נושאים חמים

60% הולך לסרסור: המספרים מאחורי העבודה בזנות

סרסור שלוקח מחצית מהרווחים וחוב שתמיד תופח: הון עתק ממשיך להזין את תעשיית המין בישראל, אך הנשים המוחלשות ביותר בחברה רק מביטות עליו מהצד. גורמים בתחום חושפים את מחירון הזנות המלא

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore
לקחו משלם לזונה ברחוב (ShutterStock)
(צילום: shutterstock)

"לפני שנתיים פנה אלי גבר באפליקציית היכרויות, כתב לי ישיר ולעניין - אני לא מחפש אהבה אלא להעביר איתך לילה, ואני מוכן לשלם על זה 400 דולר. מעוניינת? בהתחלה הייתי בהלם על התעוזה שלו אבל נכנסתי לכרטיס שלו באפליקציה וראיתי שהוא נראה מעולה ולא אכפת לי לשכב איתו. הגעתי אליו לדירה בסיטי טאוור, והיה להיט. אחלה גבר. הייתי שוכבת איתו גם אם לא היה משלם. יצאתי משם בבוקר, קצת מהורהרת על עצמי, אבל אמרתי לעצמי שזה חד פעמי וזהו. אחרי שלושה חודשים הוא שוב פנה אלי - הגעתי ללובי של מלון הילטון והוא ישב שם עם עוד חבר".

לקריאה נוספת:

"ברור שיש לי סקרנות": הצצה לחיי רופאי נשים
למעשני הקנאביס בישראל זה עולה יותר
תנאים כמו בהיי-טק: כך תתקבלו להתמחות במשרד עורכי דין מוביל

אולי זה נשמע כמו סצינה מסדרה, אבל אלה הם החיים של מעיין, שם בדוי, צעירה בת 27 מתל אביב - בחורה יפה ואמביציוזית, עם מראה שיכול בקלות להשתלב בקמפוס של אחת המכללות היוקרתיות בישראל. גם בימים ההם, כשרק טעמה את טעם הכסף של עסקי הזנות, וגם היום היא מקפידה על עקביות אחת ברורה: היא לא מגדירה את עצמה כזונה. "ההבדל ביני לבין זונה הוא שלה אין את הזכות לבחור עם מי היא עובדת. לי יש וזה הבדל גדול מאוד. אני שוכבת רק עם מי שבא לי ואם יש לקוח שלא מתאים לי לשכב איתו – אני שולחת אליו מישהי אחרת".

מעיין עובדת עם סרסור, או כמו שהיא קוראת לו – "הבחור" ומפרישה לו 50% מהרווחים שלה. כל הלקוחות של מעיין עוברים דרכו, הוא מתאם את הפגישות שלה ו"שומר" על בטחונה. היא עובדת 3-4 פעמים בשבוע, ואחרי תשלום העמלה לסרסור, היא מרוויחה כ-1,800 שקל על פגישה של 4 שעות, קרוב ל-30 אלף בחודש. "אני חיה חיים נהדרים, טסה לחו"ל 4 פעמים בשנה ושוכרת דירה מגניבה בתל אביב. יש לי אוטו מהמם ולא, אין לי רגשות אשם. זו עבודה זמנית".

"הייתי צריכה לקחת 2 וואבן כדי לעבור את הערב"

ההגדרה "עבודה זמנית" היא ככל הנראה ההצדקה הנפוצה ביותר שנשמעת מנשים העוסקות בזנות. גם הלנה, בת 28, במקור ממולדובה, לא מתכוונת לעסוק בזנות כל החיים. רק עד שבעלה ייגמל - כי היא לא יכולה לעזוב אותו סתם ככה ושהוא יתחיל לגנוב כסף לסמים שלו. רק עד שהיא תחסוך מספיק כסף כדי לנסוע מכאן לעשות טיול בארצות הברית כי היא אף פעם לא הייתה שם. רק עד שבעלה ייגמל מסמים, כי הוא הבטיח לה שיעשה את זה.

בשנתיים האחרונות הלנה עובדת כנערת ליווי באחת הדירות הדיסקרטית שהפכו לתחליף של מכוני הליווי מפעם. בעלה התמכר להרואין ואוקסיקודון ולא הצליח להתפרנס יותר מהובלות, ומשכורת של 4,500 שקל שהרוויחה כקופאית בסופרמרקט לא הספיקה כדי לסגור את החודש. "חברה שלי הציעה לי לבוא לפגוש ידיד שלה שנמצא בתחום. ישבתי איתו והוא הסביר לי שאני יכולה לעשות כפול כסף ולעבוד רק שלוש משמרות בשבוע. כשהגעתי לכאן בפעם הראשונה, הייתי צריכה לקחתי 2 וואבן (כדור הרגעה חזק) כדי לעבור את הערב".

כסף שמרוויחים בזנות הוא בהחלט לא "כסף קל". גם אם מדובר בכסף מהיר הוא ממש לא בא לנשים בקלות. "המחיר הנפשי והפיזי שנשים נאלצות לשלם כבד מאוד, רבות מהן לוקחות סמים כדי להשכיח את מה שהן עוברות עם הלקוחות", מסבירה איריס שטרן לוי, שייסדה בשותפות עם טל גרנות את "המכללה" - בית הספר החברתי שעוזר לנשים שעבדו בזנות לחזור למעגל התעסוקה. "גם נערות פרימיום שפגשתי, שמרוויחות אלפי שקלים לערב, מפצות את עצמן ושורפות את כל הכסף שהן מרוויחות. הן קונות לעצמן את המותגים הכי יקרים, טסות וחו"ל, מפזרות את הכסף המלוכלך שהרוויחו לכל עבר, אבל אף פעם אין להן כסף לחסכונות. ברור לי לגמרי שאישה שהיא מפרנסת עיקרית לא יכולה להסתפק במשכורת של 4,500 שקל וצריכה מקצוע כדי להתפרנס בכבוד. גם אם זנות הוא המוצא הקל עבורה בשלב הראשון, הסיכוי שלה לצאת מהמעגל קלוש".

"יש ימים שאני יוצאת עם 1,000 שקל ובחודש אני יכולה להרוויח 10,000 שקל שנכנסים לי לכיס", מספרת הלנה. כל לקוח במכון שלה משלם 300-500 שקל על פגישה, מתוכם היא מקבלת רק שליש – 100-160 שקל. זה אומר שכדי להרוויח 1,000 שקל ללילה היא נאלצת לשכב עם עשרה גברים.

באופן טבעי, מצבן של זונות רחוב הוא הגרוע מכולן. שם כבר המחיר לכל לקוח עומד על 100-150 שקל, ואם הן עובדות עם סרסור הוא גובה עמלה של 60%, מה שאומר שהסכום שנותר לה ביד בסוף הוא 40-60 שקל.

"הן מסוגלות לעבוד רק 3 משמרות בשבוע וכל משמרת נמשכת בממוצע 8-10 שעות. אם היא תעבוד כל יום יפסידו עליה כסף כי אחרי שבוע היא לא תוכל לעבוד אחר כך, וגם היא לא רוצה לעבוד כל יום", מסביר הרצל, שם בדוי, גורם בתעשיית הזנות.

מחיר הזנות ()

החוב אינו נגמר

הביטוי "יפסידו עליה כסף" אינו מקרי בתעשיית הזנות. נשים שעובדות עבור סרסור או "מפעיל" של דירות ומכוני ליווי, לא רק "נהנות" מההגנה שלו וזרם הלקוחות שהוא מספק לה, אלא גם שייכות לו בהרבה מובנים. "איכשהו תמיד הן בחוב שקשה להן לצאת ממנו. הן תמיד יודעות שהן אוטוטו מסיימות לשלם את החוב וזה שוב גדל. זה אף פעם לא נגמר", מסבירה שטרן לוי.

הרצל, לעומת זאת, רואה את הדינמיקה בין הסרסור לזונה בצורה אחרת. " זה היה ככה בעבר. היום כל הנערות שאני מכיר יכולות להסתובב חופשי. לפני משהו כמו 15 שנה, חצי מהנערות היו כאלה שקנו אותן - היית מגיע לבורסה ברמת גן, היו מציגים לך 8 נערות והיית בוחר. היית משלם 5-8 אלף דולר לסוחר ביד, לוקח את הדרכון שלה והיא היתה שלך. היום זה כבר כמעט לא קורה - המשטרה נכנסה חזק בסוחרי נשים וגם היו נשים שהתלוננו".

לא בטוח שההגדרה "נכנסו חזק בסוחרי הנשים" מתאימה למציאות. בשבוע האחרון עלה נושא הסחר בנשים לכותרות ולדיון בכנסת, מסביב למעצרן של 300 נשים אוקראיניות ב-2016 מיד עם כניסתן לישראל, וזאת בחשד שהובאו לכאן כדי לעסוק בזנות. לטענת גורמי האכיפה, העלייה במספרן של הנשים שמובאות לישראל ממדינות אלה נובעת מהסכמי פטור מאשרות כניסה שנחתמו עם מדינות במזרח אירופה לפני כשנתיים, וזאת במטרה להביא לעידוד התיירות והכלכלה.

"נשים זרות הן עדיין שיעור קטן מהנשים שעוסקות בזנות - רובן הן תושבות ישראל", מבהיר עו"ד גיא זהבי, מומחה לדין הפלילי. "גם לא מדובר רק בנשים מכורות לסמים או אימהות חד הורית שנכנסו למשבר כלכלי חמור. בניגוד לעבר, רואים כיום יותר ויותר נשים צעירות שרוצות לחיות 'כמו מלכות' ומוכנות למכור את גופן בשביל לממן זאת. רבות נופלות בפח הזה".

רווחים גדולים וענישה מקילה

גם שיעורי הגבייה הגבוהים של הסרסורים - מעידים על הכוח שלהם מול הנשים שעובדות בזנות עבורם. האחריות הפלילית שהסרסורים נושאים בה והסיכון שהם לוקחים על עצמם - מגולמת במלואו במחיר. בעוד שזנות מותרת בישראל, הבאת אדם למעשה זנות - אסורה על פי חוק. "ממוצע הענישה על עבירת הבאת אדם למעשה זנות הוא 2.7 שנות מאסר, ושל הבאת אדם לעיסוק בזנות הוא 4 שנים. אולם המציאות מלמדת כי במקרים רבים, כשמובאות טענות הגנה ראויות, בתי המשפט גוזרים עונשים קלים יחסית, לעתים בטווח של חודשים ספורים".

הענישה הקלה והכדאיות הכלכלית של העסק הן אולי הסיבות הטובות ביותר לפריחתה של תעשיית הזנות בישראל. אם עבור נשים מדובר בכסף מהיר, עבור מפעילי המכונים, הסרסורים והסוחרים בנשים, מדובר בכסף גדול. לא פחות מ-11-15 אלף בני אדם בישראל עוסקים בזנות, 95% מהן נשים, השאר - גברים ונערים. בהתבסס על תמחור שירותי המין מגלים שכל בעל עסק שמפעיל מכון ליווי או דירות דיסקרטיות עם כמה עשרות נשים, מגלגל מאות אלפי שקלים בחודש.

אף שבפועל מדובר בכסף שחור שרובו לא מדווח למס הכנסה, מתברר שהכנסות מזנות וסרסרות חייבות במס כמו גם יתר ההכנסות הלא חוקיות. "כל הפסיקות המשפטיות דגלו בכך שיש לחייב את 'החוטא' בתשלום המס על הכנסותיו ממעשה פשע 'שלא יהא נשכר'. מסביר עו"ד מאיר נוסבאום, ממשרד עורכי דין נוסבאום ושות' המתמחה בדיני מסים. "מצד אחד מכיוון ששידול האדם לזנות אינו עסק חוקי, אם יעזו העוסקים בתחום לפתוח תיק במס הכנסה הרי שמיד יעצרו אותם. העוסקים בתחום עובדים בשחור ולכן אין פלטפורמה לדיווח. מצד שני, לכאורה יכול המרוויח מעסקי הזנות לפתוח תיק במס הכנסה תחת הגדרת "עוסק" אחר, וכך גם אם בהיבט הפלילי הוא יורשע ויואשם בעברה - לפחות מבחינת רשות המסים הרי ששולם המס על הכנסותיו".

בפועל, העבריינים משלמים את החוב רק אחרי מעצרם, אחרי שהספיקו להעלים את רוב ההכנסות. שיעור הפשיטות על בתי העסק שעוסקים בזנות זניח, והעסקים ממשיכים לפרוח ולגלג הון שחור באין מפריע.