נושאים חמים

הבנקים מטביעים את העסקים הקטנים בג'קוזי של בעלי ההון

ההילה של העסקים הקטנים זוהרת יותר מזו של הטייקונים, שמחקו הון מכספי הלקוחות בעשור האחרון, ובכל זאת בבואם לבקש הלוואה מהבנקים, הריבית שהם מתבקשים לשלם גבוהה, תקופת ההלוואה לא מספקת וסכום ההלוואה לא הולם את הצרכים שלהם

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore
אילוסטרציה (ShutterStock)
(צילום: shutterstock)

"אפקט ההילה" של הטייקונים השפיע על האשראי שקיבלו מצד הבנקים לפי דו"ח בנק ישראל. כשלי האשראי האלה נבעו ברובם ממתן הלוואות לחברות אחזקה במינוף גבוה, וכתוצאה מהסתמכות על שווי החברות ועל היכולת והניסיון הקודם של האיש שעמד בראש הקבוצה. אין ספק שיש בקביעה זו של בנק ישראל ראיה מובהקת לכך שיש דין אחד לבעלי ההון הגדולים במשק ודין אחר לבעלי העסקים קטנים ובינוניים ביחס שהם מקבלים מהבנקים. שוב הוכח שהבנקים מוותרים לבעלי ההון. כפי שאמרה בעבר ח"כ זהבה גלאון: "ברור כי התנהלות סלחנית ורופסת כזו אינה מאפיינת את הבנקים בבואם לטפל באזרחים ובעסקים שאינם נמנים עם מועדון ההון הישראלי".

לקריאה נוספת:

תבדקו את התלוש: טעויות חשבי השכר נחשפות
סטודנטים, השוק מוצף: פשוט אין מי שיעסיק את עורכי הדין
האם הגיע הזמן להגיד שלום לכנרת כמקור למי שתייה?

פישמן, למשל, הוכרז כפושט רגל ולמרות זאת לא שועבדו נכסיו. נוחי דנקנר, לשעבר הבעלים של IDB, הצליח לסדר הלוואות לחברים בזמניה הפחות טובים של החברה בשיחת טלפון. לב לבייב, שהיה מעורב בכמה הסדרי חוב, לא התקשה לקבל מהבנקים אשראי. נשאלת השאלה, לפי מה הבנקים קובעים שעסק קטן פחות אמיד מהטייקון? הרי הסדרי החוב של הטייקונים הפכו להיות הטרנד של העשור האחרון.

מנגד, הבנקים לא מאפשרים לאזרחים ולעסקים מצליחים לצמוח ולקבל לאשראי שלא כנגד שיעבוד נכסים, וכמובן שהלווים מוגבלים בהיקף הנכסים שיש ברשותם לשעבד. ומדוע עליהם בכלל לשעבד נכסים? שכן הצורך בהלוואה לעסק לא בהכרח מצביע על בעיה בניהול או ברווחיות. להיפך, האשראי הוא חלק בלתי נפרד מהמודל העסקי של עסקים בשלבים שונים בהתפתחותם והוא זה שמאפשר צמיחה.

ייעודו של הבנק הוא לא לסייע לצמיחה ולשגשוג של עסקים אחרים, אלא לפעול למען השורה התחתונה שלו עצמו. נדמה שמדיניות זו נשמרת בקנאות כלפי העסקים הקטנים והבינוניים, שסובלים מכך כשהם מבקשים אשראי בנקאי. במקרים רבים, תנאי המימון שהבנקים מציעים לעסקים קטנים ובינוניים אינם טובים. הריבית על ההלוואה גבוהה, תקופת ההלוואה איננה מספקת וסכום ההלוואה לעתים לא תואם לצרכים של העסק בשביל להצליח באמת. בשורה התחתונה ההפסד של העסק הוא הרווח של הבנק שזוכה להכנסה מובטחת מלקוח שישלם בריבית דה ריבית לאורך שנים.

ואיפה מדינת ישראל שמכריזה כי העסקים הקטנים והבינוניים הם "מנוע הצמיחה של הכלכלה הישראלית"? האם היא מעניקה פתרונות בנקאיים בתחפושת של "קרן בערבות מדינה" שזו אותה גברת בשינוי אדרת. העדר הפתרונות מאלצת את בעלי העסקים לחפש דרכים יצירתיות כדי לקבל אשראי הוגן מבלי לדון את העסק לאבדון.

הנתונים שחשף בנק ישראל הם צעד קטן, אך משמעותי שיכול לצמצם את ממדי התופעה בעתיד ואולי לאפשר השקעה במי שבאמת מחזיר את חובותיו הכלכליות – בעלי העסקים הקטנים והבינוניים, מנוע הצמיחה של הכלכלה הישראלית. חשוב להבין ולהפנים, שאם מדיניות מתן האשראי הטייקונית הזו תימשך, הכלכלה והבנקים מטביעים את הכלכלה הישראלית בג'קוזי הנמצא בפנטהאוזים של בעלי ההון הגדולים.

* הכותב הינו מייסד BTB, פלטפורמת ההלוואות החברתיות לבעלי עסקים קטנים ובינוניים