נושאים חמים

אושרה ייצוגית נגד כלל: לא הצמידה תגמולים למדד

לטענת התובעים התחייבה כלל ביטוח להצמיג את תשלומי גימלת בהביטוח הסיעודי למדד המחירים ולא עמדה בכך. התביעה על סכום מוערך של 400 מיליון שקלים

אילוסטרציה (ShutterStock)
(צילום: shutterstock)

בית המשפט המחוזי בת"א אישר לנהל תביעה ייצוגית נגד כלל ביטוח בגין אי תשלום הפרשי הצמדה על תגמולים המגיעים למבוטחים בביטוח סיעודי. הבקשה לתביעה ייצוגית הוגשה לבית המשפט ב-2013 כאשר התובע - שבעת הגשת התביעה היה במצב סיעודי ובינתיים הלך לעולמו - טען באמצעות עו"ד ארנון גרפי כי כלל לא משלמת הפרשי הצמדה על התגמולים המגיעים לו כמבוטח בביטוח סיעודי. לטענתו, כלל עושה זאת בניגוד לחוק חוזה הביטוח, בו יש סעיף הקובע מפורשות, כי "על תגמולי הביטוח יתווספו הפרשי הצמדה כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה". סכום התביעה המוערך עומד על 400 מיליון שקלים

לקריאה נוספת:

בכי אופנתי: רשתות הביגוד לא זקוקות לגלגל הצלה
מורים יקרים, במאבק הבא שלכם, צודק או לא – אותי איבדתם
חוק השקיות: ירידה חדה בשימוש - פחת פי-3

התובע טען, כי כתוצאה מהתנהלות פסולה זו משלשלת כלל לכיסה סכומי עתק על חשבון מבוטחיה וגורמת להם לנזקים כספיים. במיוחד אמורים הדברים כאשר מדובר בביטוח סיעודי, האמור לסייע למבוטחים בגיל זיקנה, כשהם אינם מסוגלים לנהל אורח חיים שגרתי בכוחות עצמם, ומשוועים לתמיכה כספית.

בבקשת התביעה נכתב כי כלל ביטחה את התובע ואת רעייתו בביטוח סיעודי קבוצתי לגמלאי קרן מקפת. במהלך חודש מרץ 2013 הושלם הליך מיזוגה של "כלל בריאות" אל תוך "כלל חברה לביטוח בע"מ", אשר באה בנעליה של "כלל בריאות" לכל דבר ועניין. בחודש דצמבר 2007 קיבל המנוח מכתב בו הובהר כי סכום גמלת הסיעוד החודשית תעמוד על 3,000 שקל, צמוד למדד. במהלך שנת 2010, בשל התפתחות מחלת האלצהיימר אצל התובע, פנתה בתו בתביעה למימוש פוליסת הביטוח. בהתאם לכך, החלה כלל לשלם למבקש את תקבולי הביטוח, אולם תשלומים אלה עמדו על סך 3,000 שקל בלבד ולא התווספו להם הפרשי הצמדה. לטענת הנתבעים הסכום החסר המצטבר עומד על כ-6,000-7,000 שקל.

בתו של התובע פנתה מספר פעמים לכלל כדי לברר מדוע לא נכללים הפרשי הצמדה לגמלה המשולמת ונענתה, כי "בסעיף הדן בתנאי הצמדה למדד בפוליסת ביטוח סיעוד קבוצתי לחברי עמותת גמלאי מקפת, נרשם: 'מוסכם כי כל תגמולי הביטוח שעל המבטח לשלם עפ"י הסכם זה וכן דמי הביטוח שעל המבוטחים לשלם למבטח, לא יוצמדו למדד המחירים לצרכן'". לטענת המנוח, בתשובתה זו כלל שינתה את עמדתה המוצהרת ובניגוד גמור למובטח ולמכתבה משנת 2007 קבעה, כי דמי הביטוח המגיעים למבקש אינם צמודים למדד המחירים לצרכן.

כלל מצידה, טענה כי אינה צריכים לשלם הפרשי הצמדה וריבית לפי תנאי הפוליסה, ולעמדה זו הצטרפה גם המפקחת על הביטוח, שטענה כי מדובר בהסכמה לגיטימית, שאין בה כדי להפר את חוק חוזה הביטוח.

השופט רחמים כהן החליט לאשר את התביעה כייצוגית וקבע כי "עיקרם של הדברים בסוגיית ההצמדה, הוא בשמירה על ערכו של הכסף, וזאת ללא קשר לאיחור בתשלום תגמולי הביטוח. הדגש הוא לא בעצם האיחור, אלא בעצם איבוד הערך הכספי של אותם כספים המגיעים למוטב, ואלו באים לידי ביטוי בעשיית עושר על ידי מי שלא ישלם את הכספים".

הקבוצה שבשמה תנוהל התביעה היא כל המוטבים בפוליסת הביטוח (עשרות אלפים) שבמהלך שבע השנים שקדמו להגשת התביעה קיבלו תגמולי ביטוח ללא הפרשי הצמדה, ועו"ד ארנון גרפי ינהל את התביעה בשמם.

לדברי עו"ד ארנון גרפי, שייצג את התובע הייצוגי: "מדובר בפסק דין בעל משמעות רבה לאוכלוסיית הקשישים ולמבוטחים בביטוח סיעודי, והוא מהווה נדבך נוסף בהגנה על זכויותיהם של אוכלוסיות מוחלשות ומניעת קיפוחם ע"י גופים רבי עוצמה, באמצעות הסתתרות מאחורי סעיפים מגבילים ואותיות קטנות".