וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

פריצה קלה וחוסר באכיפה: מי מרוויח מהפצת עירום ברשת?

20.5.2017 / 14:41

רבים מהגולשים מקבלים דרך הרשתות החברתיות תמונות עירום של נשים שנגנבו ממכשירי הסלולר שלהן ומופצות ברחבי הרשת. רבים גם לא מהססים להפיץ את התמונות האלה הלאה. מאחורי הפשע יש גם האקרים המרוויחים כסף רב מפגיעה בפרטיות הקורבנות. איך אפשר להתגונן מגניבת התמונות?

תמונת עירום בסמרטפון. ShutterStock
תמונת עירום בסמרטפון/ShutterStock

פרשת תמונות הערום של שרון פרי הייתה רק דוגמא אחת לתופעה רווחת – הרשת מוצפת בתמונות וסרטונים אישיים, לרוב של נשים ונערות, והדרך להשיג אותם קלה – פריצה או גניבה של מכשיר סמארטפון. על רקע התגברות התופעה, נכנס בינואר 2014 לתוקף התיקון לחוק למניעת הטרדה מינית, שתכליתו להקטין את מימדי ההפצה של תכנים מיניים באמצעות אפליקציות וברשתות החברתיות. עיקר התיקון קובע כי "פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם המתמקד במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו ולא ניתנה הסכמתו לפרסום - עבירות אלה ייחשבו להטרדה מינית, שדינה עד חמש שנות מאסר".

אם כך, מדוע התכנים עדיין מופצים באין מפריע? מי מרוויח מהתופעה ואיזה פיצוי יכולים לתבוע הקורבנות מהמפיצים?

sheen-shitof

פתרון טבעי

גבר, הגיע הזמן לשפר את התפקוד המיני ואת הזוגיות שלך

בשיתוף גברא

"לא מפחד להפיץ סרטונים – זה כיף ואף אחד לא אוכף את זה"

בעוד הסכנה ליפול קורבן להפצת תכנים היא ממשית, ממשיכות נשים ונערות להצטלם ולשמור את הצילומים האישיים במכשירים הסלולריים. "היום מי שמסכימה שיצלמו אותה בעירום בסמארטפון היא אידיוטית", טוען סנ"צ בדימוס בועז גוטמן, מי שהקים את מחלקת פשעי המחשב במשטרת ישראל. "הערכה שלי היא כי מידי יום נפרצים עשרות רבות של טלפונים כך שהיקף התופעה צריך להטריד כל אישה וכל גבר שמעוניינים לשמור תמונות עירום".

מנתונים שפורסמו לאחרונה על ידי הפרקליטות עולה כי החל מיום כניסת החוק לתוקף, הוגשו רק כ-30 כתבי אישום, כאשר מנגד, היקף תעבורת הסרטונים בוואטס אפ גבוהה בעשרות מונים. "מדי חודש אני מקבל בממוצע משהו כמו 7 עד 10 סרטונים של נערות ונשים שהצטלמו בעירום", מספר דני, בן 38 מתל אביב. "אין כמעט בחור בישראל שלא חבר בקבוצת וואטסאפ בה נשלחים על בסיס קבוע סרטונים כאלו. אני לא מפחד לקבל סרטונים ולשלוח כי אף אחד לא באמת אוכף את החוק וגם אם כן, הסיכוי שמישהו יתפוס דווקא אותי – נמוך. זה הכיף של הגברים וזה הרבה יותר מדליק מסתם לראות פורנו כי זה לא מבוים וזה מאוד אישי".

