נושאים חמים

חיפה כימיקלים: על המדינה לממן חצי מהזזת מכל האמוניה

על רקע ההחלטה לסגור את מכל האמוניה בחיפה והסכנה לעתיד המפעל טוען ג'ולס טראמפ בעלי חברת חיפה כימיקלים כי על המדינה להירתם ולסייע בבניית מפעל בדרום: "המדינה התחייבה שאספקת האמוניה תמשיך - סמכנו על זה".

ג'וליוס טראמפ (מגד גוזני)
ג'ולס טראמפ (צילום:מגד גוזני)

"זוהי המחויבות של הממשלה להקים את מפעל האמוניה ולמנוע את סגירתה של חיפה כימיקלים ומפעלים נוספים, אבל החלטנו לקחת את האחריות הזו גם על עצמנו", כך אומר ג'ולס טראמפ, הבעלים והיו"ר של חברת הדשנים הכימיים חיפה כימיקלים. החברה מתפעלת את מכל האמוניה בחיפה, שאותו עליה לרוקן ולסגור על פי הוראות בית המשפט והמשרד להגנת הסביבה. הפסקת אספקת האמוניה צפויה להביא לסגירת המפעל, שהוא הצרכן העיקרי של האמוניה בישראל. בנוסף לו קיימים בישראל עוד כמאה מפעלים, בהם חברת כיל, הזקוקים לאמוניה וחלקם יתקשו לשרוד ללא החומר.

לקריאה נוספת:

תבדקו את התלוש: טעויות חשבי השכר נחשפות
סטודנטים, השוק מוצף: פשוט אין מי שיעסיק את עורכי הדין
האם הגיע הזמן להגיד שלום לכנרת כמקור למי שתייה?

"יש כאלה שחושבים שהמפעל יכול להתקיים ללא אמוניה או להשתמש בחומרים אחרים. אני מודיע להם שאין כל אפשרות כזו. המפעל מייצר דשנים לחקלאות באמצעות אמוניה ואשלג. ללא אמוניה המפעל ייסגר", אומר טראמפ.

במהלך השנה שעברה ניסתה הממשלה לפתור את הבעיה באמצעות מכרז להקמת מכל אמוניה בנגב, שיחליף את מכל האמוניה בחיפה, המסכן את שלומם של תושבי האזור. בעקבות כישלון המכרז החליטו עיריית חיפה והמשרד להגנת הסביבה להביא לסגירה מידית של המכל. העיריה פנתה לבית המשפט העירוני שהוציא צווי סגירה, המשרד להגנת הסביבה הודיע על החלטתו שלא לחדש את ההיתר על פיו פועל המכל. ברקע פועלים בעלי חיפה כימיקלים וגורמים ממשלתיים כדי לנסות למצוא פתרון שיאפשר את המשך אספקת האמוניה המשמשת לתעשיות כימיות שונות, לייצור חומרי נפץ, לטיהור מים, חיטוי, מסנני עשן ועוד.

בעלי המפעל הם האחים ג'ולס ואדי טראמפ (אין קשר לנשיא ארצות הברית). ג'ולס מתגורר בפלורידה. הם נכנסו לחיפה כימיקלים ב-2003, כשרכשו איגרות חוב של החברה. בהמשך רכשו את השליטה והיום הם מחזיקים במלוא הבעלות על החברה. על פי ההערכות הם השקיעו עד כה בחברה כ-400 מיליון דולר. המפעל מעסיק 800 עובדים וכמעט כל תוצרתו, דשנים לשימוש בחקלאות, מיוצאת לחו"ל.

מה אתם דורשים מהממשלה?

