נושאים חמים

צמיחה? לא לכולם: 10 המכות של המשק הישראלי

המשק צומח אך המחירים יקרים, האבטלה בשפל אבל הפריון הוא מהנמוכים במערב, ההיי טק מגלגל מיליארדים אבל יש מחסור במהנדסים. למה לא כולנו רואים את הפריחה הכלכלית? 10 תשובות

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore
אילוסטרציה (ShutterStock)
(צילום: shutterstock)

הכלכלה הישראלית נחשבת לכלכלה חזקה והיא עדיין צומחת אבל לא תמיד הצמיחה הזאת מגיעה אל האזרח הקטן. 10 מנהלים, חוקרים ודמויות ציבוריות מונים את 10 המכות בתחומים השונים המכבידות על המשק הישראלי

לקריאה נוספת:

סטודנטים, השוק מוצף: פשוט אין מי שיעסיק את עורכי הדין
האם הגיע הזמן להגיד שלום לכנרת כמקור למי שתייה?
שוחט פרוקטולוג ופתולוג - איך הם בחרו את המקצוע?

1. חגיגת הריביות של הבנקים - עו"ד תום דרומי-חכים, מנכ"ל אגודת "אופק"

ועדת טרכטנברג, שנועדה להרגיע את המחאה החברתית, חישבה את נטל המערכת הבנקאית על משק בית ישראלי ב-3,000 שקל לשנה. סכום שכל משפחה בישראל מגלגלת לבנקים בעמלות, בריביות, בעלויות הדיור, התחבורה, הבריאות והמזון. נטל זה נגרם כתוצאה מכשל שוק מרכזי, מרווחי הריבית הדרמטיים בבנקים. כאשר משק בית מפקיד את כספו בבנק הוא זוכה לריבית אפסית, אך כאשר יבקש הלוואה מהבנק הוא עלול להיתקל בריבית שמזכירה את השוק האפור. יתרה מזאת, הבנק גם עלול להשתמש בכספי המפקידים להלוואות עבור מטרות שמעודדות זיהום אוויר ומים, העמקת פערים חברתיים, והעסקה פוגענית - שלמעשה מנוגדות לאינטרסים של הלקוחות הקטנים.

התרופה למכה היא הרפורמה הצפויה במערכת הבנקאית ותחילת פעילותן של אגודות האשראי, אשר יפעלו לטובת חבריהן ויוכלו לצמצם עבורם את מרווחי הריבית.

2. הפריון הנמוך של העובד הישראלי - מיכל דן הראל, מנכ"לית MANPOWER

מדינת ישראל מתגאה שוב ושוב בנתוני האבטלה הנמוכים בשוק העבודה, אך קברניטי המשק מעלימים עין מבעיה אקוטית שממנה סובל שוק העבודה הישראלי. דו"חות ה-OECD מצביעים כבר מספר שנים ברציפות, כי רמות הפריון בישראל נמוכות משמעותית בהשוואה לממוצע הארגון, מתחת למדינות כמו דרום קוריאה, טורקיה, פולין ועוד.

המשק הישראלי ממעט בחשיבה אסטרטגית שמאפשרת בניית תשתיות נכונות לפתיחת חסמי הפריון לאורך זמן, כמו למשל תשתיות של כבישים, רכבות ובריאות, או מערכת חינוך תיכונית וגבוהה, שאמורה לשלוח אנשים שהוכשרו בצורה אפקטיבית לשוק העבודה.

על המדינה לנסח תוכנית ארוכת טווח, אשר תדביק את הפער בין ישראל למדינות המערב בהיבט ההשקעה בחינוך לצעירים והכשרות מקצועיות למבוגרים, ובמקביל תפנה תקציבים להשקעה בתשתיות: בריאות, תחבורה ומרכזי תעסוקה מודרניים. רק כך נוכל לנצל את מלוא הפוטנציאל הגבוה של העובד הישראלי.

3. החוסר בתחרות שוחק את הצרכן הישראלי - ד"ר איריס סורוקר, שופטת בדימוס, מנהלת מרכז חת לחקר התחרות והרגולציה במסלול האקדמי המכללה למנהל

מדוע מחירי הקפה בנתב"ג מרקיעים שחקים? למה המחירים של שידורי הספורט לא ירדו בקרוב? ומנגד: מה מסביר את המחיר המוזל יחסית של NEXT - חבילות התוכן החדשות של HOT? או את הירידה הדרמטית במחירי הסלולר והטיסות? התשובה היא אחת – תחרות. התחרות בענפי המשק היא המחוללת העיקרית של ירידת מחירים, והעדרה עשוי להסביר מחירים הנשארים גבוהים לאורך זמן. שם המשחק הוא: ריבוי מתחרים. אם לפנינו ספק יחיד (כמו חברת החשמל), הרי שזהו מונופול החסר תמריצים טבעיים להתייעל ולהוזיל מחירים. גם בשוק עם מספר שחקנים קטן (למשל בענף הבנקאות), לא תתקיים תחרות אפקטיבית. על הרגולטורים בישראל לשנס מותניים, ולהמשיך במרץ את הרפורמות שהחלו בהם, לעודד יזמות, להפחית את חסמי היבוא, ולהקל על כניסת מתחרים חדשים.

