נושאים חמים

יורחב השת"פ של חברות ישראליות והודיות בתחום הסייבר

תערוכת הנשק אירו אינדיה תיפתח היום בהודו בהשתתפות 11 חברות מישראל. ההעדפה ההודית למוצרים מתוצרת מקומית מעודדת שיתופי פעולה

האקר (ShutterStock)
(צילום: shutterstock)

חברות ביטחוניות מישראל שמשתתפות בתערוכת מערכות הלחימה האוויריות אירו-אינדיה, שתיפתח היום (ג') בבנגלור שבהודו, מתכוונות לנסות ולהעמיק את פעילותן בשוק ההודי תוך הרחבת שיתופי הפעולה בינן לבין חברות מקומיות בתחום הסייבר. מדובר בתכנית לפיתוחים משותפים בעיקר בתחום הסייבר ההגנתי - שסומן באגף ליצוא ביטחוני (סיב"ט) שבמשרד הביטחון כאחד התחומים שיפותחו במהלך השנה הקרובה, תוך הרחבת הפעילות השיווקית בנושא בעולם, לצד מערכות להגנת המולדת.

במשרד הביטחון ובחברות הביטחוניות מכוונים חלק ניכר מהמאמצים בתחום הסייבר לשוק ההודי - על רקע היחסים הביטחוניים החמים בין המדינות, שמלווים בין השאר בעסקאות ענק בתחום הנשק ובשותפויות במסגרת מיזמי פיתוח של מערכות לחימה חדישות.

התעשייה האווירית, שמקיימת יחסים הדוקים עם חברות ביטחוניות בהודו כמו גם עם משרד ההגנה ההודי בעקבות עסקאות מן העבר, צפויה לפתח בתקופה הקרובה פעילות משותפת עם חברה הודית בתחום הסייבר ההגנתי. עד כה תע"א לא קיימה בשוק ההודי פעילות בתחום זה ובכיר בחברה אמר בשיחה עם "גלובס" כי "שיתוף הפעולה ייעשה בצורה של השקעה משותפת, ישראלית-הודית בתחום זה". הגורם סירב למסור פרטים על היקף ההשקעה. עם זאת, עסקאות בתחום הסייבר נחשבות קטנות היקף ביחס לעסקאות ביטחוניות אחרות, שכוללות מל"טים, טילים ומערכות לאיסוף מודיעין - שחלקן מסתכמות במאות רבות של מיליוני דולרים.

11 חברות מישראל יציגו במהלך התערוכה פיתוחים שונים, חלקם חדשים, של מערכות נשק. הביתן הישראלי ייחנך במעמד מנכ"ל משרד הביטחון, האלוף (במיל') אודי אדם, וראש האגף ליצוא ביטחוני, תא"ל (במיל') מישל בן ברוך, וראשי התעשיות הביטחוניות המרכזיות בישראל.

התעשייה האווירית מתכוונת לחשוף לראשונה את המל"ט החדש שפתחה, הרון TP-XP. בחברה אומרים כי מדובר בכלי טייס בלתי מאויש אסטרטגי ורב משימתי, שמיועד למשימות ארוכות טווח ועם יכולת לשהות באוויר זמן רב. הוא מאפשר את היתרונות של מל"ט קיים של התעשייה האווירית, מסוג הרון TP מבחינת מהירות, גובה וטווח פעילות - אך הותאם לרגולציה שנהוגה בעולם ומגבילה את משקל המטען הייעודי של כלי טייס בלתי מאוישים לכ-450 קילו בלבד.

בתוך כך, ערב פתיחת התערוכה הכריזה התעשייה האווירית כי היא השלימה פרויקט להגנה ולאבטחה של מספר נמלי ים בהודו, האחרון הוא זה שבמומביי.

במסגרת מיזמים אלה הותקנו בנמלים מערכות הגנה ומודיעין שבכוחן לנטרל איומים ימיים ותת-ימיים, שפיתחה חברה בת של תע"א, אלתא מערכות, והן מאפשרות זיהוי ומעקב אחר כלי שייט קטנים, צוללנים, שחיינים, כלי שייט תת ימיים ועוד. מערכת השליטה והבקרה שמופעלת בנמלים אלה מאפשרת היתוך של המידע שמתקבל ממספר רב של סנסורים שפועלים בצורה אינטגרטיבית ואוטומטית.

מגילוי רחפנים ועד לטילים

אלביט מערכות תציג בתערוכה יכולות ופתרונות רבים בתחום המסוקים, המודיעין, הלוחמה האלקטרונית והאימון של כוחות. בין המערכות הרבות שהחברה תציג, גם המל"ט המרכזי שלה, הרמס 900, שמשמש מספר חילות אוויר ברחבי העולם ובהם גם את חיל האוויר הישראלי. בנוסף היא תציג מערכות לגילוי רחפנים עוינים המתקרבים למתקנים שמורים.