אנחנו מבקשים שהממשלה תממן מחצית מהוצאות הקמת המפעל, כלומר, תשקיע 150-175 מיליון דולר. ב-2013 החליטה הממשלה לפעול להקמת המפעל והתחייבה שאספקת האמוניה תמשך עד שיימצא הפתרון. אנחנו סמכנו על המחויבות הזו ולא חשבנו שהיא תתגלגל עלינו. אנחנו צורכים רק שני שלישים מהאמוניה ולמדינה יש אינטרס בשמירה על התעסוקה ובהקמת מפעלים בנגב. האמת היא שחשבנו שהמדינה תשתתף בסכום יותר גדול, ושזה יהי הוגן אם תממן 60% מהמפעל. מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אלי גרונר, הציע לממן 40% - זה הסכום שהממשלה הציעה למי שהשתתפו במכרז שנכשל. אבל זה לא היה מספיק, כי עובדה שזה נכשל. אז החלטנו להסתפק בבקשה ל-50%. זה לא הרבה מבחינת הממשלה. זה מפעל שמכניס למדינה 600-700 מיליון דולר בשנה במטבע חוץ.

מדוע לא השתתפתם במכרז שקיימה הממשלה להקמת מפעל האמוניה? אתם הייתם בעל העניין הגדול

אנחנו יצרני דשנים כימיים ואין לנו עניין לייצר גם אמוניה. נכון שאלה תחומים קרובים אבל אם יש לי חנות בגדים למשל זה לא אומר שאני צריך למכור גם נעלים. היו שבעה מתמודדים במכרז וקיווינו שיימצא לפחות יזם אחד שיקים את המפעל.

הפגנה בעד סילוקו של מכל האמוניה ממפרץ חיפה מול בניין העירייה, 26 בפברואר 2017 (יח"צ , דוברות עיריית חיפה)
הפגנה נגד מכל האמוניה (צילום: עיריית חיפה)

ומה קרה בארבעת החודשים שחלפו מאז כשל המכרז?

כשראינו שהמכרז נכשל החלטנו לקחת את המפעל על עצמנו ולהיכנס למו"מ עם הממשלה. הצלחתי להיפגש עם השר להגנת הסביבה זאב אלקין ועם אלי גרונר, אבל כולם אמרו לי שההחלטה צריכה להתקבל על ידי משרד האוצר.

ומה אמר לך השר משה כחלון?

עד כה לא הצלחתי להיפגש אתו. חשבתי שאוכל לשבת מולו ולהסביר לו את הבעיה כמו שאני יושב כאן מולך. חשבתי שכולם ימהרו לדבר איתי ושנגיע להסכם אבל שום דבר לא קרה. זו טעות. לממשלה יש תפקיד לדאוג לכלכלה יציבה ולמנוע הרס של עסקים.

אתה בטוח שהקמת המפעל היא פתרון טוב? חומר הגלם העיקרי לייצור אמוניה הוא גז טבעי, שהוא יקר בישראל. כשחומרי הגלם שלך יקרים, לא תוכל להתחרות בשוקי היצוא.

זהו באמת המכשול העיקרי: בתקופה שבה נערך המכרז להקמת מפעל האמוניה היה מחיר האמוניה בעולם נמוך והמשתתפים במכרז עשו חשבון שלא כדאי לייצר בעלויות הגבוהות של הגז בישראל. עכשיו עלו המחירים העולמיים והייצור יכול להיות רווחי. ברור שעם אמוניה המיוצרת בישראל אנחנו עלולים להיות בעמדת נחיתות בשוק, שבו המחירים תנודתיים מאד. אם יוקם המפעל, נרוויח לעתים, לעתים נהיה מאוזנים ולפעמים נפסיד, אבל לפחות בינתיים נשמור על העסק שלנו ועל אלפי מקומות עבודה בישראל.

בחנת פתרונות אחרים חוץ מהקמת מפעל אמוניה? מדברים על יבוא באופן שאינו דורש אחסון במכל גדול.

אנחנו מדברים ובוחנים כל הזמן מספר פתרונות. אני לא איש טכני. כל פתרון כפוף לאישורים רבים וכרגע אני לא רואה סיבה שהממשלה לא תסכים לפתרון שאנחנו מציעים.

אתה מבין גם את הגורמים שדורשים את סילוקו המידי של המכל?