4. חוסר הגיוון בשוק העבודה - בועז הירש, מנכ"ל שירות התעסוקה

בחודשים האחרונים נרשמו רמות האבטלה הנמוכות ביותר בעשר השנים האחרונות. החוזק של שוק התעסוקה מהווים הזדמנות היסטורית לשילובן של אוכלוסיות שעד כה מודרו ממנו. נתוני שירות התעסוקה מצביעים על קושי של קבוצות שונות להשתלב במעגל התעסוקה. הסיכוי של אישה למצוא עבודה נמוך בכעשרה אחוזים בהשוואה לגברים. בקרב בני חמישים ומעלה, הסיכוי למצוא עבודה יורד בשלושים אחוזים. כלומר, שני שליש מהם ימצאו במעגל האבטלה כשנתיים לאחר סיום עבודתם.

הכלכלה הישראלית יכולה ליהנות מעוד אלפי ידיים ומוחות שיניעו את גלגלי המשק הישראלי קדימה ויעצימו את החוסן הכלכלי-חברתי. הרווח העצום הצפוי משילובם בשוק העבודה, איננו רק עסקי וכלכלי, אלא לא פחות חשובים הם השינוי והתרומה לאיכות חייהם ולתחושת הערך של העובדים ומשפחותיהם.

5. משבר הגודש בכבישים והעלות למשק - אבי פנטורין, מהנדס ראשי ב"שפיר הנדסה"

ישראל נחשבת לאחת המדינות הצפופות במערב. הצפיפות משפיעה רבות על מצב התחבורה. הפיגור בקצב בניית התשתיות כה מהותי, שעל אף השקעה של כמעט 100 מיליארד דולר בתשתית התחבורה בישראל בשנים 2003-2012, משך הנסיעה לעבודה של האזרח הישראלי כמעט שלא השתנה, ולוקח עד שעה ורבע להגיע בבוקר במכונית ממודיעין לתל אביב.

הפקקים והעומסים עולים למשק 25 מיליארד בשנה, כך עולה מדו"ח מבקר המדינה שפורסם בנושא. נזקים אלה כוללים אובדן שעות עבודה, זיהום אוויר, צריכת דלק ובלאי מואץ לרכב. מלבד הגדלת ההיקף בתחבורה ציבורית, ועידוד הציבור להשתמש בה, על המדינה לתכנן מתווה אסטרטגי לפיתוח מהיר של התשתיות, ולהוציא לפועל פרויקטים תחבורתיים ותשתיתיים חדשניים.

6. המחיר הזול שעולה לנו ביוקר - שולה קשת, מנכ"לית תנועת אחותי לסחר הוגן

אחת לכמה חודשים חוזרות התמונות המוכרות של מפעלים שנסגרים, צמיגים בוערים, ועובדים זועמים. בעידן הכלכלה הגלובלית, מראות אלה נפוצים בכל העולם, טראמפ חב להם את הכתרתו כנשיא ארה"ב. הגלובליזציה איפשרה את הורדות המחירים והנסיקה ברמת החיים בישראל, אך אסור להתעלם מחסרונותיה. אותה שיטה שמביאה לסגירת מפעלים בישראל, אחראית גם לניצול האכזרי של ילדות וילדים במתפרות יזע מאסיה ואפריקה. את המחיר של אותה הנחה שקיבלנו ב"סייל" האחרון בחנות האופנה בקניון, משלמות פועלת קו יצור מפוטרת מהדרום והילדה העניה בסין גם יחד.

בקרוב יחתמו הסכמי סחר חופשי בין ישראל לסין, ראשי המשק והפוליטיקאים יציגו אותם כהישג לאומי. זה נכון, אך עלינו כצרכנים למצוא את נקודת האיזון, בין הפיתוי שבשפע והמחירים הזולים שמביא עימו הסחר החופשי, לבין החובה שלנו כבני אדם. תנועת הסחר ההוגן מציעה לצרכניות ולצרכנים חזון של עולם כלכלי שוויוני, צודק ובר-קיימא במטרה לסייע ליצרניות ויצרנים זעירים להרוויח את לחמם בהגינות וביושר, ולאפשר חיים בכבוד.

7. להתניע מחדש את החינוך המקצועי-טכנולוגי - ארז בנוביץ, מנכ"ל EXPERIS

דו"ח הרשות לחדשנות מנבא מחסור של עשרת אלפים מהנדסים בעשור הקרוב. זוהי תוצאה של הקטנה שיטתית של מסגרות החינוך המקצועי והטכנולוגי. החינוך הטכנולוגי והמקצועי, שהצמיח את המוחות הישראלים שפיתחו את מובילאיי, תרופת הקופקסון וכיפת ברזל, נתפס, שלא בצדק, כנחות אל מול תחומים כמו עריכת דין, פיננסים ושיווק. מאומה של מהנדסים שהדהימה את העולם עם פיתוח הטפטפות וה-Waze, אנחנו הופכים לאומה של סוחרים ומתווכים.

