נושאים חמים

תעלומת יוסיפוף: מנהלי עזבונו נאבקים בגוגל

בשבועות האחרונים הפך תיק עיזבונו של עו"ד יורם יוסיפוף למאבק משפטי בין גוגל העולמית למנהלי עיזבונו סביב שאלה עקרונית: האם מותר לחשוף את חשבון הגוגל של אדם אחרי מותו?

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore
עו"ד יורם יוסיפוף (גלובס , צלום:איל יצהר)
יורם יוסיפוף (צילום: איל יצהר)

התעלומה סביב שווי עיזבונו של עו"ד יורם יוסיפוף, שנפטר באוקטובר אשתקד והותיר אחריו נכסים וחובות בהיקף לא ידוע - מתפתלת ומספקת סימני-שאלה נוספים. בשבועות האחרונים הפך תיק העיזבון לזירת קרב בין גוגל העולמית למנהלי עיזבונו של יוסיפוף, עוה"ד רז מנגל עופר שפירא, כשהמתאבקים בזירה מתגוששים סביב השאלה העקרונית "מה הם התנאים שבהם תחויב גוגל לחשוף סיסמה של בעל חשבון שהלך לעולמו".

בינתיים, נחשפים כל העת פרטים חדשים ומסתוריים. כעת מתברר, כי יומיים לפני שמנהלי העיזבון קיבלו לידיהם את המחשב הנייד של יוסיפוף המנוח, "מישהו" מחק חלק מהמיילים שהיו שמורים בחשבון הגוגל שלו. מי? עדיין לא ידוע. למה? עדיין לא ידוע. מה היה תוכן המיילים? עדיין לא ידוע.

את התשובות לשאלות הללו, ואחרות, מנסים מנהלי העיזבון לקבל בימים אלה, תוך שהם מבקשים מביהמ"ש לחייב את חברת גוגל העולמית לחשוף בפניהם את תוכן המיילים שנמחקו. אולם גוגל מערימה קשיים ומתעטפת בהגנת החוק האמריקאי, אשר לגישתה אוסר עליה לחשוף את המיילים הללו.

הסוגיה שבה עוסק המאבק המשפטי בתיק יוסיפוף היא שאלה עקרונית-מהותית, שאמורה לעניין את כלל הציבור בעולם; ואת כל מי שיש לו חשבון בגוגל, תיבת-דואר, שטח אחסון בגוגל-דרייב ושירותי ענן מגוונים. עיקרה הוא: מה יקרה עם החומר ששמרנו בחשבון הגוגל שלנו - תמונות, מסמכים, פרטים אינטימיים ועוד - לאחר שנלך לעולמנו? מי ייחשף לכל הסודות שלנו?

"תעלומת יורם יוסיפוף" פרצה עם מותו של עורך-הדין המוכר באוקטובר 2016. יוסיפוף, שנחשב לאחד מעורכי-הדין העשירים בארץ, וששמו נקשר לעסקאות של מיליוני אירו שעשה עבור לקוחותיו ועבור עצמו, מת במפתיע מאירוע לבבי. זאת, בעיצומו של הליך פלילי שנוהל נגדו בטענה להעלמות מס לכאורה מעסקאות של מיליונים.

בתוך כך, נפתחה תיבת פנדורה שממנה פרצו טענות לחובות של עורך-הדין המנוח לשוק האפור, ריביות של 3% בחודש על הלוואות שנטל, הליך בוררות שקיים מול גורמים מהעולם התחתון אצל הרב ישעיהו פינטו, וחוב-עתק למס-הכנסה בהיקף של כ-500 מיליון שקל.

על מנת לעשות סדר בבלגן, לאתר את שלל הנכסים-הנעלמים, ולברר את היקף החובות הנטענים, מינה ביהמ"ש את עוה"ד מנגל ושפירא למנהלי העיזבון, במסגרת הליך פשיטת-רגל. השניים החלו מיד בפעולות לאיתור נכסיו של יוסיפוף ברחבי העולם. זמן קצר לאחר מינוים הגישו המנהלים דוח סודי ראשון לבית-המשפט בנוגע לחלק מהנכסים והחובות שאותרו. אך כבר אז היה ברור שעבודתם רק החלה, וכי הם עתידים להיתקל בכמה סימני-שאלה מהותיים בהמשך הדרך. אחד מהגדולים בהם עוסק בתוכן חשבון הגוגל של יוסיפוף המנוח.

