נושאים חמים

רגע לפני ההתמחות: מה רוצים הסטודנטים למשפטים?

כשבוע לפני תחילתו הרשמית של מרוץ הראיונות להתמחות במשפטים ל-2018, סטודנטים למשפטים נשאלו על מסלול הסטאז'. התשובות לעתים מפתיעות

בוגרי משפטים (ShutterStock)
(צילום: shutterstock)

בעוד כשבוע ב-15 במארס 2017 יחל באופן רשמי מרוץ הראיונות להתמחות במשפטים למועדי 2018. במסגרת זו ייגשו אלפי סטודנטים למשפטים לראיונות אצל עשרות מעסיקים במגזר הפרטי (משרדי עורכי דין מכל קשת התחומים והגדלים) והציבורי (משרדי ממשלה, פרקליטויות, היועץ המשפטי לממשלה, בתי המשפט ועוד). זאת, בשאיפה למצוא מקום התמחות נכסף לאחד משני מועדים - מארס וספטמבר - התמחות שתשפיע באופן מכריע על הקריירה המקצועית שלהם.

לקריאה נוספת:

האם הגיע הזמן להגיד שלום לכנרת כמקור למי שתייה?
שוחט פרוקטולוג ופתולוג - איך הם בחרו את המקצוע?
"ברור שיש לי סקרנות": הצצה לחיי רופאי נשים

לא מפתיע לגלות כי מדובר בתקופה לחוצה מאד, של שבועיים-שלושה, הן עבור המעסיקים והן עבור הסטודנטים, כאשר בזמן קצוב נדרשים שני הצדדים לקבל החלטות משמעותיות לעתידם - הסטודנטים מחפשים מקום לבנות את עתידם, והמשרדים שמחפשים את המתמחים שישתלבו כעורכי דין בפירמה ועתידים להיות (לפחות בחלקם המכריע) השדרה המרכזית עליה יישענו המשרדים בשנים הקרובות וייועדו לתפקידי שותפות.

"מרוץ ההתמחויות" מתרחש בזמן שמקצוע עריכת הדין מוצף עורכי דין צעירים, בעיקר בפריפריה, המתקשים למצוא עבודה ורבים מהם פונים למקצועות אחרים. בסקר מקיף שערכה קודקס, חברת ההשמה למשפטנים המובילה בארץ, ביוזמת משרד עורכי הדין ברנע ושות' ושמתפרסם ב"גלובס", נשאלו עורכי הדין של העתיד, מה הם חשים נוכח הצפת המקצוע, מה מניע אותם בבחירות המקצועיות שהם עושים ועוד.

בסקר השתתפו 150 סטודנטים ממגוון מוסדות לימוד אקדמיים. השאלה הראשונה שהופנתה לסטודנטים למשפטים שמחפשים בימים אלה התמחויות היא "מדוע אתה רוצה להיות עורך דין". מהסקר עולה כי 36% מהסטודנטים בחרו במקצוע עריכת הדין בשל "עניין אישי"; 25% בחרו בשל תחושת שליחות; 20% - במחשבה שמדובר במקצוע בעל פוטנציאל ההשתכרות הגבוה; 14% מהסטודנטים כנראה לא קוראים עיתונים, שכן הם ענו שבחרו בלימודי המשפטים ובתחום עריכת הדין בשל "יוקרת המקצוע"; 4% מהנשאלים השיבו שבחרו בעריכת דין משום שמדובר בתחום פופולרי; ו-1% בחרו מסיבות אחרות.

בראש: ליטיגציה ויחסי אנוש

הסטודנטים התבקשו לדרג את התחומים בהם ירצו להתמחות, מהמקום ה-1 (המבוקש ביותר) ועד ה-10 (הכי פחות מבוקש), כאשר בסך-הכול הוצגו לסטודנטים 12 תחומים.

