נושאים חמים

"לעתים היד ברשות המסים קלה על ההדק לפרסם חקירות"

אחרי 21 שנים ברשות המסים, עו"ד איריס וינברגר מצטרפת להרצוג-פוקס-נאמן. אחרי שעזבה, היא לא מהססת לומר מה היא חושבת על הטיפול של הרשות בתיקי חקירה

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore
אילוסטרציה (ShutterStock)
(צילום: shutterstock)

"התפיסה הציבורית שלפיה רשות המסים נטפלת לאזרח הקטן, אך מוותרת לתאגידים הגדולים, אינה נכונה בעליל. להפך - רשות המסים מנהלת מאבק עיקש בכל החזיתות ואף מצליחה במרבית המקרים. בשנים האחרונות אפשר לראות את שיתופי-הפעולה עם חו"ל, שהביאו לחשיפת חשבונות של בעלי הון, פעולות שלא נעשו מעולם. בעלי הון אינם חסינים היום, וגם לא חברות גדולות" - כך אומרת ל"גלובס" עו"ד איריס וינברגר.

לקריאה נוספת:

איכות חיים ויוקר מחיה בישראל: האם באמת כל כך רע לנו פה?
דו"ח השכר: איפה כדאי לעבוד בהיי טק או במגזר הציבורי?
60% הולך לסרסור: המספרים מאחורי העבודה בזנות

וינברגר פרשה לאחרונה מתפקידה כסגנית בכירה ליועץ המשפטי לרשות המסים, והצטרפה בימים אלה כשותפה למשרד עורכי הדין הרצוג-פוקס-נאמן, מהמשרדים המובילים בארץ.

לדברי וינברגר, רשות המסים לא מוותרת לבעלי ההון, ולפעמים אף פוגעת בהם, גם כאשר לא ביצעו עבירת מס. "לפעמים נדמה כי דווקא מתבצע כאן שיימינג ופרסום של אנשים שלא העלימו מס - גם אם ניהלו חשבון זר - כאילו הם אשמים בדבר מה".

ממקום מושבה היום, מחוץ למסדרונות רשות המסים, שהייתה ביתה המקצועי ב-21 השנה האחרונות, מרגישה וינברגר נוח לתת עצות למנהל רשות המסים (משה אשר) בנוגע לאופן הטיפול בתיקי חקירה. "לעתים חשתי שהיד קלה על ההדק לצאת בפרסומים על חקירות. מדובר בחיי אדם - בין שהוא בעל הון, חברה גדולה או האיש הפשוט. כאשר מדובר במשקיעי חוץ ובבעלי הון, קיימת גם סכנה שהם פשוט יעזבו, מה שיפגע בכלכלה של מדינת ישראל.

"האמת היא שרשות המסים חייבת לפעול בכל המישורים ובאיזון הנכון מול כל הסקטורים, כדי לייצר הרתעה אפקטיבית. זאת כאשר אף אחד אינו חסין מחד - אך גם אינו צריך לעמוד מול עמוד הקלון, ללא משפט, מאידך".

אבל וינברגר גם מפרגנת ל"בוס" לשעבר. "הקדנציה של משה אשר מתאפיינת קודם כל בניהול עם דגש רב על מקצועיות, ניסיונות רבים לקידום חקיקה, פרסום חוזרים ושיתוף-פעולה עם הלשכות המקצועיות. מאז האיחוד (מיזוג בין מס הכנסה למע"מ והמכס לפני כעשור), מדובר בספינה גדולה מאוד, שלא קלה לניווט, אך נדמה שלאט-לאט משתפר הסנכרון בין האגפים, ולפחות מבחינה מקצועית קיים היום שיח ושיתוף בין מס הכנסה למע"מ ולמיסוי מקרקעין. כמו כן, ישנו מאבק יומיומי כדי לייצר הרתעה ואכיפה".

- בעבר דובר על כך שהעלמת מס היא ספורט לאומי, ושהתופעה אף לא מגונה ציבורית.

וינברגר: "אינני יודעת אם העלמת מס היא עדיין בבחינת ספורט לאומי, אך מי שרוצה לישון בשקט - עדיף לו שיימנע מהעלמות. מס הוא הכרח לקיומה של מדינה מתוקנת. יחד עם זאת, מתפקידה של המדינה לדאוג שהמס יהיה שוויוני והגון וייאכף בצורה נאותה".

וינברגר, נשואה לאורי, סמנכ"ל כספים ביקב טפרברג, ואם לארבעה, הצטרפה למשרד עורכי הדין הרצוג-פוקס-נאמן, עם פרישתה מרשות המסים בחודש שעבר, לאחר 21 שנות שירות ברשות המסים.