גורם מסתורי מחק מיילים

במסגרת הליך איתור הנכסים, הגישו מנהלי העיזבון לבית-המשפט בקשה לחייב את גוגל להעביר לידיהם את הסיסמה של יוסיפוף בחשבון גוגל. החשבון נוהל במחשבו הנייד של יוסיפוף, אשר, כפי שהתברר היה מצוי בידי בנו של יוסיפוף, אסף, המתגורר בלונדון. עו"ד מנגל טס מיד ללונדון, והעביר לרשותו את המחשב. בהמשך לכך, פנו הנאמנים בבקשה לחשוף את הסיסמה שתאפשר להם גישה לכלל המסמכים, התמונות והתכתובות של המנוח בחשבונות הגוגל שלו.

בית-המשפט המחוזי נעתר לבקשה, והורה לגוגל-ישראל להעביר לידי מנהלי העיזבון את סיסמת הגוגל של יוסיפוף, ולאפשר להם גישה לחשבונות הג'ימייל, גוגל דרייב, המסמכים שנשמרו ב"ענן" וכל חשבון אחר שניהל. גוגל-ישראל הפנתה את האצבע לגוגל העולמית, ומסרה, כי החברה-האם שלה, שמקום מושבה בקליפורניה ארה"ב, היא זו שצריכה לספק תשובות.

וכך הפכה הסאגה לבינלאומית. השופטת איריס לושי-עבודי קבעה כי גוגל הבינלאומית תצטרף כצד להליך בישראל, ותמסור תצהיר של איש טכני מטעמה, אשר יבהיר את נושא הסיסמאות של המשתמשים ואת האפשרות לאחזר אותן או להחליף אותן, וכן תתייחס החברה לשאלה העקרונית: מה הם התנאים למסירת המידע או הסיסמה של המשתמש במקרה של פטירתו או במקרה של מינוי בעל תפקיד.

בהתחלה נדמה היה, כי גוגל עומדת לוותר בקלות על פרטיות המנוח, ולספק למנהלי העיזבון גישה בלתי מוגבלת לתוכן החשבון. במהלך אחד הדיונים בתיק נמסר מטעם גוגל, כי אין למנהלי העיזבון שום בעיה להיכנס לתוכן המייל, בלי קשר לשחזור הסיסמה שלו. ואכן, זמן קצר לאחר מכן, הודיעו עוה"ד מנגל ושפירא לביהמ"ש, כי הורידו בהצלחה את כל התוכן הזמין בחשבון הגוגל של יוסיפוף באותה עת, אך הוסיפו, כי התברר להם שיומיים לפני שקיבלו את המחשב לידיהם מבנו של המנוח, ב-24 בנובמבר אשתקד, מישהו שיחזר את סיסמאות הגישה לחשבון.

כתוצאה מכך, טענו מנהלי העיזבון, קיים חשש משמעותי כי ל"גורם אחר" יש גישה אל חשבון היעד, ואף ייתכן ש"גורם" מסתורי זה מחק תוכן מחשבון היעד לפני המועד שבו קיבלו את המחשב הנייד של המנוח. עוד ציינו עוה"ד, כי קיים חשש משמעותי כי לאותו גורם יש ידע על הפעולות שננקטו על-ידי מנהלי העיזבון באמצעות חשבון הגוגל של יוסיפוף המנוח, לרבות הודעות דוא"ל שנשלחו לחשבון וממנו.

החשבון, הסיסמה והתוכן יחיו לנצח?

בתגובה לחששות האלה הורה בית-המשפט בת"א לגוגל העולמית, להודיע אם יש לה התנגדות לגילוי תוכן שהיה קיים בחשבון היעד לפני המועד שבו נעשתה הכניסה האחרונה לחשבון - ה-24 בנובמבר 2016 - ונמחק ממנו חומר; או התנגדות לסייע למנהלי העיזבון לשחזר תוכן זה.

ורק אז, כך נדמה, מישהו בגוגל "התעורר", והחברה החלה לחשוב על הפרטיות של הנפטר. בתגובה לבקשה, הודיעה גוגל העולמית לביהמ"ש, כי במקרים מסוימים הכלים של גוגל מאפשרים שחזור מידע שנמחק על-ידי המשתמש מ-Google Drive או Gmail, במהלך תקופה שאינה עולה על 30-60 ימים ממועד מחיקה; וכי גוגל פתחה בתהליך שנועד לשמר את המידע הנגיש כעת לכלים שלה, בניסיון לשמר את המצב הנוכחי.

