נושאים חמים

הישראלי שמסייע לנשות איראן למצוא אהבה

חברת Inneractive בניהולו של זיו אלול מתאימה פרסומות ל-630 מיליון משתמשי אפליקציות ברחבי העולם - בין היתר גם למשתמשים ומשתמשות מאיראן. אז מהן העדפות הקהל האיראני ואיך צורכים צעירי איראניים את הפרסומות שלהם לעומת הישראלים?

כולנו יודעים שהפרסומות המשולבות בכל אפליקציה חינמית שנפתח הן המאפשרות לנו לצרוך את האפליקציות ללא תשלום - אבל כולנו מתעצבנים כשהפרסומת קופצת עלינו באמצע השימוש. אך מתברר שהנטייה להתעצבן ולחפש את האיקס שסוגר את הבאנר מאפיינת בעיקר ישראלים. במדינות מוסלמיות כמו איראן למשל, יש הרבה יותר סבלנות לפרסומות. בנוסף, בעוד שהישראלים נמשכים לפרסומות וידאו עם תוכן מסקרן, בוטה ופרובוקטיבי, האיראנים נרתעים מתכנים כאלה, ומפגרים אחרינו ב 3-4 שנים בכל דפוסי צריכת הפרסומות.

לקריאה נוספת:

הישראלים ילמדו לטפל בתיירים מסין - ומה יש להם נגד חדר 4
למעשני הקנאביס בישראל זה עולה יותר
בכי אופנתי: רשתות הביגוד לא זקוקות לגלגל הצלה

העובדה שהצעירים במדינות מוסלמיות נמנים עם קהל צרכני הפרסומות דרך אפליקציות בסמארטפון אולי מפתיעה כשלעצמה. העובדה שמפתיעה אף יותר היא שטכנולוגיה תוצרת ישראל היא זו שמנגישה להם את השירות החינמי באפליקציה ובוחרת עבורם את הפרסומות שיקפצו במהלך השימוש. "זה אולי מפתיע, אבל הצעירים ממה שנקרא 'מדינות אויב' הם לא שונים בכלל מהצעירים הישראלים בכל הקשור לדפוסי הצריכה שלהם", מסביר זיו אלול, מנכ"ל Inneractive, החברה שפיתחה את הטכנולוגיה שיודעת להתאים פרסומות ל-630 מיליון משתמשי אפליקציות בכל רחבי העולם מבלי לעצבן אותם. "זה נכון שמבחינה טכנולוגית הסמארטפונים שלהם יותר ישנים, ודפוסי הצריכה שלהם עדיין לא מפותחים כמו שלנו. אבל גם הם מחפשים לצרוך אופנה וטכנולוגיה, כמהים לחדשות מהמערב, פעילים ברשתות החברתיות ויוצאים לבלות ולאכול עם חברים".

את דפוסי הצריכה של צעירי איראן מכיר אלול דרך הפרסומות, אותן הוא מאתר עבורם באמצעות טכנולוגיית ה-RTB בזמן אמת. אחרי שנים ארוכות שצעירי מדינות האיסלם היו מבודדים מהמערב בגלל האיסורים והצנזורה של אמצעי התקשורת המסורתיים, הופעתם של הסמארטפונים, הרשתות החברתיות והאפליקציות איפשרו להם צריכה פרטית של התכנים ה"בעייתיים". "הם ממש אוהבים את כל הקשור לחדשות של המערב, ומורידים המון אפלירציות שמאפשרות הצצה למה שקורה בעולם", מספר אלול.

גם אל נושא ההיכרויות שעד לא מזמן נחשב ל"חור שחור" בקהילות מוסלמיות דתיות, נפתח צוהר באמצעות פלטפורמות היכרויות כמו אפליקציית מיט מי, טינדר ודומיהן, וצעירים מוסלמים זורמים אליהן בהמוניהם. "הם מאוד פעילים ברשתות החברתיות, ומעדיפים למשל את טוויטר על פני פייסבוק. לצד הקטע החברתי הם מחפשים את האינטימיות והפרטיות", מסביר אלול. "מרחב שבו יוכלו להתבטא, לחלוק מידע עם חברים, להכיר חברים חדשים ולא יפגשו מישהו מהמשפחה המורחבת או מהחברים של ההורים".

בעלי האפליקציות הם אלה שאוספות מידע על הלקוחות הפוטנציאליים, ומעבירים את הנתונים לחברות דוגמת אינראקטיב. בהתאם לנתונים של גיל, מין, דת, מיקום המשתמש ועוד, האלגוריתם יידע להתאים לו את הפרסומות שרוב הסיכויים לא יעצבנו אותו כי הן יתאימו למנטאליות ודפוסי הצריכה שלו. הפרסומות שמתאימות למשל לצעירות האיראניות הן אופנה נשית צנועה של מותגים מקומיים, בלי ביקיני ומחשופים. הרבה קוסמטיקה לצעירות שידועות באהבה שלהן לאיפור, כאופן ביטוי אישי של הנשיות שהרבה פעמים לא יכולה להתבטא בליבוש או תסרוקת בגלל האיסורים הדתיים וחבישת חיג'אב. הגברים נמשכים למותגים של סלולר ולטכנולוגיה באופן כללי. בגלל צריכה מרובה של אפליקציות מערביות, הן אלה שמפרסמות את עצמן דרך אפילקציות אחרות.

ומה איתנו? לא צריך שום אלגוריתם מתוחכם כדי להבין שהצרכן הישראלי כבר מזמן איבד את הסבלנות לבאנרים הקופצים... אז מה כן? את הפרסומות אנחנו מעדיפים לצורך בצורת וידאו – כשיש הפקה מרשימה או מסר מתוחכם מאחורי הסרטון שנראה יותר כמו מערכון או סתם סרטון ויראלי. הצורה השניה היא התוכן השיווקי, פרסומות נייטיב בעגה המקצועית – פרסומות שהמסר השיווקי שלהן משולב בעדינות בתוך כתבה על נושא שעניין אותנו בכל מקרה.