מלבד עיבוי ארון פרסי הנובל והגאווה הלאומית, שיקום מחדש של מסגרות החינוך המקצועי- טכנולוגי, ישמר את היתרון הטכנולוגי שלנו אל מול העולם, ויתרום למערכות הביטחון החשובות לישראל כל כך. על מדינת ישראל לאחד כוחות עם מגזר ההייטק והטכנולוגיה, ולבנות מסגרות הכשרה שיעודדו צעירים להשתלב בחינוך טכנולוגי ומקצועי, המדינה תתרום את המשאבים החומריים, והמגזר העסקי יתרום השראה ומנטורינג. רק כך נוכל לבצר את עתידנו אל מול האתגרים של מחר.

8. מערכת החינוך נשארה במאה הקודמת - פרופ' רוני לידור, יו"ר פורום מכללות חינוך

הסופר ויליאם וורד אפיין מורה בינוני ככזה שרק אומר. לעומתו מורה טוב הוא זה שמסביר, מורה מצוין יכול להדגים אך מורה מושלם הוא זה שמעורר השראה. נראה שבישראל מושג "המורות" נשחק. דווקא במאה ה-21, על מהפכת המיומנויות הקריטיות שהביאה עימה, מעמדו של המורה בישראל כמפסל דור העתיד נשחק עד דק. על מערכת החינוך להפנים שתפקיד המורה השתנה, המהפכה הטכנולוגית הביאה להפרטת הידע. בעבר הידע נמצא אצל המורה ובספרי הלימוד, היום הוא נגיש לכולם. בעולם כזה, תפקידו המרכזי של המורה הוא לעורר השראה, ולפתח מיומנויות נדרשות כגון עבודה בצוות וחשיבה יצירתית, ולא שינון אינסופי של גופי ידע ישנים. רק על ידי שינוי מהותי של תפיסת מערכת החינוך, נוכל להצמיח את דור העתיד שיוביל את ישראל קדימה.

9. להציל את מגזר התיירות הישראלי – אבי דור, מנכ"ל פרימה מלונות

מדינות העולם, ובפרט מדינות אגן הים התיכון הבינו כבר מזמן שמגזר התיירות מהווה פוטנציאל צמיחה משמעותי. שכנותינו משקיעות מידי שנה מיליארדי דולרים בפיתוח תשתיות התיירות וקמפיינים שיווקיים. מגזר תיירות מפותח מכניס שפע של מטבע חוץ, מעודד צמיחה רוחבית בקרב סגמנטים רבים, ומכיר לעולם את פניה היפות ותרבותה של המדינה המארחת. דווקא בישראל, על חשיבותה העצומה מבחינה דתית ורוחנית, שעיני מיליארדים ברחבי העולם נשואות אליה, מגזר התיירות מדשדש כבר שנים רבות.

היעדר תכנון ואסטרטגיה לטווח ארוך, ורגולציה מכבידה, מביאים לכך שמגזר התיירות מהווה פחות מ-10 אחוזים מכלל הפוטנציאל הגלום בו.

מדיניות השמיים הפתוחים לא מספיקה, יש לתכנן לטווח ארוך ולהעניק תמריצים, לדוגמא בהנחות מיסוי וארנונה, שיורידו את המחיר הסופי לתייר, לצד השקעה בקמפיינים פרסומיים עקביים. כך נוכל להפוך את מגזר התיירות למוביל במשק, ולקדם את הפוטנציאל האדיר הטמון בו.

10. אפליית נשים במגזר הטכנולוגיה - רו"ח מירי אורן, מנכ"לית מכללת אפקה להנדסה

דוח משרד הכלכלה מהשנה האחרונה הצביע כי החדשנות, התעשייה והכלכלה הישראלית, נמצאות כולן בסכנה. הדו"ח הוסיף כי ההייטק הישראלי נמצא בנסיגה, עד כדי כך שכבר אי אפשר להגדיר אותו כקטר הצמיחה של הכלכלה הישראלית. הסיבה המרכזית לכך היא מחסור עצום באלפי מהנדסים שימשכו קדימה את המשק כולו. אלא שהבעיה היא לא רק מחסור ב"מהנדסים" אלא דווקא ב"מהנדסות". אחת המכות של המגזר הטכנולוגי בישראל היא שזה טרם השכיל להביא לפיתוח הון אנושי נשי בהנדסה ולשוויון מגדרי בקרב המהנדסים. למרות שבתיכון אנחנו רואים שיעור גבוה של תלמידות שמוכיחות מסוגלות ב-5 יחידות לימוד, עדיין באקדמיה להנדסה לא הצלחנו לעשות חינוך שוק כמו שצריך ולהביא יותר בנות ללימודים. למרות שכבר מזמן מקצועות אלה אינם דורשים כוח פיזי אלא דווקא חשיבה יצירתית ועבודת צוות, אחוז הבנות במקצועות ההנדסה רחוק משיעורן באוכלוסייה. שילוב זרועות של הממשלה, מערכת החינוך, הצבא, האקדמיה והחברות עצמן, הוא לא פחות ממשימה לאומית. כזו שתביא לחברה שוויונית יותר ולכלכלה חזקה יותר.