מהסקר מתברר כי התחום בו הסטודנטים הכי רוצים להתמחות הוא תחום הליטיגציה, בו בחרו 24%; המשפט המסחרי הגיע למקום השני עם 15%; בעוד שהתחום הפלילי במקום ה-3 גם הוא עם 15%; במקום הרביעי - תחום הנדל"ן עם 8%; במקום החמישי - התחום המסחרי-הבינלאומי עם 8%; במקום השישי והשביעי בהתאמה המשפט המינהלי עם 7%, שחולק את היקף הביקוש יחד עם תחום ההיי-טק; במקום השמיני - תחום המעמד האישי עם 6%; במקום התשיעי - תחום שוק ההון עם 5% מביקושי הסטודנטים; במקום העשירי - תחום הנזיקין עם 5%; במקום ה-11 - תחום המיסוי עם 4%; ותחום הקניין הרוחני סוגר את הרשימה עם 3%.

עוד נשאלו הסטודנטים בסקר "מהם הפרמטרים שהכי משפיעים עליך בבחירת מקום ההתמחות?" 23% ציינו את יחסי האנוש כגורם בעל ההשפעה הגבוהה ביותר על בחירתם; 22% - את המקצועיות של המעסיק; 15% אמרו שהפרמטר החשוב להם ביותר הוא תנאי העבודה; 14% ציינו את סיכויי ההישארות במשרד; 12% הדגישו את החשיבות שהם רואים בשירות הציבורי; 11% בלבד בוחרים במעסיק בגלל היבט השכר כפרמטר מכריע; ו-3% בשל לקוחות המעסיק.

סקר עורכי דין (גלובס)

הסיבה שבגינה

הסקר ביקש לבחון גם את שיטת ההתמחות המועדפת על הסטודנטים: 32% מהסטודנטים למשפטים מעדיפים את שיטת ההצמדה האישית לעורך דין מאמן; 30% מציינים כי יעדיפו התמחות ב'פול' מחלקתי, שבו קבוצת מתמחים עובדת במהלך תקופת ההתמחות עם כמה עורכי דין; 20% עדיין לא גיבשו דעה בנושא; 14% מעדיפים 'פול' משרדי, שבו המתמחים עובדים עם כלל עורכי הדין של המשרד; ו-4% מהנשאלים השיבו שהם מעדיפים שיטות אחרות.

הסטודנטים אף נשאלו מה מידת ההשפעה שיש לסיכויי ההישארות במשרד לאחר ההתמחות כפקטור לבחירת מקום ההתמחות. 43% מהסטודנטים העידו כי יש לכך השפעה בינונית על בחירתם; 30% ציינו כי יש לכך השפעה רבה על בחירתם; 12% ציינו כי לסיכויי ההישארות יש השפעה נמוכה על הבחירה; בעוד ש-15% ציינו כי אין לכך כל השפעה על בחירתם במקום ההתמחות.

הסטודנטים נשאלו בסקר "מהם מקורות המידע שנעזרת בהם כדי לאסוף מידע על המעסיקים השונים?" (הבחירה שניתנה לסטודנטים הייתה מרובת תשובות, ולכן התוצאות בשאלה זו הסתכמו במעל ל-100%). 64% מהסטודנטים השיבו כי נעזרו בחברים כדי לבחור במקום התמחות; 61% השיבו כי הסיורים אצל המעסיקים היו מקור מידע מרכזי; 57% ציינו את אתרי האינטרנט של המעסיקים; 53% ציינו את אתר קודקס; 49% ציינו את ירידי התעסוקה; 48% - את מוסדות הלימוד; 30% ציינו כי הרשתות החברתיות היוו מקור בו נעזרו; ו2% ציינו מקור אחר.

חשש מהצפת המקצוע

מסקר ההתמחות של קודקס עולה כי הכתבות שעולות חדשות לבקרים בעיתונות הכלכלית-משפטית אודות הצפת המקצוע מרתיעות גם את הסטודנטים הצעירים, שלמרות הכול בחרו להיכנס בשערי המקצוע.

על השאלה "באיזו מידה אתה חוששת מהצפת המקצוע", השיבו 58% מהנשאלים כי הם חוששים במידה "בינונית" עד "במידה רבה מאוד" מהצפת המקצוע - כאשר 11% השיבו כי הם חוששים "במידה רבה מאוד"; 21% - "במידה רבה"; ו-26% - "במידה בינונית".