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
התכנים המיניים נמכרים בדארקנט/מערכת וואלה!, צילום מסך

הסרטונים נמכרים לאתרי פורנו ב"רשת אפילה"

"סמים, נשק, רשיונות נהיגה וזהויות של אנשים, מידע פנימי על חברות מסחריות, וגם תכני מין אישיים מוצגים למכירה באתרים יעודיים שונים"

בהעדר אכיפה, התכנים נופלים גם לידי מקצוענים שיודעים לעשות רווח ממשי מהסרטונים הלא מבוימים שזוכים לביקוש רב בקרב צרכני פורנו. "בחלק ניכר מהמקרים, צילומי עירום שדלפו לרשת מגיעים גם לאתרי פורנו, בין אם על ידי כאלו שמונעים מתאוות נקם או כאלו שעושים 'פיגועי רשת' ומפיקים רווח נפשי מכך", מסביר גלעד האן, מבכירי חוקרי עבירות ופשעי מחשב בישראל. לדבריו, יש לא מעטים שמרוויחים כסף מכל סרטון כזה וקיים מסחר ער, בעיקר ברשת הדארקנט, בה האקרים מוכרים לאתרים את הסרטונים ומקבלים בגינם תשלום בביטקויין. "המחיר שישולם עבורם תלוי באיכות הצילום ובאטרקטיביות שלו ומתחיל מעשירית ביטקוין". (שוויו של הביטוקויין עומד על 4,331 שקל לביטקוין אחד)

דרך נוספת של האקרים להרוויח כסף מהתכנים האישיים אשר נמצאים ברשותם היא כמובן – סחיטה באיומים. "המקרה שאירע לאחרונה בארה"ב הוא של בחורה אשר סרטונים אישיים שלה הגיעו לידי האקר, הוא איים עליה שיפיץ את התכנים, אלא אם כן תציית לו וכך אילץ אותה להצטלם בעירום מול מצלמת הרשת שלה בביתה, בעודו משדר את הסרטון בשידור חי בדארקנט וגובה כסך מהגולשים על צפיה", מספר אורן אלימלך, חוקר ויועץ סייבר בכיר.

דארקנט, "רשת אפילה", בתרגום מילולי, היא רשת בינלאומית ואנונימית שהגולשים בה מוגנים מפני הרשויות - כתובת ה-IP של גולש בה מוגנת וחסויה. "ברשת הזו מתקיים סחר לא חוקי של כל דבר שניתן לעלות על הדעת וגם הישראלים משתתפים בו", מסביר אלימלך. "סמים, נשק, רשיונות נהיגה וזהויות של אנשים, מידע פנימי על חברות מסחריות, וגם תכני מין אישיים מוצגים למכירה באתרים יעודיים שונים".

לא כל אחד יכול להיכנס לדרקנט – לא מדובר בדפדפנים המוכרים כמו כרום או אקספלולר, אלא בפרוטוקולים של תקשורת לא שגרתיים. אדם צריך להיות בעל ידע יותר מבסיסי במחשבים ולכן הרשת היא לרוב נחלתם של האקרים ופושעים מומחי סייבר.

כיצד ניתן להתגונן?

חשוב לזכור שהתמונות לא מגיעות לרשת רק לאחר שהמכשיר נגנב, אלא במקרים רבים, גם באמצעות פריצה לטלפון. "חייבים להקפיד על כמה כללי בטיחות מאוד בסיסיים בכל הקשור לסמארט פון", אומר אלימלך. "ראשית חשוב להפקיד להשתמש בגרסאות הכי עדכניות של מערכות הפעלה ולעדכן את המערכות והתוכנות הקיימות מרגע שהעדכון זמין במערכת. שנית, כמובן להקפיד על סיסמאות חזקות בכל המערכות של המכשיר. וכן, צריך להיזהר ולבדוק את האפליקציות שמתקינים לטלפון. לאחרונה התגלתה שורה ארוכה של אפליקציות פופולריות שהייתה בהם גישה לנתונים הפרטיים של המכשיר".

"הורדה של אפליקציה לטלפון החכם שלא דרך החנויות הרשמיות היא מסוכנת ועל כן קיימת חשיבות רבה לוודא מיהו הגורם אשר פיתח את האפליקציה ומאיזה אתר הנכם מורידים אותה", מזהיר רו"ח גיא מונרוב, שותף בחברת הייעוץ אלקלעי מונרוב AlMo, לשעבר סגן נשיא ISACA ישראל האיגוד הישראלי לביקורת ואבטחת מערכות מידע. "על מנת להתגבר עם סיכון זה אפשר לחסום את הטלפון מהורדה של אפליקציות שלא מתוך החנות הרשמית ובכך לצמצם את האפשרות לסיכון, אם אחד הילדים שלכם משחק בטלפון ומוריד אפליקציות מאתרים לא בטוחים.

הפריצה לטלפון יכולה להתבצע גם דרך תוכנות זדוניות שמיועדות לכך. "תוכנית כאלה זמינות כיום לכל אחד במחיר של כמה מאות עד אלפי שקלים", מסביר רו"ח מונרוב. "הגורם שרוצה לפרוץ לטלפון שולח הודעה תמימה שכוללת למשל תמונה ובה מוחבאת גם תוכנה זדונית. ברגע שההודעה נקלטה בנייד והתמונה ירדה לטלפון– זה סוף הסיפור. מאותה נקודה כל המידע שנמצא בנייד שלך עובר בשניות לגורם הזר".

בשורה התחתונה, כל אמצעי הבטחון, לרבות שימוש באפליקציות שנחשבות בטוחות יותר, לא מספקים מטריית הגנה מלאה וכל מי שמחזיק תכנים אישים בטלפון הסלולארי צריך לקחת את זה בחשבון.

ניתן לתבוע פיצויים של מאות אלפי שקלים

כיום הנפגעת יכולה להגיש תביעה כנגד המפיץ בגין פגיעה בפרטיותה, ביצוע מעשה שמהווה הוצאת לשון הרע והטרדה מינית. "לשון הרע הוא דבר שפרסומו עלול בין היתר 'לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו'. מכוח חוק זה ניתן לתבוע ולקבל פיצוי עד לגובה של 50,000 שקל אף אם התובעת לא הוכיחה כי נגרם לה נזק", מסבירה עו"ד שרית ברננקה–שוורץ, מומחית בדיני נזיקין. "אם יוכח כי דבר לשון הרע פורסם בכוונה לפגוע - היא תוכל לקבל פיצוי בגובה מירבי של 100,000 שקל. פרסום סרטון בנסיבות אלו יכול להוות גם עבירה על חוק הגנת הפרטיות וגם במסגרת זו, היא זכאית לקבל פיצוי עד 50,000 שקל ,ובמקרה שהוכח כי הפגיעה בפרטיות נעשתה בכוונה לפגוע - ניתן לחייב עד כפל הסכום. במקרה והיא הוכיחה כי נגרם לה נזק, בית המשפט לא יהיה מוגבל בגובה פסיקתו".

לדברי ברננקה-שוורץ, מכורח התיקון החדש ל"חוק הסרטונים" מ-2014 גם "פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם, המתמקד במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו, ולא ניתנה הסכמתו לפרסום" מהווה עבירה החוק. התקרה המירבית לפיצוי ללא הוכחת נזק מכוח חוק זה גבוהה מביתר החוקים ועומדת על סף מירבי של עד לסף של 120,000 שקל.

למרות שלחוק החדש יתרונות רבים, הוא מותיר שאלות פתוחות כגון - מי נחשב למפרסם? האם רק "החוליה הראשונה", קרי מי שמעלה את הפרסום לראשונה לרשת, או גם מי שמעביר אותו הלאה? האם אכיפה היא בכלל ריאלית? שאלה נוספת שנותרה ללא מענה היא הטיפול בעבירות ברשת עצמן, דהיינו פניה לבעלי האתרים שבהן הדבר מפרסם הרי ב"חוק הסרטונים" אין התייחסות מוגדרת בחוק לאחריות בעלי האתרים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully