"ההסדר של פישמן רחוק מלהיות מושלם, אך זה טיבו של מו"מ"

אחרי הדיון הסוער שנערך היום (ג') בוועדת הכלכלה של הכנסת בנושא הסדר החוב של אליעזר פישמן, נערכה הערב אסיפת נושים של איש העסקים, באותו נושא.

פישמן עצמו לא התייצב לדיון. האסיפה, שהתנהלה במשרדי כונס הנכסים הרשמי בתל-אביב, מנוהלת על-ידי רותי מזרחי, מנהלת המחוז.

נזכיר כי לפי מתווה ההסדר המוצע, משפחת פישמן תחזיר לקופת הנושים, בתרחיש אופטימי, כ-400 מיליון שקל מתוך חובות בסך כ-1.8 מיליארד שקל, שעיקרם לבנקים ולרשות המסים. מדובר בכ-76%.

"אף אחד מהנושים לא ראה את ההסדר בינתיים, כולל הבנקים", פתח המנהל המיוחד בתיק, עו"ד יוסי בנקל, את אסיפת הנושים בעניינו. הוא תיאר בכמה מלים את ההסדר - 140 מיליון שקל עכשיו, 260 מיליון שקל אחר-כך, סך של 400 מיליון שקל שישולם - וציין כי ישנם תנאים מתלים לקיום ההסדר, אולם מדובר רק בעקרונות, ו"ברור כי כשתנאי מתלה הוא ספציפי, אז אם הנושה לא ייתן הסכמתו - הכדור יחזור לידי החייב ומשפחתו".

הוא הוסיף כי "המשא-ומתן הביא להסדר שהוא רחוק מלהיות מושלם, אבל זה טיבו של משא-ומתן".

בתום הדברים, בחלק חסוי לתקשורת, התקיים דיון בין הנושים למנהל המיוחד. ניתן רק לשער כי התנגדותם של הנושים - ובכללם בנק לאומי ובנק הפועלים - מבטאת גם את רחשי הלב של האזרחים, שלא זוכים לוויתורים מפליגים כל-כך על חלקים מחובותיהם.

כ-20-30 איש הפגינו מחוץ למשרדי כונס הנכסים בתל-אביב, שם התקיימה האסיפה, בשירת "רוצים חקירה, נרדמתם בשמירה", "ההסדר - לא יעבוד" ובקריאות עיקשות של "העם בלתי מחיק".

כאמור, ההסדר השנוי במחלוקת שנערך לאיש העסקים אליעזר פישמן עלה הבוקר לדיון סוער בוועדת הכלכלה של הכנסת. "יש להקים ועדת חקירה פרלמנטרית שתבחן את היחסים בין הבנקים והטייקונים, את התנהלות הדירקטוריונים ואת התנהלות הפיקוח על הבנקים", אמר בדיון יו"ר הוועדה, ח"כ איתן כבל. "אני שואל את עצמי למה בנק ישראל והמפקחת על הבנקים לא הודיעו על חקירה. איש לא ימשיך לטייח את הדברים כפי שהיה עד עכשיו. כבר ראינו איך אנשים חוזרים למועד ב' ויוצאים צחים כשלג. זה לא יקרה הפעם".

האסיפה הסתיימה בלא בשורה וההסדר לא אושר. לדברי עו"ד אייל רוזובסקי נציג בנק לאומי, "הסיבה היא התנגדותו של הנושה הגדול ביותר - בנק הפועלים. הוא יקיים בחינה במשך 30 הימים הקרובים בסופם יחזרו לשולחן המשא ומתן. לשאר הנושים היו חסרים נתונים ותתבצע בדיקת היתכנות של ההסדר".

מפגינים שעמדו בחוץ עונים לשאלות "גלובס". הם סטודנטים, מגיעים מתנועה בשם "ישראל 2050". "זה על שם הטווח הרחוק בו נזדקק לכסף שלנו והוא לא יהיה, בדיוק בגלל הסדרים כאלו עליהם דנים בחדר הזה עכשיו", הם מסבירים.

התנועה שייכת להתאחדות הסטודנטים הארצית והיא הוקמה לפני ארבע שנים כדי להילחם במה שהיא מזהה כריכוזיות בבנקים. אחד המפגינים ממהר להצטרף לקריאות "הון, שלטון, עולם תחתון", בעוד השני עונה לשאלותינו.

- אתה בא לפה הרבה?

" דווקא לא. אנחנו תנועה שנלחמת דרך מחקר ולמידה ולא דרך הפגנות ברחוב. ככה הבאנו להמלצות ועדת שטרום - פשוט כי נפגשנו עם דרור שטרום ".

- מי הכי מעניין אתכם מהחבורה שם למעלה?

"נציגי הבנקים. חד משמעית, באנו להפעיל עליהם לחץ שלא לקבל את ההסדר אלא להכריז על פישמן כפושט רגל. בנק ישראל אישר את ההלוואות ואיפשר למצב להגיע לאן שהגיע, ועל כך דרושה חקירה. לאזרח הפשוט לא היו מוחקים שום חוב. אנחנו פה כדי לוודא שקול הציבור יישמע , ולפרק את הקשר בין ההון והשלטון".

- אז למה בעצם אני סופרת פה רק 20-30 מפגינים?

"אנשים לא מבינים שהכסף שייך להם, ולכן זה לא 'בבטן' של אף אחד. אם הציבור היה מבין שהבנקים משחקים בכסף שלו, מפסידים אותו ומוותרים עליו, כמות המפגינים הייתה עצומה".

ההסבר רווי הלהט מסתיים, והמפגינים נפנים לשיר במגפון "זה הכסף שלנו". מתי הם יילכו? בסוף האסיפה הזו, ואולי רק ב-2050.