אחד הכלכלנים החשובים ביותר של המאה ה- 20, קיינס, תיאר פעם את השווקים הכלכליים כתחרות מלכת יופי. אבל בתחרות של קיינס, מנסים לבחור לא את האשה היפה ביותר, אלא את זו שרוב האחרים יבחרו בה.
מה שקיינס ניסה להסביר הוא שבכלכלה, לא תמיד חשוב מה המצב באמת, כפי שבתחרות היופי שלו, לא תמיד חשוב מי האשה היפה מכולן. מה שחשוב הוא מה כל אחד חושב שהאחרים חושבים. כפי שיודע כל מי שסחר אי פעם בבורסה, לעתים קרובות שווי המניה לא נקבע על פי מצב החברה, אלא על פי מה שהמשקיעים חושבים שהמשקיעים האחרים חושבים.
אותו דבר קורה גם כאשר צריכים לחזות צמיחה כלכלית: אם אנשים מאמינים שתהיה צמיחה כלכלית, הם ישקיעו ויצרכו, ולכן תהיה צמיחה כלכלית. אם הם מאמינים שלא תהיה צמיחה כלכלית, הם לא ישקיעו ולא יצרכו, ולכן לא תהיה. כך שהרבה פעמים, הציפיות הרבה יותר חשובות מהמצב שהיה לפני שנוצרו הציפיות.
באופן לא מפתיע, כלכלנים עסוקים כל הזמן בלנסות לחזות את הציפיות של הציבור. אחד המדדים המובילים לציפיות הציבור הוא "מדד אמון הצרכנים". על סמך סקרים, מנסים להבין את האמונות של הצרכנים לגבי המצב הכלכלי הנוכחי, לגבי ההכנסות העתידיות שלהם, ולגבי שינויי המחירים בעתיד הקרוב.
המדד החשוב ביותר מבין כל מדדי אמון הציבור הוא זה המפורסם על ידי אוניברסיטת מישיגן וחוזה את הציפיות של הציבור האמריקאי. שהרי בסופו של דבר, כלכלת העולם, מושפעת בראש ובראשונה ממה שקורה בארה"ב. אבל, מה שעולה מהמדדים עכשיו, מסוגל לבלבל אפילו את הכלכלנים המנוסים ביותר: כי מתברר שהכלכלה כבר אינה מהווה גורם שמשפיע על ציפיות הצרכנים. הדבר היחיד שמשפיע הוא לאיזו מפלגה הצרכנים מצביעים היום.
אמון הצרכנים נמצא ברמה גבוהה יחסית מאז 2015, למרות שהצמיחה בארה"ב היא נמוכה יחסית. נראה כי הציבור האמריקאי מסתפק כיום בצמיחה מתונה, ובלבד שלא יהיה משבר. אחרי הבחירות, אמון הצרכנים עלה לרמות אפילו גבוהות יותר. מאז, הוא ירד מעט.
כשמנתחים את התשובות שאנשים נותנים, מתברר שלאמון הציבור יש שני גוונים, כפי שאפשר לראות בתרשים 1 המתאר את הציפיות של הציבור לגבי התפתחות ההכנסות שלהם בשנה הקרובה. בממוצע, רפובליקנים צופים שההכנסות יגדלו ב-3%, ואילו הדמוקרטים צופים שהן יגדלו באחוז.
ציפיות לגידול בהכנסות
דבר דומה קורה כששואלים אמריקאים מה הציפיות שלהם לגבי הכלכלה בחמש השנים הקרובות. כפי שאפשר לראות בתרשים 2, 83% מהרפובליקנים עונים שהם צופים צמיחה. רק 24% מהדמוקרטים צופים זאת. באופן לא מפתיע, 68% מהדמוקרטים צופים מיתון, אבל רק 13% מהרפובליקנים רואים כזה באופק.
ציפיות לצמיחה או למיתון
הבעיה עם הפיצול הזה בדעות של האמריקאים הוא שציפיות פסימיות משפיעות על ההתנהגות יותר מאשר ציפיות אופטימיות. אנשים אופטימיים לא מוציאים הרבה יותר מאנשים במצב רוח ניטראלי. אבל אנשים שחוששים, חושבים פעמיים לפני שהם שולחים יד לכיס. כך שלאופן שבו טראמפ מנהל את הכלכלה דרך הטוויטר עלולות להיות השלכות אמיתיות. אם הוא לא יצליח לשכנע את שני חלקי הציבור האמריקאי שהדרך שאליה הוא לוקח את אמריקה היא הדרך הנכונה, עלול להתברר שלמעשים שלו יש הרבה פחות חשיבות מאשר לציפיות שנוצרות בעקבות הדברים שהוא אומר. כי אם הציפיות של חצי מהאמריקאים יהיו שארה"ב מתקדמת לקראת מיתון, בסוף סביר שהמיתון יגיע.
ד"ר אביחי שניר-כלכלן בכיר במחלקת המחקר של קבוצת ההשקעות אינפיניטי ומרצה במכללת נתניה