לפני שנים אחדות נכתב בעברית ובגדול על קיר בגואה: "ד"ר הופמן זה בדוק". ד"ר הופמן הוא המדען השוויצרי, שסנתז לראשונה את סם ה-ל.ס.ד, ועל שמו נקרא טריפ המכיל ל.ס.ד חזק במיוחד. הכיתוב הזה על קיר בגואה הוא סמלי, שכן המדינה הקטנה הזאת שבדרום-מערב הודו הפכה במשך השנים למוקד עלייה לרגל עבור תרמילאים ישראלים ובפרט עבור אלה הצורכים סמים מסוגים שונים. הביטוי "מגואה לגהה" הפך שגור בפי רבים מהם, ולא בכדי. חלק מהמשתמשים בסמים במזרח אסיה הוטסו היישר לבתי-חולים לחולי נפש בארץ, לאחר שלקו בהתקף פסיכוטי עקב שימוש בסמים.
מחקרים שונים מצביעים על שיעור גבוה מאוד של שימוש בסמים בקרב תרמילאים, בהשוואה לשאר האוכלוסייה, ואפילו בהשוואה לצעירים בני גילם שלא יצאו לטיולים שכאלה. על פי הערכות של משרד החוץ וגורמים נוספים, קרוב ל-50 אלף צעירים ישראלים יוצאים מדי שנה לטיול תרמילאים, כ-30 אלף יוצאים למזרח הרחוק והשאר בעיקר לדרום אמריקה. "ההערכה היא כי מדי שנה כ-2,000 מטיילים נפגעים כתוצאה משימוש בסמים ברמה זו או אחרת, עשרות מהם נפגעים קשה, עד כדי אשפוז כפוי במחלקות פסיכיאטריות בבתי-חולים", אומרת ד"ר חגית בוני-נח מהמחלקה לקרימינולוגיה באוניברסיטת אריאל והרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול, אשר ערכה את הספר "תרמילאים וסמים".
מיהם המטיילים הישראלים הנמצאים ב"קבוצת הסיכון"?
ד"ר בוני-נח חקרה יחד עם ד"ר מורן שגיב אליוף, רופאה פסיכיאטרית ביחידה המשפטית בבית חולים אברבנאל ומחלצת בחברת מגנוס איתור וחילוץ בינלאומי, את הקשר בין חילוץ באמצע הטיול כתוצאה משימוש בסמים, חולי נפשי, מגדר ואזור הטיול בעולם. נתוני המחקר עד כה מבהירים מיהם המטיילים הישראלים הנמצאים ב"קבוצת הסיכון" אשר תזדקק לחילוץ עקב שימוש בסמים ומאילו אזורים.
שתי סכנות אורבות למטיילים בגין השימוש בסמים: האחת היא הסתבכות עם החוק המקומי, כולל מעצרים ומאסרים, והסכנה השנייה היא סכנה של הסתבכות בריאותית, לרוב נפשית. "הסמים הנפוצים ביותר בשימוש הם חומרים הגורמים להזיות, אולם גם ממריצים כמו קנביס ותוצריו, קקטוסים ופטריות הזייתיות, MD אקסטזי, קטמין וקוקאין", אומרת ד"ר בוני-נח, "חלק מהמטיילים זקוקים לחילוץ בגלל סיבות רבות, החל מסיבות של תנאי שטח ותנאי מזג אוויר וכלה במצבים בריאותיים המצריכים חילוצים". ממצאי המחקר, שנערך על ידי החוקרות בחסות אקדמית של אוניברסיטת אריאל, מבוססים על ניתוח ראשוני של כל מקרי החילוצים שהתרחשו בחמש השנים האחרונות, מנתונים שנאספו מאחת מחברות החילוץ הגדולות ביותר בישראל.
"דרך איסוף הנתונים הללו ניסינו לנסות להבין את מאפייני המחולצים החל מאזורי החילוץ, יבשת ומדינה, לסיבות החילוץ, וכן את הקשר גם למגדר ולגיל המחולצים", אומרת ד"ר מורן שגיב אליוף, ומפרטת לגבי התוצאות. "הנתונים מתייחסים ל-86 מקרי חילוץ מחמש השנים האחרונות, 66 גברים ו-20 נשים. ממוצע גיל הגברים המחולצים היה נמוך יותר מאשר ממוצע גיל הנשים, 27 לעומת 30 בהתאמה".
אסיה מול שאר העולם
התוצאות מובהקות גם לגבי אזור החילוצים. 57% מהחילוצים התרחשו מאסיה ובעיקר מאזור דרום מזרחה, כ-22% מאירופה ו-17% מדרום אמריקה. המדינה בה חולצו הכי הרבה מטיילים ישראלים בשנים האחרונות היא הודו עם 37 מקרים, אחריה תאילנד עם 8 מקרים ו-5 מקרים מהולנד. הגיל הצעיר ביותר של מטיילים מחולצים היה מדרום אמריקה - ממוצע גיל של 24 שנים ואילו הגילאים המבוגרים ביותר חולצו מאירופה, כשהממוצע עומד על 33 שנים.
ב-87% מהמקרים סיבת החילוצים הייתה בגלל שימוש בחומרים וסמים מסוגים שונים, כש-81% מהמחולצים אובחנו כבעלי פסיכוזה חריפה (acute psychosis) בגלל שימוש בסמים. 14% מהסיבות היו בגלל הפרעה דו-קוטבית (bipolar disorder) כשמחצים מהמקרים (7%) בגלל שימוש בסמים. סיבות נוספות לחילוץ לפי המחקר הן סכיזופרניה ומשברים רוחניים. אמנם קיימים מטיילים נוספים שחולצו באופן פרטי על ידי משפחותיהם ולא דרך חברת החילוצים, או כאלה ששבו לישראל בדרכים אחרות, אך מובהקות הנתונים שנוגעים רק לאלה שחולצו דרך חברת החילוץ הגדולה ביותר בישראל מבהירה היטב כי בחורים צעירים הטסים להודו הם קבוצת האוכלוסייה בעלת הפוטנציאל הגבוה ביותר לחזור לישראל עקב חילוץ.
"גורמי הטיפול והמניעה צריכים לתת דגש על מטיילים צעירים, בעיקר גברים צעירים המתעתדים להגיע להודו ולתאילנד, כמו גם להולנד", מסכמת ד"ר בוני-נח, "שכן המאפיין את המדינות הללו בין היתר היא הזמינות הרבה של הסמים שם, על סוגיהם השונים כולל שימוש מוגבר יחסית בקנביס ובתוצריו".
לקריאה נוספת:
הטיפול החדשני שעשוי לרפא הפרעות התנהגות, אוטיזם ודיכאון
למחקרים נוספים של אוניברסיטת אריאל