפעם הראשונה שנתקלנו בצריבת מסך.

מהפלזמה עברנו ל – LCD. כאן כבר היה מדובר בפריצת דרך אמתית שהביאה עמה חיסכון בחשמל, צבע לבן איכותי יותר, רזולוציות גבוהות ופחות השתקפויות, והכל בזכות טכנולוגיית הארה פלורסנטית אחורית. וגם, אלה היו מסכים קלים יותר במשקל ודקים יותר מהפלזמה.

כמעט הגענו לסוף האבולוציה, אבל לפני זה היו לנו את מסכי ה-LED והOLED-. הלד היא טכנולוגיה שמבוססת על אלפי נורות לד קטנטנות שמאירות בקצב שונה ומייצרות לנו תמונה. ואכן, קיבלנו תמונה טובה יותר וחסכונית יותר. הלבן היה מצוין וכך גם השחור. המסכים שקלו פחות והיו דקים יותר, אבל עדיין לא קיבלנו תמונה צבעונית מושלמת.

ה-OLED מצד שני, היא טכנולוגיה שמבוססת על גביש אורגני שבעזרת פיקוד חשמלי שולח פוטוני אור הנראים לעין. עם ה-OLED קיבלנו שחור מדהים, אבל חזרו הצריבות והמריחות של התמונה.

ומה-OLED לעתיד. זה שכבר נמצא כאן: טכנולוגיית ה-SUHD של סמסונג עם הקוואנטום דוט ועוד שלל טכנולוגיות חדשות: יותר ממיליארד גוונים שעדיין לא ראיתם, שחור פי 10 מהשחור שהיה קודם, טכנולוגיית קוואנטום דוט שמאפשרת לראות תמונה מציאותית אמיתית, מסך שניתן לצפות בו בכל עוצמת אור, עם סוף לצריבות- וכמובן מראה קעור ואלגנטי.