על רקע קיתונות של ביקורת שספג בנק ישראל על מדיניות ההתערבות שהוא נוקט בשוק המט"ח במטרה להחליש את המטבע המקומי, בנק ישראל מפרסם היום (א') תוצאות מחקר שהוא ערך ונועד לבחון את ההשפעה של מדיניות רכישת המט"ח והאפקטיביות שלו. בשורה התחתונה מגיעים בחטיבת המחקר של בנק ישראל למסקנה כי מדיניות ההתערבות תרמה לפיחות השקל.
המחקר, שנערך ע"י ד"ר סיגל ריבון מחטיבת המחקר של בנק ישראל, בחן כאמור את ההשפעה של התערבות הבנק בשוק מטבע החוץ על שער החליפין בין השנים 2009-2015.
בנק ישראל, שחזר להתערב בשוק מטבע החוץ במארס 2008, לאחר כעשור שבו לא התערב הבנק בשוק כלל, שם לו למטרה להחליש את המטבע המקומי לאחר שהחל להתחזק מול המטבעות המובילים בעולם על רקע המשבר הכלכלי שפרץ באותה שנה. בתחילה ההתערבות נעשתה בסכומים קבועים מראש, כ-25 מיליון דולר ליום, ומאוחר יותר כ-100 מיליון דולר ליום. באוגוסט 2009, שינה הבנק את המדיניות ועבר להתערב על פי שיקול דעת בסכומים שאינם קבועים מראש.
תוצאות המחקר מראות כי בתקופת האמידה המתייחסת רק לתקופה שבה ההתערבות נעשתה על פי שיקול דעת, החל מספטמבר 2009 ועד סוף 2015, כל 100 מיליוני דולר של רכישות תרמו לפיחות של 0.07%-0.09% בשער החליפין. עבור ההיקף החודשי הממוצע באותה תקופה, 830 מיליוני דולרים, נמצאה השפעה של כ-0.6% על שער החליפין באותו החודש.