רפאל מערכות לחימה תציג מערכות שמותאמות למטוס הקרב העתידי שמפתחת הודו ומגוון של טילי אוויר-אוויר וטילי אוויר-שטח ומערכות להגנה אווירית, כמו ספיידר, ואת המערכות ליירוט רקטות וטילים כיפת ברזל ושרביט קסמים. בין החברות הנוספות שיציגו בהודו נמצאות אירומעוז, אל סיאלו, אירונאוטיקס, לוג'יק וקונטרופ.

החברות הישראליות ומשרד הביטחון מיישרים קו עם המדיניות שעליה הצהיר ראש הממשלה ההודי, נרנדרה מודי, להעדפת שיתופי פעולה בין חברות הודיות לחברות זרות - בתנאי שיקיימו את הייצור בתוך הודו, תוך העברת ידע.

שיתופי פעולה ברוח זו כבר מתקיימים בין חברות ישראליות לחברות הודיות, והם צפויים להימשך ולהתהדק גם בשנים הבאות: "העברת ייצור להודו היא משימה לא פשוטה - אך בפרספקטיבה רחבה אנחנו אוהבים לעבוד במסגרת של שיתופי פעולה ארוכי טווח כי בסוף זה משתלם לנו ולהם", אומר סמנכ"ל השיווק של רפאל מערכות לחימה, גיורא כץ. לדבריו, "אנחנו מקבלים בזכות גישה כזאת מגע ישיר עם הלקוח, יכולת לקיים מערכת יחסים ממוקדת איתו ובימים של תחרות אגרסיבית בשוק הביטחוני העולמי - זה דבר חשוב".

לדברי כץ, "הודו היא מעצמה עולה, ובשונה ממה שמקובל לטעון היא מתפתחת בקצב מהיר ובונה לעצמה יכולות בכל התחומים, גם בתחום הביטחוני. בהחלט ניתן להעריך שבעוד מספר שנים יהיו להודו יכולות עצמאיות חזקות מאוד. הגישה של Made in India, שמוביל הממשל מאיצה את התהליך הזה".

לדברי בן ברוך ממשרד הביטחון, יש בשיתוף הפעולה הכלכלי המתהדק בין המדינות, כדי לאפשר לישראל להמשיך ולמצב את עצמה במקום מרכזי בכלכלה ההודית ובמערכת הביטחון שלה: "ישראל פועלת למצב את עצמה כשותפה מובילה של הודו בייצור ביטחוני משותף, מתוך ראייה ארוכת טווח שבשנים הקרובות כל הרכש הביטחוני ההודי יעשה מחברות הודיות מקומיות", אמר.

מערכות הגנה לים

גורמים אחרים שמעורים בשוק הביטחוני ההודי אומרים, כי גישה זו רווחת בהודו כבר כיום, כש-9 מכל 10 מכרזים ממשלתיים המתפרסמים בה - מופנים לספקים מקומיים, גם אם אין להם ניסיון: "המצב הזה מהווה הזדמנות אדירה לחברות ישראליות שלהן מיומנויות רבות בתחומים שונים, להיכנס כקבלני משנה בשורה ארוכה של מיזמים וזאת בין השאר בזכות ניסיון רב שצברו בשיתופי פעולה עם חברות אחרות", אמר גורם ביטחוני.

בין המהלכים המרכזיים של התעשיות הביטחוניות הישראליות בשוק ההודי מהשנים האחרונות בולטת התוכנית של התע"א ושל גוף המחקר והפיתוח הביטחוני של משרד ההגנה ההודי, לפיתוח של מערכת ההגנה המתקדמת ליבשה ולים, ברק 8. מערכת טילים זו מיועדת לשמש גם את חיל הים הישראלי, שנערך למגוון נרחב של תרחישי לחימה במרחב הימי, תוך הפנייה של משאבים רבים למתן מענה לניסיונות פגיעה אפשריים באסדות הגז, באניות סוחר ובכלי שייט של חיל הים וזאת באמצעות טילים מתקדמים שחלקם נמצא בידי חיזבאללה.

אלביט מערכות גיבשה בשנים האחרונות שורה ארוכה של הסכמים לשיתופי פעולה עם חברות הודיות בתחום הפיתוח של תותחים ומרגמות; מערכות אלקטרואופטיות מתקדמות ומיזם המשותף עם חברה הודית לפיתוח משותף של כלי טייס בלתי מאויש.

לפני כשנתיים נחתם הסכם לשיתוף פעולה בין רפאל מערכות לחימה לקבוצת קליאני ההודית ובמסגרתו ייוצרו לצבא ההודי מערכות טילים ועמדות נשק שנשלטות מרחוק. בסוף 2014 דווח כי רפאל תמכור לצבא ההודי טילים נגד טנקים מסוג "ספייק" בהיקף שהוערך בכחצי מיליארד דולר.