את צעדה הראשון ברשות המסים היא החלה ב-1 בינואר 1996, באגף המכס והמע"מ (שהיה עדיין אגף עצמאי שאינו קשור למס הכנסה), כעורכת דין מן השורה. "הגעתי לאגף המכס והמע"מ לאחר שהתחתנתי ועברתי לגור בירושלים, בסמוך לקבלת רישיון עריכת הדין. עניתי על מודעה לחיפוש עורך דין לאגף המכס והמע"מ", היא מספרת.

באופן סמלי, האדם שעמו התייעצה לפני שהצטרפה לרשות המסים היה פרופ' יעקב נאמן המנוח, שאל המשרד שייסד הצטרפה לאחרונה, לאחר פטירתו. "נאמן ראה בעבודתי ברשות המסים אפשרות להתמקצע בתחום ייחודי ומעניין, והיות ששימשתי כמתרגלת בקורסים לסחר בינלאומי, ותמיד אהבתי את השילוב של משפטים וכלכלה, שמחתי כשהתקבלתי לעבודה באגף. במידה מסוימת, כשבחרתי עכשיו להצטרף להרצוג-פוקס-נאמן, זו מעין סגירת מעגל".

במהלך השנים ברשות המסים התקדמה וינברגר בתפקידים, ובין היתר שימשה כמנהלת מחלקה בכירה, עד למינויה לסגנית בכירה ליועץ המשפטי - תפקיד שבו כיהנה בשמונה השנים האחרונות ברשות. בתקופה זו ניהלה וינברגר את מערך הייעוץ המשפטי בתחומי המכס, המע"מ והמסים העקיפים בכלל (מס קנייה ובלו, ועד לביטולו גם את מס בולים).

כל חקירה הופכת למגה-חקירה

ב-21 השנה האחרונות הייתה וינברג שותפה לרפורמות רבות שנערכו ברשות. מדובר בהפחתות הגדולות של מסי הקנייה בתחילת העשור הקודם, הסדר השבת הבלו על סולר לתעשייה ולתחבורה הציבורית, פתיחת ענף מסופי המטען האוויריים בנתב"ג לתחרות (שהשפיע על הסחר דרך האוויר ואיפשר קיום תחרות לחברת ממ"ן, שהייתה אז מסוף המטענים היחיד בנתב"ג), מהפכת המיסוי הירוק על רכבים וכן הדוח המפורט במע"מ, במסגרת המלחמה בחשבוניות הפיקטיביות.

לדבריה, רפורמת הדיווח במע"מ היא "הרפורמה המשמעותית ביותר" שהייתה שותפה בה. "הדוח המפורט במע"מ הביא לחשיפת אינספור פרשיות של חשבוניות פיקטיביות ומקל על איתור החשבוניות, אך מבחינתי חשיבות הדוח המפורט היא הרבה מעבר למלחמה בחשבוניות הפיקטיביות ולתרומתו למערך המסים.

"היות שהדוח מוגש באופן אלקטרוני, והוא מרכז את הנתונים ממערכת הנהלת החשבונות, הדוח תרם גם לעוסקים, לגילוי ליקויים אצלם בהנהלת החשבונות, ומאפשר למערך החקירות והמבקרים במע"מ לאתר את הבעיות מראש, עוד לפני שהגיעו לביקורת בעסק, ולטייב את תהליכי החקירה, הביקורת והגבייה במע"מ.

"כך, המידע הרב שיש היום לרשות המסים מדי חודש בחודשו, באופן ממוחשב, מאפשר ביצוע עיבודים, הצלבות ואימותים, והצעיד את מערך המע"מ שנים רבות קדימה".

- בשנים האחרונות רשות המסים שמה דגש על המאבק בחשבוניות הפיקטיביות, ונחשפות יותר ויותר פרשיות בסכומי-עתק. מה היקף התופעה? והאם המאבק בה יעיל?

וינברגר: "התופעה עדיין קיימת ובהיקפים עצומים, על אף המלחמה העיקשת שמנהלת נגדה רשות המסים. צריך להבין שהיקף החקירות הלך והתעצם עם קבלת המידע דרך הדוח המפורט. אם בעבר היה לחוקר רק מה שעיניו רואות, מישהו שסיפר או הודה או נתפס - היום ברגע שמבינים שלחברה מסוימת יש חשבוניות פיקטיביות, מוצאים את כל העוסקים שניכו את החשבוניות דרך הדוח המפורט, וכך כל חקירה הופכת למגה-חקירה, עם כמות עוסקים עצומה.

"זאת, כאשר המפיצים הם גורמים עבריינים, ולכן יש צורך בהרתעה - הן במהירות התפיסה, אבל ובעיקר במהירות הגשת כתבי האישום וקבלת הרשעה וענישה. לצורך כך אין ברירה אלא לעבות את מערך התובעים ולהוסיף שופטים. אין פתרונות קסם למאבק בתופעה, הפיתוי הוא גדול, אך למע"מ עדיין יש יתרונות גדולים בפשטות הגבייה, ולכן לא צריך להרוס את שיטת המע"מ אלא פשוט להשקיע משאבים אפקטיביים באכיפה".

את פרישתה מרשות המסים מסבירה וינברגר בתחושת מיצוי. "21 שנה הן תקופה ארוכה, ומבחינתי זו הייתה תקופה נפלאה של עשייה והתפתחות. אך בשנה האחרונה הרגשתי שאני חייבת ריענון ושינוי. אחרי 21 שנה, כש-8 מתוכן בתפקיד בכיר מאוד, נדמה לי שזה אפילו מתבקש".

- איך הדברים נראים מבחוץ בינתיים?

וינברגר: "בסופו של דבר, שני אלה, הסקטור הפרטי והציבורי, הם שני סקטורים משלימים של תמונה אחת גדולה. גם בתפקידי הציבורי ניסיתי תמיד לחשוב איך מסייעים לכלכלה להתפתח; בנושאי המכס, איך מסייעים לסחר לזרום. אהבתי להיות יצירתית ולמצוא פתרונות לעוסקים וליבואנים, ולא רק לבצע אכיפה".

- מנקודת מבטך החדשה, יש לך עצות למנהל רשות המסים?

וינברג: "האמת היא שלאחר כחודשיים בסקטור הפרטי, נדמה לי שהיה נכון לאפשר יותר מעבר דו-סטרי - ולקלוט עובדים מהשוק הפרטי גם ברשות המסים, כי 'דברים שרואים משם לא רואים מכאן', וההשפעה של רשות המסים על הכלכלה היא עצומה. נדמה לי שלא מספיק מכירים ומודעים לכל התהליכים העסקיים, הקשיים שיש לעוסקים והדילמות וההשלכות של ההחלטות המתקבלות.

"לכן, כמו שברשות ניירות ערך, בבנק ישראל ותפקידים מסוימים באוצר קולטים עובדים מהסקטור הפרטי, חייבים למצוא את האיזון ולאפשר גם לרשות המסים לקלוט עובדים לתפקידים זוטרים ובכירים מתוך הסקטור הפרטי, על-מנת להרחיב את ההסתכלות ולהעשיר את הידע הקיים. זאת, אף שגם כיום ההון האנושי ברשות המסים הוא מהטובים שיש בשירות המדינה".

"הייתי חייבת ריענון ולאתגר את עצמי"

עו"ד וינברגר תנהל מעתה את מחלקת המסים העקיפים וסחר החוץ במשרד עורכי הדין הרצוג-פוקס-נאמן, במסגרת מחלקת המס של המשרד, שהיא אחת המובילות בארץ ומטפלת גם בלקוחות בינלאומיים רבים.

את הבחירה בפירמת הרצוג-פוקס-נאמן היא תולה בדירוגו וברמתו של המשרד, שהוא מהמשרדים הגדולים והמובילים בארץ, ובאתגר המקצועי שהיא צופה שיהיה לה במסגרת העבודה בו.

"הייתי חייבת ריענון, ורציתי לאתגר את עצמי", היא אומרת. "הרצוג-פוקס-נאמן הוא משרד מהשורה הראשונה, אם לא הראשון. היו לי מגעים עם מספר משרדים, והתלבטתי גם אם לפנות למשרד בוטיק מסים או למשרד גדול. בסופו של דבר התחושה הייתה שהרצוג-פוקס-נאמן מאמינים בי ויכולים לתת לי את הפלטפורמה האופטימלית, בשילוב של לקוחות, שהם תאגידים בינלאומיים וחברות גדולות בישראל, כמו גם אנשים פרטיים.

"עו"ד מאיר לינזן (השותף-המנהל של משרד הרצוג) אמר לי ש'אפשר להוציא עורך דין מהמדינה, אבל לוקח זמן להוציא את המדינה ממנו'; ואני אומרת: 'ימים יגידו'. בכל מקרה, כרגע אני מאוד נהנית ונענית לאתגר וגאה רק מלראות את היקפי הפעילות העסקית במשרד. במיוחד מעניינים אותי חברות מחו"ל, תושבי חוץ או תושבים חוזרים שמבררים לגבי זכויותיהם במכס. כל אלה מלמדים על ישראל ככלכלה חזקה, שרבים מביעים בה עניין. אני שמחה להיות חלק מזה".