נושאים חמים

החוק שמחייב עצמאים לחסוך לפנסיה פוגע בשכירים

החוק שמחייב עצמאיים "לדאוג לעצמם" בכל הנוגע לעתידם, פוגע בשכירים שנהנים משכר גבוה: הם משלמים כבר עכשיו מס על ההפרשות שלהם לפנסיה מעל סכום מסוים – אבל את הכסף הם ייראו רק בעתיד. דעה

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore
רואת חשבון (ShutterStock)
(צילום: shutterstock)

חלק גדול מהעצמאיים, בפרט אלה שהכנסותיהם נמוכות ובינוניות, לא הפרישו עד כה תשלומים לחיסכון פנסיוני, מאחר שצו ההרחבה לביטוח פנסיוני לא חל עליהם. כתוצאה מכך לא היה מנגנון סיוע לעצמאיים בתקופות של אבטלה או פרישה. ואולם חוק שנכנס לתוקפו בתחילת השנה, ומחייב אותם לדאוג לחיסכון הפנסיוני שלהם, אמור לשנות זאת.

לקריאה נוספת:

"ברור שיש לי סקרנות": הצצה לחיי רופאי הנשים
בנק ישראל מציג את השטרות החדשים של 20 ו-100 שקל
חובבי רכב: כמה תרוויחו אם תעבדו במוסך?

הוראות החוק החדשות מבקשות למנוע מצב של פרישת עצמאיים ללא חיסכון פנסיוני וכן לאפשר משיכה חלקית של אותו חסכון כדמי אבטלה. כדי לעודד עצמאים לעבור למצב של חסכון פנסיוני, קבע המחוקק כמה כללים והקלות מס על הפקדות לחיסכון ועל משיכת הכספים ממנו.

עצמאי שמלאו לו 21 שנים וחלפו מעל לששה חודשים ממועד רישומו כעוסק, חייב על פי החוק החדש להפקיד לקופת גמל שיעור מסוים מהכנסתו. עצמאי שלא ימלא אחר הוראות אלו, עשוי לקבל קנס מנהלי העומד, נכון להיום, על סך של 500 שקל. יצוין כי אף שהוראות החוק נכנסו לתוקף ב-1 בינואר 2017 הן לא יחולו על עצמאים מעל גיל 55 ביום כניסת החוק לתוקף.

עוד נקבע כי מההפקדות לחסכון הפנסיוני, יהווה מרכיב החיסכון למצב אבטלה - שליש מכל הפקדה לקופת הגמל, או כ-12,200 שקל נכון להיום. במצב של אבטלה, כלומר סגירת העסק או לחלופין מצב שבו העצמאי חדל מלעסוק במשלח ידו, תהיה לעצמאי אפשרות למשוך כספים שנצברו בקופת הגמל.

הטבה נוספת במסגרת החוק לעצמאיים היא מתן אפשרות לנכות מההכנסה החייבת במס של העצמאי הפקדות לקרן השתלמות בשיעור של עד 4.5% מההכנסה החייבת, או מתקרה שנתית של 156 אלף שקל - לפי הנמוך שביניהם - דבר שבעבר היה מותנה בתשלום מס ביחס לחלק מהסכומים שהופקדו.

עד לכניסת החוק לתוקף לא ראו במועד שבו עובד שכיר הפקיד פיצויים לקופת גמל "אירוע מס", או הכנסת עבודה. כתוצאה מכך אירוע המס היה "נדחה" למועד שבו העובד בפועל היה מקבל את הסכומים האלה, וזאת ללא תקרה לסכום ההפקדה. במסגרת התיקון הגביל המחוקק את הטבת המס ובכך השווה את אפיק החיסכון מפיצויי פיטורים, לאפיקי חיסכון אחרים, דוגמת חיסכון פנסיוני.

בחוק נקבע כי במקרה שבו ההפקדות לפיצויים עולות על "תקרת פיצויים", העובד אינו זכאי לדחות את תשלום המס בגין אותו רכיב העולה על התקרה, כך שהמועד שבו שולמו בפועל הכספים לקופת הגמל, הוא גם המועד שנקבע להפקת הכנסת העבודה. תקרת הפיצויים נקבעה כנמוך מבין משכורת העובד ביום ההפקדה או 32 אלף שקל. דין זה חל גם על סכומים ששולמו עבור העובד לקופת גמל על חשבון השלמה לפיצויים בגין תקופה קודמת ושעולים על "תקרת השלמה לפיצויים". תכליתו של הסעיף למנוע את מיסוי העובד על הפקדה חד פעמית גדולה, אלא אם עלתה על התקרה כאמור.

נראה כי טוב עשה המחוקק כשהחליט לחייב עצמאיים "לדאוג לעצמם" בכל הנוגע לעתידם. עם זאת יש שיטענו שאצל שכירים בעלי שכר גבוה - החוק דווקא גרם לשינוי לרעה, שכן כעת העובד אינו "נפגש עם הכסף" כשהוא נדרש לשלם את המס על הסכום העולה על התקרה שנקבעה בחוק.

העובדה ששכיר משלם מס מבלי שהוא רואה את הכסף - פוגעת בו: בעוד שאת הכסף הנובע מההפרשות המיוחסות לחלק של מעל 32 אלף שקל הוא יראה רק לאחר גיל הפנסיה, את המס בגינן הוא משלם כבר עכשיו.

לדוגמה: עובד שמרוויח 42,000 שקל ויש לו הפרשה לקופת פיצויים (8.33%), בגין רכיב הפיצויים המיוחס למשכורת של מעל 32,000 שקל (היינו 10,000 שקל ומרכיב פיצויים של 883 שקל) הוא ישלם מס כבר היום במקום במועד הפנסיה. במיסים יש אמירה שמס נדחה הוא מס שנחסך, במקרה הזה חסרון כיס נוצר כבר כעת.

עו"ד אלעד מירביס ועו"ד אלון קרניאל הם מומחים לדיני מס וחברות ממשרד טולצ'ינסקי שטרן מרציאנו כהן לויצקי ושות'