נושאים חמים

הממשלה משקיעה בעיקר בכבישים - בצפון זה לא מספיק

בוועידת אצבע הגליל המתקיימת במכללה האקדמית תל חי טוען פרופ' דורון לביא כי כל עוד המדינה לא תיישם פרויקטים ארוכי טווח שצפויים לייצר מנועי צמיחה בגליל ולחזק אותו היא תיאלץ להמשיך להזרים סכומים גבוהים מדי שנה על מנת לחזקו בצורה מלאכותית

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore
כביש 89 בגליל המערבי לא בנוי לעומסים בדרך למרכז הרפואי - ומסכן את החולים (אדריאן הרבשטיין)
כביש 88 (צילום: אדריאן הרבשטיין)

התוכנית הממשלתית לעידוד הצפון צפויה לשפר את מצב האזור אך לא להביא לשינוי ארוך טווח. כתוצאה מכך צפויה המדינה להזרים לגליל תקציבים נוספים על מנת לתמוך בו, מבלי להביא לפתרונות ארוכי טווח - כך טוען פרופ' דורון לביא, מומחה לפריפריה, שמציג את ממצאיו בוועידת אצבע הגליל המתקיימת היום (שלישי) במכללה האקדמית תל חי.

לקריאה נוספת:

תבדקו את התלוש: טעויות חשבי השכר נחשפות
סטודנטים, השוק מוצף: פשוט אין מי שיעסיק את עורכי הדין
האם הגיע הזמן להגיד שלום לכנרת כמקור למי שתייה?

התכנית הממשלתית לעידוד הגליל, בהיקף של 15 מיליארד שקל, מתמקדת בעיקר בפיתוח התחבורה. 12 מיליארד שקלים מתוכה הם פרויקטים לתחבורה שחלקם תוכננו ממילא אך "נצבעו" כחלק מהתכנית החדשה. חלק מהתקציבים הוסטו מתחומים אחרים לשיפור השירותים באזור בתחומי החברה, החינוך והבריאות.

התכנית כוללת גם מספר פרויקטים ארוכי טווח שלוח הזמנים לביצועם אינו ברור ובחלק מהמקרים אין וודאות שייצאו לפועל, כגון העברת מכון וולקני מאזור המרכז לגליל, העברת מטות של חברות ממשלתיות, הקמת אזורי תעשיה והקמת שדה תעופה בינלאומי. פרופ' לביא מעריך שדווקא יישום הפרויקטים ארוכי הטווח יכול להביא לשינוי משמעותי במצבה של אוכלוסיית הגליל הסובלת משעורי עוני גבוהים, נחיתות בתחום שירותי החינוך והבריאות, מחסור במקורות תעסוקה מכניסים ותשתיות לקויות. לביא מצביע על תהליכי הידלדלות המחמירים במהלך השנים את מצב האזור, כתוצאה מהגירה של אוכלוסייה חזקה ובעלת פוטנציאל לאזורי המרכז.

הפתרון לדעת לביא הוא להעביר לגליל מנועי צמיחה היכולים לספק מקורות תעסוקה חדשים ולחזק את הגליל, כגון הגעתם של חברות ומכוני מחקר, שיביאו אותם אוכלוסייה משכילה ומקורות תעסוקה מכניסים. מימוש מנועי הצמיחה, אפילו באופן חלקי ובפריסה על תקופה ארוכה, יכול להביא את הבשורה וליצר פיתוח כלכלי בר קיימא וצמצום פערים לעומת המרכז. הפעלת מנועי צמיחה כאלה יוצרת סחיפה שלאחריה, גם ללא המשך התערבות ממשלתית, תמשיך את הפיתוח. מקרה בוחן מוצלח הינו מרכז המדע בבאר שבע שסוחף כיום חברות בינלאומיות גם ללא מעורבות ממשלתית ישירה. הממשלה שמעוניינת לפתח את הפריפריה, יכולה לבצע מהלך משמעותי ולממש סוף סוף את הפוטנציאל העצום הטמון בצפון. ההשקעה ההתחלתית אמנם משמעותית אך ללא השקעה כזאת, הממשלה תאלץ בכל כמה שנים להזרים מיליארדי שקלים על מנת להמשיך ולהחיות באופן מלאכותי את האזור.