וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

נשיא המדינה דחה את בקשת החנינה של דני דנקנר

חן מענית

12.3.2017 / 12:01

"אין בבקשת החנינה שינוי נסיבות שיש בו כדי להצדיק מעשה חריג ויוצא דופן של חנינה". יו"ר בנק הפועלים לשעבר מרצה שנתיים מאסר בכלא מעשיהו בגין הרשעתו במשפט פרשת הולילנד

דני דנקנר נכנס לכלא חרמון, נובמבר 2014. שלומי גבאי
דני דנקנר/שלומי גבאי

נשיא המדינה ראובן ריבלין דחה את בקשת החנינה של דני דנקנר, יו"ר בנק הפועלים לשעבר המרצה שנתיים מאסר בכלא מעשיהו החל מחודש פברואר 2016 בגין הרשעתו במשפט פרשת הולילנד.

"נסיבותיו האישיות של דנקנר, ובכללן הפגיעה בבני משפחתו בילדיו הצעירים, ברעייתו ובאמו הקשישה והחולה וכן זכויותיו הרבות, עמדו לנגד עיני בית המשפט בטרם נגזר דינו ואין בבקשת החנינה שינוי נסיבות שיש בו כדי להצדיק מעשה חריג ויוצא דופן של חנינה מאת נשיא המדינה". כך כתב הייעוץ המשפטי לנשיא המדינה במכתב ששלח לעורכי דינו של דנקנר.

עוד צוין במכתב כי התנהגותו החיובית של דנקנר בכלא, העובדה שהוא משתתף בטיפול ומביע צער וחרטה על מעשיו, תעמוד בפני ועדת השחרורים שתדון באפשרות לנכות שליש מתקופת מאסרו.

מדובר בתקופת המאסר השנייה שמרצה דני דנקנר לאחר שכבר סיים לרצות עונש מאסר של 8 חודשים בגין פרשה קודמת, בה הורשע בעבירה של הפרת אמונים בתאגיד בנסיבות של ניגוד עניינים בעת שכיהן כיו"ר בנק הפועלים.

לפני כחצי שנה הגיש דנקנר את בקשת החנינה לנשיא המדינה ובה כתב כי "עבור כל אדם נורמטיבי, עצם ההרשעה בפלילים מהווה השפלה, בושה וייסורים קשים. הדברים קשים אף יותר למי שהגיע ממשפחה מכובדת ושכיהן לאורך שנים רבות בתפקידי מפתח בצמרת המשק הישראלי". לדברי דנקנר בבקשת החנינה, במהלך ריצוי עונשו הקודם – אותו ריצה במלואו – הוא סבל מאירוע מוחי שהביא להידרדרות במצבו הרפואי.

באמצעות עורכי הדין טל שפירא ואריאל כפרי ממשרד שפירא כפרי בר-זיק, כתב דנקנר בבקשת החנינה כי "נסיבותיו האישיות של דני דנקנר מהוות אף הן שיקול משמעותי לקבלת בקשת החנינה. ישנן נסיבות אישיות רבות המצדיקות את הגשתה".

לפי הבקשה, "הפרשה בגינה הורשע פגעה, מטבע הדברים, ביכולותיו הכלכליות של דנקנר, עד שהוא ירד מנכסיו ונותר ללא מקור פרנסה וחסר כל, עוד בטרם החל לרצות את עונש המאסר בפועל".

עוד נטען בבקשה כי "כתם ההרשעה של דנקנר והישיבה בבית הסוהר, תוך ניתוק מהמשפחה, פגעה בדנקנר, בבת זוגו ובששת ילדיו הקטינים והסבה להם נזקים נפשיים".

ב-29 בדצמבר 2015 ניתן פסק הדין של בית המשפט העליון במשפט פרשת הולילנד, במסגרתו הורשע דנקנר, בין היתר, לראשונה בישראל, בעבירה תקדימית של "שוחד הנעה". לדברי עורכי דינו של דני דנקנר, המשמעות הלכה למעשה היא שדנקנר הורשע בגין שכירת שירותיו של לוביסט (המאכער מאיר רבין שאף הוא הורשע בפרשה), במטרה לקדם את ענייניה של חברת תעשיות מלח שהייתה בבעלות משפחת דנקנר.

"יודגש הדגש היטב כי דנקנר לא הורשע, חלילה, בעבירה של מתן שוחד כסף, אלא שכפי שיובהר להלן, מדובר בעבירה הנשענת על קונסטרוקציה משפטית תקדימית, שאיש לא הורשע בה בעבר בנסיבות בהן הורשע דנקנר", נטען. "מדובר בפעם הראשונה בתולדות מדינת ישראל בה הועמד לדין אדם בגין שכירת שירותיו של לוביסט (מאכער) וממילא בפעם הראשונה בה הורשע אדם בגין עבירה זו".

לטענת דנקנר, העובדה שהוא הורשע בגין עבירה תקדימית לאור שכירת שירותיו של "מאכער", שפורשה על-ידי בית המשפט כסוג של הנעה למתן שוחד, צריכה להישקל לטובתו. יתרה מכך, דנקנר כותב כי הלכה למעשה, התנהלותו, בגינה הורשע ונענש, שיקפה תופעה אשר הייתה נפוצה ומקובלת במינהל הציבורי בישראל.

  • עוד באותו נושא:
  • דני דנקנר

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully