וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

50 שנה לששת הימים: "החלשים שילמו את מחיר השליטה בשטחים"

25.5.2017 / 8:00

מדוח מרכז אדווה עולה כי השליטה בשטחי הגדה המערבית גרמה להעמקת הפערים בין עשירים ועניים, מרכז ופריפריה. לטענת אנשי המכון, כניסתם של עובדים פלסטינים בשכר נמוך לשוק העבודה פגעה בעובדים ישראלים, ויצרה העסקה נרחבת שלהם כעובדי קבלן

צומת גוש עציון, מרץ 2017. לירון מולדובן
הקצאת המשאבים לגדה העמיקה את הפערים הכלכליים. צומת גוש עציון/לירון מולדובן

השליטה בשטחים גרמה לנזק ארוך טווח למשק ולחברה בישראל ופגעה בעיקר בשכבות החלשות, כך עולה מסקירה מקיפה שפורסמה הבוקר (חמישי) על ידי מכון אדווה, במלאת 50 שנה למלחמת ששת הימים וכיבוש הגדה המערבית ורצועת עזה. הסקירה נכתבה על ידי החוקר ד"ר שלמה סבירסקי ועו"ד נגה דגן בוזגלו. אנשי המכון אינם מספקים הערכה מספרית של מחיר השליטה בשטחים, ומתארים בעיקר פגיעה ברמת החיים של תושבי ישראל והעמקת הפערים בין עשירים ועניים, מרכז ופריפריה.

"התמונה המצטיירת מן המסמך היא שהנפגעים העיקריים הם ישראלים מעוטי הכנסה, ערבים ויהודים כאחד. ישראלים אלה נפגעים מן התחרות שמציב מולם כוח עבודה פלסטיני זול, שפתח את השער גם בפני עובדים זרים מרחבי העולם; מן המדיניות של צמצום תקציבי, שנועדה לשדר מסר של אחריות תקציבית למרות ההתנגשויות האלימות התכופות, מדיניות הצמצום התקציבי ברשת הביטחון הסוציאלי ובמשרדים החברתיים הגדולים, חינוך, בריאות ורווחה; מן הצורך להקצות עוד ועוד כספים לביטחון ולצבא במקום לשירותים החברתיים; ועוד", מסכמים סבירסקי ובוזגלו.

את ציבור המתנחלים מכנים אנשי אדווה "מאיון עליון פוליטי" המתנגד להסדר מדיני, "מחזיק בגבעות בקושאן אלוהי" ובכך תורם לאי היציבות הכלכלית, לצד המאיון הכלכלי המתנגד להעלאת מסים לעשירים ומסייע לשמירת הפערים הכלכליים. לטענתם, תכנית החרום הכלכלית שנערכה ב-1985 וגרמה לקיצוץ חד בתקציבי הפיתוח והרווחה, "מעולם לא חצתה את הקו הירוק" ולא כללה את ציבור המתנחלים שהמשיכו ליהנות מתקציבים נדיבים.

עשן מיתמר בשמי עזה אחרי תקיפת צה"ל. 9 באוגוסט 2014. AP
אירועי התקוממות ומבצעי תגובה גרמו לירידה בתיירות והפסד הכנסות של מיליארדי שקלים. תקיפת צה"ל ברצועת עזה, ב-2014/AP

הפגיעה הישירה של הסכסוך עם הפלסטינים היא בתיירות: אירועי התקוממות ומבצעי תגובה גרמו לירידה בתיירות והפסד הכנסות של מיליארדי שקלים. כותבי המסמך מציינים שענף התיירות הוא ממעסיק גדול של עובדים בלתי מיומנים בעלי הכנסה נמוכה יחסית ולכן הם מהווים חלק גדול מהנפגעים. השכבות הנמוכות והבינוניות נפגעות שוב כאשר המדינה מקצצת בתקציבים כדי לממן את המלחמות. התוצאה היא בעיקר פגיעה בתקציבים חברתיים ובתשלומי רווחה, והדבר גורם שוב להגדלת הפערים החברתיים – כלכליים. במסגרת קיצוץ התקציבים נפגעה רשת הביטחון הסוציאלי באמצעות הקטנת קצבאות ילדים, קצבאות הבטחת הכנסה ודמי אבטלה.

העימות גורם לכך שדירוג האשראי הבינלאומי של ישראל הוא נמוך יחסית (A+) ולכן היא נאלצת לשלם ריבית גבוהה על האשראי שהיא מקבלת מחו"ל. במטרה לצמצם את עלויות החוב פועלת המדינה לצמצום החוב על חשבון הגדלת השקעה במשק ובפריון.

במישור אחר טוענים אנשי מכון אדווה כי כניסתם של עובדים פלסטינים בשכר נמוך ובזכויות נחותות לשוק העבודה פגעה בעובדים ישראלים, במיוחד במקצועות הבניין והחקלאות, ויצרה העסקה נרחבת של עובדים ישראלים כ"עובדי קבלן".

עוד באותו נושא

השכר יזנק יוקר המחייה יפחת: כך ייראו החיים אחרי השלום

לכתבה המלאה
ההתנחלות גבעת זאב. פברואר 2017. רויטרס
בניית ההתנחלויות שאבה משאבים שהיו אמורים להגיע לעיירות הפיתוח. ההתנחלות גבעת זאב/רויטרס

בניית ההתנחלויות, טוענים סבירסקי ובוזגלו, שאבה משאבים שהיו אמורים להגיע לחיזוק עיירות הפיתוח. תושבי ההתנחלויות נהנו מהשקעות גבוהות יותר בתשתית וברמת הדיור, רמת תעסוקה גבוהה יותר ושכר העולה ב-22% על השכר בערי הפיתוח. עם זאת שימשו חלק מהערים בשטחים כפתרונות דיור לתושבי שכונות מצוקה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully