נושאים חמים

"פישמן חי בצורה מנקרת עיניים ומותיר נושים מול שוקת שבורה"

המנהל המיוחד מבקש מבית המשפט להעמיד למכירה 4 נכסים של אליעזר וטובה פישמן: דירה ברחוב חיסין במרכז תל-אביב, קרקע חקלאית בשטח של 287 מ"ר בנתניה, קוטג' ברחוב הארזים בגבעת-שמואל ודירה של הזוג פישמן בברלין

פישמן וערוץ 10 (צילום מסך)
אליעזר וטובה פישמן. דרישה לפעול לאלתר למכירת נכסים (תצלום: ערוץ 1)

מערכת היחסים הקשה בין עו"ד יוסי בנקל, המנהל המיוחד לנכסיו של איש העסקים אליעזר פישמן, לבין בני משפחת פישמן, ממשיכה להחריף: בתשובה שהגיש היום (א') עו"ד בנקל לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, הוא עומד על עמדתו שיש לפעול לאלתר לקידום מכירת ארבעת נכסי הנדל"ן הפרטיים של אליעזר וטובה פישמן לטובת הנושים של פישמן, ותוקף את משפחת פישמן בטענה כי אינם משתפים עמו פעולה ומונעים מכירה מהירה של הנכסים במסגרת הליך הכינוס.

עו"ד בנקל חוזר על בקשתו מהשופט איתן אורנשטיין לאפשר לו להעמיד למכירה מיידית את ארבעת הנכסים ובכלל זאת להזמין הערכות שמאי, להכין מסמכי מכרז ולקדם את הליך מימוש הנכסים הללו.

המדובר בדירה של הזוג פישמן ברחוב חיסין במרכז תל-אביב, קרקע חקלאית בשטח של 287 מ"ר בנתניה, קוטג' ברחוב הארזים בגבעת-שמואל ודירה של הזוג פישמן בברלין.

על-פי הפירוט שהגיש בנקל לבית המשפט, הדירה ברחוב חיסין בתל-אביב נרכשה על-ידי פישמן בשנת 1992 בכ-1.1 מיליון שקל. הדירה בברלין נרכשה בשנת 2008 על-ידי פישמן בכ-8.8 מיליון שקל. 

עו"ד בנקל כותב במסמך שהגיש היום לבית המשפט כי מדובר "בתשובה לטענות הבעייתיות (שלא לומר עולבות ובלתי ראויות) שמעלים אליעזר וטובה פישמן, אשר דומה כי גמרו אומר, יחד עם בני ביתם, להתנגד ולהכביד על כל הליך המוגש בידי המנהל המיוחד, כולל לעניין נכסים אשר הם עצמם (!) הודיעו בריש-גלי כי הם מוכנים להעמידם למימוש במסגרת הסדר הנושים".

המנהל המיוחד מדגיש כי "מדובר בהליך שהינו ייחודי, הן בהיקף החובות העצום והן במורכבות מסכת העסקים שניהל פישמן בצוותא עם בני משפחתו, אשר כוללת, בין היתר, מאות חברות ונכסים בארץ ובחו"ל, אשר לרובם עדיין לא ניתנה למנהל המיוחד כל גישה".

לדברי המנהל המיוחד, הבקשה למימוש הנכסים שהוא מגיש אינה "קנטרנית" או כזו "המוגשת לצורך פרסום", "כטענתו המקוממת" של פישמן - אלא "בקשה מידתית, הנחוצה 'כאוויר לנשימה' עבור קופת ההליך, שבשלב זה הינה ריקה לגמרי, ואין בה ולו מקצת המשאבים הדרושים לביצוע חקירות וקיום שאר הוראותיו של בית המשפט לעניין בירור טרם נקיטת הליכים".

לדברי בנקל, זאת, כאשר הנכסים נשוא הבקשה - לא רק שאינם נכסים המשמשים למגורים, אלא נכסים שפישמן ורעייתו כללו בהצעת הסדר הנושים, לחייב אין ממילא כל יכולת לציפייה לגיטימית כי הללו לא ימומשו במסגרת הליכי חדלות הפירעון אליהם נקלע.  

"חרף זאת, בחרו החייב ובני ביתו להתנגד לבקשה באורח גורף, בלא כל הסבר אודות נזק ממשי שעשוי להיגרם מימוש 'מוקדם' של נכסי החייב – למעט, כמובן, 'נזק' בדמות אי-הכשלתו של המנהל המיוחד בתפקידו". 

עו"ד בנקל מוסיף ותוקף את התנהלות פישמן, כאשר לדבריו, נוכח תפקידו כ"ידו הארוכה של בית המשפט", הרי שהוא "מבכר שלא להיגרר אחר לשונם המשתלחת של פישמן ורעייתו, בין בתגובה זו ובין בתגובות ובבקשות אחרות המוגשות על-ידם, או מטעם גורמים אחרים ממקורביו של החייב".

בנקל מסכם וכותב כי "בסופו של יום, הרי שמעבר לדיונים (חשובים ככל שיהיו) בענייני פרוצדורה, דרך התנהלות הצדדים בתיק ופסיקת בית המשפט הנכבד, הם אשר יקבעו האם בתיק זה - בו ייצר פישמן, פשוטו כמשמעו, חובות בשיעור של למעלה מ-4 מיליארד, בין השאר על-ידי מעשים הנראים על פניהם כגובלים לכאורה במעשי הימור שביצע בכספם של אחרים - הוא 'יצלח' את ההליכים בלא חשיפה ממשית של עסקיו ובלא לשלם אלא פרומיל מן החובות שייצר".

זאת, לדברי בנקל, "בעוד פישמן ובני משפחתו, אשר אין חולק כי פעלו עמו במסגרת אותה תשלובת עסקית משותפת (או "קבוצת פישמן", כלשונו של החייב עצמו בהתבטאויות מן העבר), מוסיפים לחיות ברמת חיים מנקרת עיניים, כמו לא אירע מאומה, בעודם מותירים את הנושים הרבים אל מול שוקת שבורה. אין כל צורך להכביר מילים מה מסר יהא לתוצאה שכזו מן הבחינה המשפטית והציבורית גם יחד".