הפרקליטות מסכימה לשחרור על תנאי של האסיר דני דנקנר. כך עולה מהודעה ששיגרה ועדת השחרורים בבית הסוהר מעשיהו. הוועדה ממליצה על שיקום בקהילה הכולל טיפול פרטני פסיכו-סוציאלי, שיחות מעקב ותעסוקה. בתנאי השחורר הוצא נגד דנקנר צו עיכוב יציאה מן הארץ עד ליום 9 בפברואר 2018, תום תקופת התנאי.
בפני הוועדה הוצגה חוות דעת של גורמי הטיפול בכלא על אודות התנהלותו של האסיר וקבוצות הטיפול שבהן השתתף. כחלק מכך הודגשה השתתפותו של דנקנר "בקבוצות הטיפול בכלא שעסקו בעבירות מרמה, שכללה כפ שנאמר לנו כ-20 מפגשים", נכתב בהחלטת ועדת השחרורים.
"ביקשנו מהאסיר להתייחס לאמירות המעורפלות משהו בנוגע לאחריות אותה הוא נוטל על המעשים בגינם נשפט למאסר והתשובות שקיבלנו מעידות כי המאסר הנוכחי וקבוצות הטיפול בהן נטל חלק פעיל ומרכזי, הביאו אותו להבנה מעמיקה יותר, וכלשונו, הסכנה שיחזור ויפעל בתחום האפור הגולש לעתים לתחום שחור - פחתה", כתבה וועדת השחרורים.
דן דנקנר היה מנכ"ל אריסון השקעות וכיהן כיו"ר דירקטוריון בנק הפועלים. ב-2009 הודח מתפקידו בבנק לפי הנחיית בנק ישראל. ב-2012 הועמד לדין והורשע בפלילים, לפי הודאתו, בעבירות של הפרת אמונים בתאגיד, קבלת דבר בתחבולה ופגיעה בניהול התקין של הבנק. על הרשעתו זו נגזר עליו עונש של שמונה חודשי מאסר בפועל.
ב-2014 הורשע בעבירות מתן שוחד והלבנת הון, בקשר לפרשת השחיתות בפרויקט הולילנד. חלקו בפרשה הוא מתן שוחד והונאה ועבירה לפי חוק איסור הלבנת הון. מדובר במתן 1.1 מיליון לנאשם אחר בפרשה, מאיר רבין, כדי להשפיע על נאשם נוסף בפרשה - מנהל מינהל מקרקעי ישראל לשעבר יעקב אפרתי, לקדם פרויקט נדל"ן של חברת תעשיות מלח, שבה שימש האסיר יו"ר דירקטוריון והיה גם בעל מניות, אל מול המינהל.
מדובר בעבירות שנעברו בין השנים 2002-2005, ושבגינן נגזרו על דנקנר 22 חודשי מאסר, מאסר על תנאי, קנס של 500 אלף שקל וחילוט כספי.