התשובה הולידה בקשה להבהרות מטעם ביהמ"ש, אשר ביקש לדעת, בין היתר, מה המדיניות של החברה ביחס לחשבונות של נפטרים; מהי "ברירת המחדל" במקרה ששאלת גורלם של חשבונות נפטרים לא הוסדרה מראש? מה המדיניות של גוגל ביחס למסירת תוכן לממונה מטעם בית-המשפט - ובין היתר מנהלי עיזבון של מנוח.

בתגובה לבקשת ביהמ"ש הודיעה גוגל הבינלאומית, כי בוצע על-ידה תהליך שמטרתו כאמור שימור המידע בחשבון של יוסיפוף, במטרה לשמר את המצב הקיים, אך על-פי הדין האמריקאי החולש על מסירת תוכנה של תקשורת אלקטרונית בחשבון גוגל, היא מנועה מלמסור מידע זה למנהלי העיזבון.

החברה, באמצעות עו"ד רותה לובן ממשרד עוה"ד יגאל ארנון, הפנתה להוראות החקיקה הפדראלית הפלילית בארה"ב ה-"The Stored Communications Act" SCA. לטענת החברה, חוק ה-SCA קובע איסור על ספקי שירותי תקשורת אלקטרונית לחשוף תוכן של תקשורת אלקטרונית לכל אדם; וכי הפרה של איסור זה מהווה עבירה פלילית פדראלית, שמקימה חבות אזרחית כלפי כל מי שנפגע מההפרה.

עוד ציינה גוגל העולמית, כי ה-SCA מקנה הגנה בגין פעולה שנעשתה בהתאם להחלטה שיפוטית, אך זו חלה אך ורק על החלטה של בית-משפט בארה"ב, ואינה חלה על צווים שיפוטיים מחוץ לה; וכן, כי ה-SCA אינו קובע חריג לאיסורים הקבועים בו בכל הנוגע למסירת תוכנה של תקשורת אלקטרונית לבעל תפקיד שמונה או מנהל עיזבון.

מעבר לכך, נטען, כי בפסיקה האמריקאית נקבע שמנהלי העיזבון אינם בגדר שלוח של יוצר התוכן או הנמען המיועד שלו, והם אינם נכנסים לנעליו לצורך ה-SCA. עוד מסרה החברה, כי היות שחשבון גוגל יכול להיפתח גם על-ידי מספר אנשים יחד, או להיות בשימושם של מספר אנשים ו/או עסקים, ככלל, כאשר משתמש הולך לעולמו, גוגל אינה במעמד לדעת על הפטירה, ולכן החשבון, הסיסמה לו והתוכן שבו, עשויים "לחיות לעולמים".

חוו"ד מומחה: גוגל מנועה מלחשוף המיילים

גוגל ציינה כי היא מציעה למשתמשים שירות המכונה "מנהל חשבון בלתי פעיל", אשר מאפשר למשתמשים לבחור מה ירצו שיקרה למידע המאוחסן בחשבון לאחר שהפך לבלתי פעיל, וכן מאפשרת לבני משפחה של נפטרים לפנות אליה בבקשה בנוגע לחשבון המנוח, לרבות סגירתו, וכאשר זו נענית, המידע הקשור לחשבון מושמד.

לדבריה, במקרה שהמשתמש לא עשה שימוש בכלי של "מנהל חשבון בלתי פעיל", ואם וכאשר לא הוגשה בקשה לסגירת החשבון, ולא בוצעה כזו (שמשמעה השמדת המידע הנוגע לחשבון), החשבון, הסיסמה שלו והתוכן שבו עשויים "לחיות לעולמים"; ומסירת תוכן מהחשבון נעשית אך ורק על-פי הוראותיו של ה-SCA.

עוד ציינה גוגל הבינלאומית בתגובה, כי בנו של המנוח, אסף יוסיפוף, העיד בפני בית-המשפט, בין היתר, כי הייתה לו גישה ל"תיבת המיילים" של אביו; והיות שחשבון גוגל מוחזק כמצוי בבעלותו של מי שברשותו אמצעי הגישה העדכניים לחשבון - שם המשתמש והסיסמה - ונוכח הפעילות שבוצעה בחשבון לאחר פטירתו של עו"ד יוסיפוף, החשבון של יוסיפוף המנוח איננו בגדר חשבון בלתי פעיל; ולכן, גוגל אינה במעמד להכריע במקרה זה מי הוא המשתמש בחשבון, אשר הסכמתו החוקית נדרשת על-פי הוראות ה-SCA .

בנסיבות אלה, "שלחה" גוגל את מנהלי העיזבון לכתת רגליהם אל בתי-המשפט בארצות-הברית, בבקשה לקבל את חומר המייל המבוקש, בטענה כי זוהי "דרך המלך".

