נושאים חמים

עיסקת מובילאיי: אינטל קיבלה מחיר מציאה?

אחרי ה"הייפ", יש להבין כי שרכישת מובילאיי היא עסקה בסדר גודל קטן-בינוני. אינטל לא רוכשת רק טכנולוגיה, אלא גם ובעיקר את החוזים החתומים של מובילאיי מול יצרניות רכב

צילום: רוני כנפו, עריכה: ניר חן.

לאט-לאט מתחיל לשקוע האבק מעל עסקת מובילאיי-אינטל. אחרי כל חישובי הרווחים והכנסות המדינה ממסים, הטפיחות העצמיות על השכם והמצעד "הרגיל" של פוליטיקאים, שמנסים לנכס לעצמם חלק מההצלחה ולרחוץ באור הזרקורים, הגיע הזמן לבחון את העסקה הזו בפרופורציות האמיתיות שלה.

לקריאה נוספת:

60% הולך לסרסור: המספרים מאחורי העבודה בזנות
כמה שילמה המעצבת המפורסמת כדי לא להסתבך עם מס הכנסה?
תבדקו את התלוש: טעויות חשבי השכר נחשפות

באספקט המקומי, אכן מדובר בקפיצת מדרגה עבור חברות הטכנולוגיות לרכב של ישראל. וברור גם, שזרם השקעות ההון סיכון ינסוק כעת ויחד איתו הערכות השווי של החברות הישראליות הצעירות בסקטור. כמו כן, קרוב לוודאי, שנראה בהמשך עוד כמה "אקזיטים" מרשימים מהסקטור, שירכבו במידה רבה על ה"הייפ" של המגה-עסקה הזו.

עסקה קטנה בשוק ענק

אבל כדי לקבל פרופורציה נכונה יותר, צריכים להסתכל על התמונה הרחבה: מדובר בעסקת מיזוג בין שתי חברות, שפועלות בשוק המוליכים-למחצה (SEMICONDUCTORS) הגלובלי. זהו שוק, שהיקפו עמד בשנה שעברה על 350 מיליארד דולר, ושנמצא בשנים האחרונות בתהליך מואץ של מיזוגים ושל רכישות בהיקפים כספיים עצומים. בשנת 2015 בלבד בוצעו בשוק הזה מיזוגים ורכישות בהיקף של יותר מ-100 מיליארד דולר. שנת 2016 הייתה פעילה לא פחות, כך שבמונחים של השוק הזה מיזוג אינטל-מובילאיי היה עסקה בגודל קטן עד בינוני.

כדי לקבל פרופורציה עוד יותר ממוקדת, צריך להתמקד בפלח השוק הספציפי, שאותו שמה אינטל על הכוונת הגלובלית שלה בעת רכישת מובילאיי, שהוא שוק השבבים לתעשיית הרכב. בקטגוריה הזו נכללים בין השאר, מעבדי נתונים למחשבי המנוע ולמערכות אלקטרוניות אחרות ברכב, מערכות ניהול חשמל, רכיבי זיכרון, וכן הענף המתפתח במהירות של חיישנים חכמים לרכב, שבו פועלת מובילאיי.

בעולם, היקף ההכנסות ממגזר השבבים לרכב הוא כיום 40 מיליארד דולר בשנה, וקצב הצמיחה השנתי שלו נע סביב 6% בשנה. הקצב צפוי לצבור תאוצה ככל שכלי-הרכב החדשים יהפכו להיות "חכמים", חשמליים, אוטונומיים ומקושרים יותר. מחקרים עדכניים מעריכים, שהיקף השוק הזה יעלה תוך כחמש שנים ל-50 מיליארד דולר בשנה.

החשוב מכול הוא, שזה אחד המגזרים הרווחיים ביותר, שנותרו בתעשיית השבבים, שרווחיה נשחקו עד דק בשנים האחרונות. לפיכך, השחקנים המרכזיים בענף - אינטל, קוואלקום, NVIDA ואחרים - מנהלים כיום מלחמת טיטנים סביב כל חברה שיכולה להעניק להם "מפתח זהב" לתעשיית הרכב הסגורה והשמרנית.

הסכומים שמתעופפים במאבק הגלובלי הזה הם דימיוניים. הנה דוגמה אחת: בשנה שעברה קטפה קוואלקום מתחת לאפה של אינטל את חברת NXP סמיקונדקטורס ההולנדית, תמורת כ-38 מיליארד דולר. אחת "הנדוניות" החשובות של NXP, שתרמו לתמחור המרשים של העסקה, הייתה חוזים חתומים עם חמש יצרניות רכב גלובליות, שמייצרות יחדיו עשרות מיליוני כלי-רכב, לאספקת דור חדש ומתקדם של מעבדים עם תקשורת אלחוטית מובנית. המעבדים הללו ייהוו בין השאר "חוט-שדרה אלקטרוני" בכלי-רכב אוטונומיים וחשמליים.

