נושאים חמים

כבוד השופט, אתה חבר בפייסבוק?

דמיינו לעצמכם שבדיון משפטי תטענו שהודעה ששלחתם הגיעה בוודאות לייעד כי היו "שני וי כחולים" לידה, אבל לשופט שיושב בתיק שלכם אין בכלל ווטאסאפ? העלייה במספר התביעות בגין פרסומים ברשתות החברתיות אינה מאפשרת יותר לשופטים להתנתק מאחד מאמצעי התקשורת המרכזיים. דעה

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore
אילוסטרציה - מקלדת פטיש שופט (ShutterStock)
(צילום: shutterstock)

ועדה שבחנה את השימוש שעושים שופטים ברשתות החברתיות ופרסמה את המלצותיה ב-2013, קבעה כי אין מניעה ששופטים יהיו חברים ברשתות החברתיות השונות, כגון פייסבוק, ובלבד שיקפידו על תנאים התואמים את כללי האתיקה החלים ממילא על שופטים. מצד אחד ברורה החשיבות של חברות השופטים בפייסבוק, בהיותו אחד מכלי התקשורת החשובים הקיימים היום, כך שמניעה מוחלטת של החברות שלהם בפייסבוק, עלולה לפגוע בצורה קשה בשופטים. מצד שני, החשש הוא שגורמים שונים יעשו שימוש בפייסבוק כדי להגיע לשופטים, להטות את דעותיהם ולהשפיע על החלטותיהם. לאור זאת, נקבע כי אין מניעה ששופטים יהיו חברים בפייסבוק, במגבלות שונות. בפועל, נראה שמגבלות אלה יצרו חשש אצל שופטים רבים, באופן שהם נמנעים כליל מפעילות ברשתות החברתיות.

לקריאה נוספת:

תבדקו את התלוש: טעויות חשבי השכר נחשפות
סטודנטים, השוק מוצף: פשוט אין מי שיעסיק את עורכי הדין
האם הגיע הזמן להגיד שלום לכנרת כמקור למי שתייה?

פייסבוק אכן הפך להיות אמצעי תקשורת בעל חשיבות עבור חלק גדול מאזרחי המדינה. כחלק מכך גדל גם מספר תביעות לשון הרע בגין פרסומים בפייסבוק, וגם מספרן של התביעות בגין הפרת הפרטיות. בנוסף, פייסבוק משמש לא אחת ככלי ראייתי – לפרסום מסוים, לתוכן, להעברת מידע ועוד. כך שמדובר בשיקול נוסף התומך בחברות של שופטים ברשתות החברתיות בכלל ובפייסבוק בפרט.

כשפייסבוק הופך להיות כלי משפטי, חשוב ששופטים יבינו במה מדובר. דמיינו לעצמכם מצב שבו אתם רוצים לטעון ששלחתם למישהו הודעה ואתם יודעים שהוא קיבל אותה כי היו "שני וי כחולים" ליד ההודעה. לכל אדם המחזיק חשבון ווטאסאפ, המושג הזה ברור ומובן. לא תחשבו לצרף חוות דעת מומחה להוכחת האמור. עכשיו דמיינו מצב שבו לשופט שיושב בתיק שלכם אין ווטאסאפ, ואין אפילו סמארטפון, והוא בכלל לא מבין מהם אותם "שני וי כחולים".

הבשורות הרעות הן שזה המצב היום בתיקים שונים המתנהלים בבתי המשפט, בכל הנוגע לרשתות החברתיות. באחד המקרים שעסק בלשון הרע, היה צורך להסביר לשופט באמצע הדיון מה ההבדל בין שיתוף לבין "לייק", כיצד יודעים מי שיתף את התוכן, מה ההבדל בין פוסט שפורסם על ידי מישהו, לבין תגובה לפוסט ועוד ועוד. הרשתות החברתיות הפכו להיות כה נפוצות, עד כי נוצרה לגביהן שפה מושגית חדשה. "לייק", "שיתוף", סימני ה"וי" הכחולים, מהווים חלק מהשפה הזו, וחשוב ששופטים יכירו אותה.

יש חשיבות גדולה לכך ששופטים יכירו את הרשתות החברתיות, את המבנה שלהן, את השפה הייחודית שלהן ואת האופן שבו הן פועלות ומשפיעות על אזרחי המדינה. שופטים שבוחרים שלא להיכנס לרשתות החברתיות בוחרים במודע להתנתק מאחד מאמצעי התקשורת החשובים והמשפיעים היום על החברה, באופן שמונע מהם קשר בסיסי לחברה ומונע מהם הבנה של המערכת החשובה הזו.

הכותבת היא עורכת דין במחלקת הליטיגציה במשרד גדעון פישר ושות'