לתגובת גוגל אף צורפה חוות-דעת מומחה מטעמה, אלברט גידארי, מסיאטל, מנהל תחום הפרטיות במרכז לאינטרנט ולחברה, בבית-הספר למשפטים של אונ' סטנפורד. חוות-הדעת תומכת בעמדתה של גוגל, כי היא מנועה חוקית מלחשוף את תוכן המיילים שנמחקו בפני מנהלי העיזבון.

אולם מנהלי העיזבון לא מתכוונים לוותר על המידע הקריטי. בתגובה שהגישו לביהמ"ש על הודעתה של גוגל הבינלאומית, מבקשים עוה"ד מנגל ושפירא לחייב את גוגל למסור לידיהם את כל החומר המבוקש על-ידם, ולא להסתתר תחת החוק האמריקאי.

לטענת מנהלי העיזבון, "במסגרת הליכי פשיטת-רגל וסמכויות מנהלי העיזבון לתפוס את כל נכסי החייב ולקבל לידיהם את כל המידע הנוגע אליו, אין ולא יכול להיות ספק, כי אין כל הבדל בין פגיעה בפרטיותו של מנוח על-ידי פתיחת מגירה בחדרו ומציאת מכתבים אישיים (פעולה המותרת לפי החלטת בית-המשפט הנכבד שאישרה את סמכויות מנהלי העיזבון לפעול לאיתור ולתפיסת כל מידע ונכסים של החייב-המנוח), לבין כניסה לתיבת הדוא"ל שלו ללא אישורו".

בהקשר זה, נטען, כי "ברור, כי הוראות החקיקה הפדראלית הפלילית האמריקאית שמאחוריהן מסתתרת גוגל אינן יכולות להועיל לה, הואיל ולא נועדו כדי להגן על מתים או על מנהלי עיזבונם הבאים בנעליהם, אלא על משתמשים בהיותם בחיים".

כך או כך, טוענים מנהלי העיזבון, הצווים המבוקשים הם צווים אשר עשויים ברמת סבירות גבוהה ביותר להגן מפני פגיעה אקוטית בזכויות הנושים ובזכויותיו של יוסיפוף המנוח עצמו, כך שאין כל שאלה כי אלה ממלאים אחר כוונת המחוקק בדבר הגנה על המשתמש.

עוד כותבים מנהלי העיזבון, כי "נראה כי נעלם מעיני גוגל הבינלאומית כי מדינת ישראל היא מדינה ריבונית, אשר מנהלת מערכת חוקים ומשפט החלים בה והחלים על כל גורם אשר מנהל בה עסקים ונכסים ו/או נותן שירותים לתושביה". לטענתם, בית-משפט של חדלות-פירעון רשאי לתת הוראות נגד כל גורם שהוא המונע מידע ממנהלי העיזבון, או מפריע ומעכב את פעילותם במסגרת הליכי פשיטת הרגל; "ובהקשר זה לא ייתכן שגוגל הבינלאומית תיתן שירות לתושבים בישראל ותטען שהיא מעל לחוק".

לטענתם, לפי החוק בישראל, עם פטירתו של אדם עוברות כל זכויותיו לעיזבונו, וזכותם של מנהלי העיזבון הבאים בנעלי המנוח לקבל את כל הפרטים מהחשבון שנמצא בגוגל אשר מהווים נכס (תרתי משמע) מנכסי המנוח, בפרט במסגרת הליך פשיטת-רגל במדינת ישראל, על כל הדינים הייחודיים החלים, שמכוחם בית-המשפט הנכבד מוסמך ליתן צווים.

כעת נראה, כי המחלוקת, הנוגעת לכל אדם המחזיק חשבון גוגל בישראל ובעולם, צפויה להיות מוכרעת בקרוב על-ידי ביהמ"ש. השופטת לושי-עבודי קבעה כי הנאמנים יחקרו בווידאו קונפרנס את המומחה מטעם גוגל הבינלאומית, ולאחר דיון זה היא תכריע בשאלת הפרטיות הרחבה. ולנו נותר לחכות ולראות מה יילד יום.

מה מסתתר בתיבת הפנדורה של יוסיפוף המנוח

מאז פטירתו של עו"ד יורם יוסיפוף באוקטובר אשתקד, נדמה כי הערפל המסתורי שאפף אותו ואת עסקיו עוד בחייו, רק התעבה אחרי מותו. עם מותו עלו טענות על כך שהותיר אחריו חובות בהיקפי עתק, אל מול מצבת נכסים שהיקפה לוט בערפל. מאז, הטענות לחובות הולכות ונערמות ומנגד, הנכסים, כך מתברר, אם בכלל קיימים כאלה, חבויים היטב, ואיתורם נתקל במחסומים מכיוונים בלתי צפויים.

בדצמבר האחרון הגישו מנהלי עיזבונו של עו"ד יוסיפוף, דוח סודי לביהמ"ש, ובו פירוט ראשוני של מצבת נכסיו של המנוח, שהתבררו עד אז, כמו גם החובות הראשוניים שנטענו כלפי העיזבון.

הדוח הוגש תחת מעטה חיסיון כבד. הסודיות, כך נודע ל"גלובס", נועדה כדי למנוע הברחת נכסים שטרם נתפסו על-ידי מנהלי העיזבון, וכן למניעת השפעה אסורה על גורמים הקשורים לבירורם.

בדוח נכללו, בין היתר, פרטים על הליכים משפטיים המתנהלים נגד גורמים שונים בישראל ובחו"ל, שפרסומם עלול לפגוע בניהול התיק ובאינטרסים השונים של הנושים.

ברקע פרסום הדוח עלו, בין היתר - שאלות בנוגע לגורלו של קזינו, שעו"ד יוסיפוף רכש לכאורה בלונדון; טענות על אי שיתוף-פעולה מצד גרושתו של יוסיפוף עם מנהלי העיזבון; וכן חששות, כי ילדיו של יוסיפוף נתונים ללחצים או לאיומים מצד גורמים שונים שניהלו עסקים עם אביהם המנוח.

הליכי ניהול העיזבון ופשיטת-הרגל של המנוח נפתחו בעקבות בקשת יורשיו של יוסיפוף להוציא צו ירושה, ולחלק את נכסיו. במקביל, החלו לצוף הטענות על חובות העתק שהותיר אחריו, בהיקף של מאות-מיליוני שקלים.

בתיק הפירוק עלתה כאמור, בין היתר, השאלה מה עלה בגורלו של קזינו שעו"ד יוסיפוף רכש לכאורה בלונדון. עסקת רכישת הקזינו הוזכרה לראשונה בדיון שהתקיים בתיק בנובמבר אשתקד, בבקשות שהגיש לבית-המשפט הפנסיונר צבי נתנאל, זמן קצר לאחר מותו של יוסיפוף (בטרם נערך טקס גילוי המצבה). במסגרת זו, טען נתנאל, כי יוסיפוף חייב לו 1.36 מיליון שקל, בגין הלוואות שנתן לו.

באותו דיון נודע לראשונה גם על דרישת חוב בסך כ-500 מיליון שקל, שדורשת רשות המסים מיוסיפוף, במסגרת הליך משפטי תלוי ועומד. באותו דיון התייצב גם איש-העסקים יעקב כהן, המוכר למשטרה כאיש העולם התחתון, שטען כי היה צד לבוררות מול יוסיפוף אצל הרב ישעיהו פינטו, שנתן פסק-דין בעל-פה, שלפיו המנוח חייב לו שני מיליון פאונד ו-100 אלף דולר. לדברי כהן בביהמ"ש, יוסיפוף פנה אליו בהצעה עסקית, שלפיה יש לו אפשרות לקנות רישיון לקזינו בלונדון, והוא (כהן) הצטרף לעסקה, והעביר ליוסיפוף 6.8 מיליון פאונד שאסף מאנשי-עסקים נוספים.

ל"גלובס" נודע, כי במהלך הבדיקות שעורכים מנהלי העיזבון, הוצגו ראיות המעלות תהיות מהותיות בנוגע לעסקת הקזינו: האם רכישת הקזינו בוטלה מלכתחילה; אם כן - מדוע בוטלה? האם כל הכסף עבר למוכרים, ומה עלה בגורלו. כן עלו שאלות נוספות, שהתשובות המתקבלות להן מעורפלות בשלב זה - בלשון המעטה.

במקביל, מנהלי העיזבון מנהלים גם מאבק מול גרושתו של יוסיפוף המנוח, דורית לוין-יוסיפוף. זאת, בטענה כי היא אינה מוכנה להשיב כספים השייכים לקופת העיזבון, וכן לא מסמכים בנוגע לנכסיו של המנוח. עוד נחשף במסגרת ההליכים המשפטיים, כי ילדיו של עו"ד יוסיפוף המנוח, נתונים ללחצים מצד גורמים שלישיים, שהיו מעורבים בעסקיו של אביהם, המנסים לשכנעם שלא לשתף פעולה עם מנהלי העיזבון.