גם חברת NVIDIA השקיעה שנים רבות ועשרות מיליארדים בפיתוח וברכישות כדי להשיג דריסת-רגל בשוק השבבים לרכב. כיום היא מספקת רכיבים מתקדמים ליצרנים כמו אאודי, טסלה, מרצדס, וולבו ואחרים. שבב הרכב העדכני שלה, K1, תוכנן מבראשית להוות בסיס למערכות מתקדמות לסיוע לנהג, כולל עיבוד נתונים חזותיים, זיהוי מכשולים בזמן אמת, וניווט עצמאי - שהם גם תחומי המומחיות של מובילאיי.

אינטל בלחץ

אלה רק שתי דוגמאות, שממחישות את הלחץ התחרותי שבו נמצאת כיום אינטל המובילה את שוק השבבים לרכב בעולם. מתמונת המצב הזה אפשר להגיע לכמה תובנות.

הראשונה היא, שהנכס שאותו רוכשת אינטל בעסקה הוא לא רק הטכנולוגיה של מובילאיי, אלא גם, ואולי בעיקר, החוזים החתומים של מובילאיי לאספקת רכיבים לשורה ארוכה של יצרנים ודגמי רכב בהווה ובעתיד. זהו "מפתח זהב", שיעניק כנראה לאינטל נגישות לאספקת צ'יפים אחרים ליצרנים, כמו מעבדים גרפיים, ולהשתלבות מבראשית בפרויקטים משותפים לפיתוח כלי-רכב עתידיים. הערכות שפרסמו השבוע אנליסטים בעולם צופות, שהפעילות המשותפת של אינטל ומובילאיי בתחום הרכב תייצר בתוך שנים ספורות זרם הכנסות של עד כ-10 מיליארד דולר בשנה.

עוד פיסה בתשבץ התמחור היא הפעילות העדכנית שאליה נכנסה מובילאיי ממש לאחרונה, שהיא איסוף ועיבוד נתונים חזותיים, שמופקים מהחיישנים שלה במיליוני כלי-רכב, לצורך יצירת מפות מעודכנות ברזולוציה גבוהה של כבישי העולם. זהו שוק לוהט של מולטי-מיליארדים עם צפי לקצב צמיחה של יותר מ-10% לשנה בשנים הקרובות. הלקוחות "הטבעיים" שלו הם יצרני הרכב, שיהיו חייבים להשיג נגישות למפות כאלה, לצורך ניווט והתמצאות עצמאית של כלי-הרכב האוטונומיים שלהם.

ב-2015, למשל, הוציאו ארבע יצרניות רכב גדולות סכום שנאמד ב-3 מיליארד דולר לרכישה משותפת של חברת המיפוי הדיגיטלי HERE של נוקיה. בינואר השנה, רכשה אינטל 15% מהפעילות הזו תמורת סכום שמוערך בחצי מיליארד דולר, וזו הייתה בהחלט הצהרת כוונות.

אבל זה רק חלק מהסיפור: מלבד תעשיית הרכב, כל ענקיות האינטרנט משקיעות כיום הון בניסיונות להשיג או ליצור מפות דיגיטליות מתעדכנות ברזולוציה גבוהה. המשמעות היא, שענקיות אינטרנט עם "כיסים ללא תחתית", דוגמת גוגל, עליבאבא ו-BAIDU הסינית, הן גם לקוחות פוטנציאליים לרכישת תוצר המיפוי של מובילאיי, וגם רוכשות פוטנציאליות של הפעילות כולה, אם וכאשר תחליט אינטל להנפיק בנפרד את הפעילות הזו.

ולבסוף, נזכיר, כי באוגוסט 2015, כשנה לאחר הנפקת הענק של מובילאיי, עוד הרבה לפני הקפיצה בפעילות העסקית שלה, עמד שווי השוק של החברה על 13.52 מיליארד דולר. כלומר, מחיר העסקה הנוכחי משקף פרמיה של כ-10% בלבד על מחיר השיא. מנקודת המבט הזו, שצופה לעתיד, אפשר להגיד שאינטל ניצלה הזדמנות נוחה לרכישה, אולי אפילו במחיר מציאה.