אני מכבד את דעת המומחים שלנו שנתנו לנו את חוות הדעת על בטיחות המכל. התייעצנו עם החברות הכי מכובדות בעולם שבדקו וסיפקו לנו את כללי התחזוקה. הכל היה נתון לביקורת המשרד להגנת הסביבה, עמדנו בדקדקנות בכל הדרישות ומעולם לא היתה לנו תקלה. אני גם מבין את חששם של תושבי חיפה שראש העיר יונה יהב עורר בהם את הפחדים. הוא שם למטרה לו למטרה לסלק את מכל האמוניה כדי לקדם את הקריירה הפוליטית שלו, אבל הוא אינו מסתפק בכך ומבקש להרוס את המפעל כולו, בכך שהוא מתנגד לסיוע ממשלתי שיוענק לנו על מנת לצאת מהעיר. זוהי ציניות טהורה.

השר להגנת הסביבה זאב אלקין בכל זאת נפגש אתך

התאכזבתי גם ממנו: במקום לבדוק מה ניתן לעשות לאחר שהמכרז להקמת מפעל האמוניה נכשל, הוא מיהר להכריז על אי חידוש ההיתר ודרש לרוקן את המפעל בתוך שלושה חודשים.

תגובת יונה יהב: אני מוכן לרוץ יד ביד עם מר טראמפ לכל גורם פוליטי ובתנאי שבהתאם להחלטת בית המשפט המכל ירוקן כליל עד ה-1 באפריל ואוניית האמוניה לא תכנס יותר למפרץ".

תגובת השרים כחלון ואלקין לא התקבלה עד מועד פרסום הכתבה

מהשר להגנת הסביבה, ח"כ זאב אלקין, נמסר בתגובה:

"אין לג'ולס טראמפ להלין אלא על עצמו, וטענתו כאילו 'המשרד לא נתן למפעל מספיק זמן לפתור את הנושא', חוטאת לאמת במקרה הטוב.

המשרד להגנת הסביבה פועל להסרת הסיכון הקיים ממערך יבוא האמוניה בחיפה מזה מספר שנים, תוך עידוד הקמת מפעל לייצור אמוניה במישור רותם, בהתאם להחלטת הממשלה. בהתאם לכך, הסכים המשרד – ואף שילם על כך מחיר ציבורי - לאפשר את הישארות המכל בחיפה עד להקמת המפעל. כך שבניגוד לטענות, זמן להתארגנות המפעל לקראת פקיעת היתר הרעלים הידועה מראש במארס 2017, מעולם לא היה משאב חסר.

יתרה מכך, הממשלה השקיעה מאמצים ומשאבים משמעותיים לנושא הקמת המפעל, בפעילות אינטנסיבית ותוך נכונות למתן הגנות פיננסיות משמעותיות, אך המהלך לא צלח. זאת, בין היתר, בשל העובדה שחיפה כימיקלים עצמה, צרכנית האמוניה העיקרית בישראל, החליטה שלא לגשת למכרז בעצמה ולהקים מפעל חלופי – דבר שלמרבה האירוניה, כעת היא מבקשת לעשות.

מאחר שאין כיום צפי להקמת מפעל לייצור אמוניה המשרד להגנת הסביבה לא יכול להמשיך ולאפשר את הסיכון לתושבי מפרץ חיפה ולכן, פעלנו במסגרת סמכויותינו ותפקידנו. המשרד נתן למפעל ולמשק כולו אורכה בת שלושה חודשים לשם מציאת מענה חלופי לאמוניה, תקופה שאף משרד הכלכלה סבור כי היא מספיקה לצורכי התארגנות.

חשוב לציין, שבית המשפט המחוזי אפילו סבר שצריך לקצר את התקופה לחודש אחד בלבד. ולכן, כרגע עיקר הבעיות של חיפה כימיקלים הן בכלל מול בית המשפט - ולא רק מול משרד הגנת הסביבה"