נושאים חמים

ניסה להבריח 280 אלף דולר במכנסי גטקס - בכמה נקנס?

רשות המסים פרסמה את החלטות הוועדה להטלת עיצום כספי על ישראלים ותיירים שלא דיווחו במחצית הראשונה של 2016 למכס על הכנסת כספים והוצאתם מהארץ. הפרסום מכיל 34 החלטות, שסך העיצום בהן עומד על כ-3 מיליון שקל

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore
מכס בנתב"ג (גלובס , תמר מצפי)
מכס (צילום: תמר מצפי)

רשות המסים פרסמה הבוקר (א') את קובץ החלטות הוועדה להטלת עיצום כספי על ישראלים ותיירים שלא דיווחו במחצית הראשונה של שנת 2016 למכס על הכנסת כספים והוצאתם מהארץ. הפרסום מכיל 34 החלטות, שסך העיצום הכספי שהוטל בהן עומד על מעל 3 מיליון שקל.

לקריאה נוספת:

דו"ח השכר: איפה כדאי לעבוד בהיי טק או במגזר הציבורי?
60% הולך לסרסור: המספרים מאחורי העבודה בזנות
כמה שילמה המעצבת המפורסמת כדי לא להסתבך עם מס הכנסה?

בין "מבריחי הכסף": ישראלי שעבר במסלול הירוק בנתב"ג, כאשר במזוודתו כ-541 אלף אירו (כ-2.4 מיליון שקל) בתוך מעטפה חומה; אדם שהגיע למעבר ארז במטרה לצאת מישראל לעזה, כשברשותו 280 אלף דולר מוחבאים היטב במכנסיים צמודים ("גטקס") שלבש מתחת לבגדיו; וכן אזרח ישראלי-אמריקאי, שפנה לרשות המסים בהליך של גילוי מרצון ודיווח כי ב-3 הזדמנויות שונות הכניס לישראל כסף מזומן בסכום כולל של 157 אלף דולר (כ-620 אלף שקל).

אחד מדפוסי הפעולה המוכרים ביותר בתחום הלבנת הון הוא העברת כספים דרך מעבר גבול. בישראל, בדומה למדינות נוספות, קיימת חובת דיווח על הכנסת כספים והוצאתם. על אכיפת חובת דיווח זו אמונים מנהל המכס וחטיבת החקירות של רשות המסים.

חובת הדיווח חלה על כל אדם הנכנס לישראל או יוצא ממנה, כשעמו סכומי כסף - מזומנים, בין במטבע ישראלי ובין במטבע זר; המחאות בנקאיות והמחאות נוסעים - העולים על 100,000 שקל, וכן על המכניס או המוציא כספים העולים על 100,000 שקל בדואר או בדרך אחרת.

בנוסף, צו איסור הלבנת הון קובע כי סף הדיווח על כספים שנושא עמו אדם היוצא מישראל לעזה או נכנס מעזה לישראל יעמוד על 12,000 שקל.

בקובץ החלטות הוועדה להטלת עיצום כספי המתפרסם היום מצוין גובה העיצום הכספי שהוטל, וכן מפורטים שיקולי הוועדה באשר לגובה העיצום הכספי שהוטל על כל מפר.

כך, במקרה של הישראלי שעבר במסלול הירוק עם כ-541 אלף אירו במזוודה, הוטל כופר בסכום השווה בשקלים לסכום הכספים אשר נתפסו - כ-2.4 מיליון שקל. מדובר באדם בשם עקיבא ז'רדון, אשר נכנס לישראל בינואר 2016 ועבר במסלול הירוק בנתב"ג, כאשר ברשותו אלפי אירו, אך הוא לא דיווח לפקידי המכס במעבר על סכום זה. סכום הכסף הוסתר בתיבה שהייתה בתוך אחת המזוודות שנשא ובמעטפה החומה. ועדת הכופר קיבלה את גרסתו של ז'רדון, לפיה הוא לא ידע על הימצאות הכספים במזוודות שנשא בדרכו לישראל, וכי הוא שימש בלדר עבור אדם אחר בשם מאיר רוטמינר. יחד עם זאת, הוועדה לא קיבלה את טענתו של ז'רדון כי היה תמים לחלוטין.

במקרה אחר המתואר בקובץ החלטות ועדת הכופר מפורט עניינו של אחמד אבו נג'א, שנתפס במעבר ארז באפריל אשתקד, כשהוא מנסה לצאת לעזה כשברשותו סכום של 280 אלף דולר. סכום זה נמצא, כאמור, כשהוא מוחבא במכנסיים צמודים ("גטקס") שלבש מתחת לבגדיו. בחקירתו על-ידי חוקרי רשות המסים, הצהיר אבו נג'א כי במארס 2016 הוא יצא מישראל דרך מעבר ארז, כשברשותו 20,000 שקל ו-10,000 דולר שגם עליהם לא דיווח כדין.

הוועדה החליטה לקבל את גרסתו של המפר ביחס לכך שככלל מקור הכספים שברשותו הוא בעסקיו, אך קבעה כי הוא היה מודע לחובת הדיווח, ודחתה גם את טענתו של נג'א כי הסכום שהחזיר עמו בהפרה הראשונה היה "כסף קטן", ולכן לא דיווח עליו. לאור זאת, הוועדה החליטה להטיל על אבו נג'א עיצום כספי בגובה 750 אלף שקל.

במקרה אחר הטילה הוועדה עיצום נמוך יחסית, בסך 15 אלף שקל, על אדם דוד ולנסקי, אזרח ישראלי המתגורר בארצות-הברית מזה 7 שנים, אשר חשף בפני הרשות ביוזמתו, במסגרת הליך גילוי מרצון, כי ב-3 הזדמנויות, בין השנים 2013-2011, הכניס לישראל, ללא דיווח, כספים שסכומם הכולל הגיע ל-157 אלף דולר. לטענתו, מקור הכספים שהביא עמו הוא עבודתו בארה"ב, והוא לא דיווח עליהם משום שלא היה מודע לקיומה של חובת דיווח בעת הכנסת כספים לישראל.

הוועדה קיבלה את טענותיו של ולנסקי ביחס למקור הכספים, אולם דחתה את טענותיו לעניין היעדר מודעות לחובת הדיווח. בקביעת גובה העיצום הכספי, נלקחה בחשבון העובדה שהוועדה קיבלה את טענותיו של לעניין מקור ויעד הכספים, וכן העובדה שהתוודה, מיוזמתו, על ההפרה שביצע.

"כידוע, העברת כספים דרך מעברי גבול היא אחד מדפוסי הלבנת ההון המוכרים והרגישים ביותר, שכן מדובר בדרך נוחה וקלה להעברת מזומנים ללא תיעוד וללא כל יכולת שיחזור בדיעבד. לאור האמור, ובהתחשב בחלוף הזמן, ספק אם רשויות האכיפה היו מצליחות להתחקות אחר ההפרה במקרה הנוכחי ואם היו מצליחות לאכוף אותה, בהיעדר כספים תפוסים", נכתב בהחלטה.