לעומתם, 23% מהסטונדטים השיבו כי הם חוששים מהצפת המקצוע "במידה נמוכה", ו-7% - במידה נמוכה מאוד. 12% מהסטודנטים ציינו כי הם "לא חוששים כלל" מהסוגיה.

התשובות לשאלה האחרונה שהופנתה לסטודנטים למשפטים בסקר הנוגעת לעתידם המקצועי - "איפה אתה רואה את עצמך בעוד 10 שנים" - היא אולי המפתיעה ביותר. בשונה מסקרים שנערכו בשנים האחרונות ולימדו על מגמה של כניסה למקצוע למספר שנים מתוך שאיפה לבצע, בין היתר, הסבות קריירה ומעבר לעולם העסקי - נתוני סקר ההתמחות מעלים כי חלק גדול מהסטודנטים למשפטים בוחרים במקצוע מתוך מטרה לבסס בו קריירה ארוכת-טווח.

29% מהסטודנטים אמרו שהם שואפים להיות שותפים במשרדי עריכת הדין בטווח של עשור; 17% מהנשאלים שואפים לעבוד כעורכי דין במגזר הציבורי; 14% רוצים להיות שופטים; 11% מכוונים להיות יועצים משפטיים בחברות ובמקומות אחרים; 10% בלבד מכוונים לביצוע הסבה מקצועית ומעבר לתחומים אחרים; 8% מכוונים להיות בעלי משרד עורכי דין עצמאי; ו-8% מכוונים להיות עורכי דין שכירים במגזר הפרטי; כ-3% העידו כי אינם יודעים להשיב על שאלה זו בשלב זה.

משקל רב לחוויה האנושית

מנהלת מחלקת המתמחים בקודקס, דנה גוטרמן, מציינת כי תוצאות הסקר משקפות מספר מגמות שבקודקס עדים להן בשנים האחרונות. "חלק גדול מהסטודנטים מגיעים ללימודים מתוך עניין אישי ותחושת שליחות. לכן, אף על-פי שהם מוטרדים מהצפת המקצוע וקוראים נכון את מפת הענף, הם מחפשים את הדרך הנכונה ביותר עבורם לבסס קריירה בתחומים ייחודיים, שתבטיח להם סיפוק ועניין ברמה האישית, וכן תייצר עבורם ערך מקצועי בטווח הארוך אל מול המעסיקים.

"מניסיוננו, קבלת ההחלטה של סטודנט על תחום ההתמחות ועל מקום ההתמחות עתידה להשפיע מאוד על הקריירה המקצועית שלו, ולכן חשוב לקבל החלטה שלמה שלא נובעת מ'טרנדים', דוגמת התמחות במשרד גדול בלבד. בסופו של יום החלטה לא פופוליסטית, שמתקבלת מתוך ראייה רחבה והתאמה אישית לאופי ולתכונות של כל סטודנט, עתידה לשרת את הסטודנטים בפיתוח הקריירה לטווח הארוך".

גוטרמן מציינת עוד כי בחירת מקום ההתמחות על-ידי הסטודנטים נעשית בעיקר על-בסיס פרמטרים כמו האווירה במשרד שבו יתמחה, יחסי האנוש, רמת המקצועיות וההבטחה לביטחון תעסוקתי - כלומר "סיכויי ההישארות במשרד".

לדבריה, "מהשיחות שלנו עם סטודנטים לאחר הסיורים שהם עורכים לקראת ההתמחות במשרדים ובמסגרת תקופת הראיונות להתמחות, עולה כי מה שחשוב להם זה האווירה במשרד והפתיחות והנגישות שמשדרים חלק מעורכי הדין השותפים שאותם הם פוגשים. בסופו של יום הבידול בין המשרדים מבחינת הסטודנטים נובע מהחוויה האנושית שהם חשים בסיורים ובפגישות הללו".

יוזם הסקר, עו"ד מיקי ברנע, שותף מנהל במשרד ברנע ושות', אומר כי "היוזמה שלנו לסקר המתמחים באה מההכרה בתהליכים היוצרים שינוי אצל דור המתמחים הנוכחי ומהצורך להבין את השפעתם של הליכים אלה על רצונם של המועמדים להתמחות. התהליכים כוללים שילוב של מגמות כלליות באוכלוסיית דור ה-y, שינויים במקצוע עריכת הדין ובתפיסה הפומבית שלו והגידול בזמינות מידע רלוונטי, לרבות דרך הרשתות החברתיות".

עו"ד ברנע מבהיר כי "יש הרבה מה ללמוד מתוצאות הסקר. ככלל, ניתן לומר שהתוצאות הן מפתיעות בשמרנותן ומעידות על כך שעל אף השינויים והגידול בהיקפי המידע, המוטיבציות והציפיות של המתמחים נשארות 'קלאסיות'. נראה כי הסטודנטים מצפים לעסוק בתחומי המשפט המובהקים ומעדיפים לעשות זאת במסגרת מקצועית סגורה. במובן הזה, השאלות הנובעות מהרחבת תחומי העיסוק המשפטי, מטשטוש גבולות המקצוע ומשבירת המסגרות התעסוקתיות, עדיין לא מעסיקות את המתמחים".

סטודנטים למשפטים ל"גלובס": "לא חוששים מהצפת המקצוע - עורכי דין טובים תמיד יצטרכו"

כדי לבחון יותר לעומק את עמדות הסטודנטים למשפטים שהשתתפו בסקר ההתמחות של קודקס, ביחס להתמחות ולעיסוק העתידי בעריכת דין, פנה "גלובס" לכמה מהם בשאלות נוספות ופתוחות.

צליל רייך, תלמידת משפטים שנה ג' באוניברסיטה העברית בירושלים, אמרה "לגלובס" כי היא החליטה ללמוד משפטים בגלל שהתחום המשפטי מאוד מעניין אותה. לדבריה, "אני מאמינה שהידע המשפטי שלי יכול לתרום לי בהמון בחינות. אני לא יודעת אם אני בהכרח אהיה עורכת דין, ואני גם לא שוללת מחקר או ייעוץ משפטי לחברות. בינתיים אני מרגישה שאני אמצא את עצמי בתחום, בין אם אעסוק בליטיגציה ובין אם אעסוק בייעוץ משפטי".

אושרה דנוך, רואת חשבון בת 44, תלמידת משפטים שנה ד' ב"קריה האקדמית אונו - הקמפוס החרדי", סיפרה כי לימודי המשפטים הם הגשמת חלום ילדות ישן עבורה. "תמיד ידעתי שיום אחד אלמד משפטים ואהיה עורכת דין", ציינה. "עוד בילדותי הייתי דעתנית, בעלת כושר הבחנה חד ויכולת 'לקרוא את המפה'. הייתי באה לעזרת 'החלש', מזהה את צרכיו, מגנה עליו ומצליחה לשכנע אחרים להקשיב לו למרות נקודת מבטו השונה".

בנוסף, לדבריה, "אני מאמינה שעריכת הדין בשילוב מקצועי הנוכחי שלי כרואת חשבון וכמאמנת אישית תעניק לי ערך מוסף גדול ומקצועיות ייחודית".

עמרי קולטין, 25, תלמיד שנה ג' במשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה, לומד במסלול לתואר משולב במשפטים וממשל. לדבריו, "למקצוע הגעתי דווקא מתוך רצון ללמוד מדעי המדינה. תוכנית לימודי הממשל במרכז הבינתחומי עניינה אותי, וכשנרשמתי לתואר, המליצו לי לשלב איתו לימודי משפטים. אחרי הסמסטר הראשון הבנתי שמה שחשבתי שמעניין אותי בלימודי ממשל, כגון עיסוק בנושאים בעלי השלכות חברתיות, קיים בעצם בתחום המשפטי. מאז התאהבתי במקצוע לחלוטין, ואיני יכול לדמיין את עצמי עוסק במשהו אחר".

"לא כולם 'יצופו'"

- האם אתם לא חוששים מהצפת המקצוע?

רייך: "בכלל לא. ההצפה במקצוע גורמת רק לכך שלמוסד הלימודים בו למדת תהיה יותר משמעות, יותר מאשר מקצועות אחרים. מכיוון שאין ספק שהאוניברסיטה העברית היא המקום ללמוד בו, בה' הידיעה, אין לי שום חשש בהיבט הזה".

דנוך: "אנחנו צריכים להיות גאים מאוד שמספר עורכי הדין בישראל גדל ולברך על כך שיש יותר הנגשה למקצוע בזכות מהפכת המכללות המבורכת. לדעתי, צריך להעריך את הסטודנטים שמתאמצים ומשקיעים ממיטב כספם וזמנם בלימוד מקצוע זה, שהינו בעל חשיבות רבה לכל אדם ואזרח. וכי מה רע בכך שיש יותר עורכי דין המודעים לחוקי המדינה בה אנו חיים? אין צורך ליצור מערכת הפחדה בשם 'הצפת המקצוע' בלימודי המשפטים, שמשרתת אינטרסים זרים. כמו בכל מקצוע, מי שיצטיין 'יצוף', ומי שלא - 'ישקע' ובאופן טבעי יפנה לתחומים אחרים. כך שאין לי כל חשש מהצפה, כי הרי לא כולם 'יצופו'".

קולטין: "לא מדובר בנושא שמטריד אותי או את מי מחבריי ביום יום, ועל אף שייתכן שזה לא המצב הרצוי, ללחץ ולתחרותיות של המקצוע אנחנו מתייחסים כחלק טבעי ממסלול ההכשרה לעריכת דין".

- מה אתם חושבים על מעמד עורך הדין בישראל ועל תדמיתו?

רייך: "לצערי, בשל העובדה שהיום כמעט כל אחד יכול להיות עורך דין, ירדה קרנו של המקצוע. עם זאת, אני לא חושבת שהאינפלציה בשוק צריכה להרתיע אנשים מללכת ללמוד משפטים. להפך - גם אם היום מעמד עורכי הדין לא כמו שהיה בעבר בשל הכמות, צריך לזכור שעורכי דין טובים תמיד יצטרכו".

דנוך: "לצערי, תדמית עורך הדין בשנים האחרונות ירדה מאוד. נראה כי היא מושפעת בעיקר מהאופן בה נוהגים ופועלים חלק מעורכי הדין מול לקוחותיהם, כגון בגביית שכר-טרחה מופרז המכשיר כל פעולה מבחינתם, גם אם היא לא לאור עקרונות ההגינות והצדק להם הם מחויבים, הן כלפי הלקוח והן כלפי החברה; ייצוג לקוחות בבתי המשפט בחוסר מקצועיות ועוד. לדעתי, ניתן לשפר את התדמית הזאת בדרכים שונות, ובכללן באמצעות חיוב עורכי דין להתנדב במתן שירות משפטי לטובת הציבור".

קולטין: "אני חושב שעל אף הפיחות במעמד עורכי הדין עקב הצפת השוק, עדיין מדובר במקצוע בעל תדמית חיובית המלווה ביוקרה מסוימת. בשל כך, אינני חושב שיש טעם להתעסק במעמד עורך הדין ותדמיתו - אלא במקצועות שאינם זוכים למעמד ותדמית ראויים, כגון הוראה למשל".

- מה אומרות המשפחות שלכם על הבחירה לעבוד כעורכי דין?

רייך: "במשפחה שלי כולם מאוד תמכו, ורק לאבא שלי היה בהתחלה קצת קשה, כי הוא רצה שאלמד רפואה. אחרי השנה הראשונה, כשכל סביבתי הבינה שאני מאוד נהנית ומרגישה שמצאתי את המקום שלי, אני חושבת שהוא השלים עם זה ואפילו מרוצה מאוד".

דנוך: "ההחלטה התקבלה בשיתוף מלא עם בן הזוג שלי, שתומך ומפרגן. תמיכה זו חשובה עבורי בעיקר לאור העובדה שאנו הורים ל-6 ילדים בגילאי בית ספר וגן. הילדים שותפים, מכילים, מתעניינים בבחינות ובציונים ומאוד מפרגנים. לכולם נעים שיש אמא מאושרת ומחייכת בבית".

קולטין: "המשפחה שלי מכירה אותי ואת תכונות האופי שלי, ולכן כבר בשלב בחירת תחום הלימודים הם המליצו לי ללמוד משפטים, משום שהם חשבו שזה יתאים לי".