המדריך השלם: כל מה שצריך לדעת לפני שרושמים את הילד לקייטנה

למרות שאנו רוצים להגן על ילדינו בכל מחיר, איננו יכולים לשמור על בטיחותם 24 שעות ביממה ולפקח עליהם בכל רגע נתון. הדבר נכון לכל ימות השנה, ובעיקר לחודשי החופש הגדול, אז הילדים אינם נמצאים במסגרות החינוכיות הרגילות. קייטנות הן דוגמה למסגרת חינוכית הייחודית לחודשי הקיץ.

בניגוד לבתי הספר והגנים, בקייטנות מתרחשות פעילויות חווייתיות מגוונות שלא בתוך מבנים, כדוגמת מגרשי משחקים, מגרשי ספורט, בריכות וכמובן טיולים בחיק הטבע. ילדים הם בעלי פוטנציאל גבוהה להיפצע, ולכן חשוב לדעת מה מגיע לכם ולילדיכם על פי החוק, בין היתר במקרה של תאונה בזמן שהות בקייטנה

לקריאה נוספת:
כשהבועה תתפוצץ: אתם עוד תצטערו על המכונית החדשה שקניתם
לתכנת על הר געש, בהוואי: הישראלים שעובדים במקומות היפים בעולם
נקי, סינתטי או מעובד: איך ישווקו את הבשר המלאכותי לציבור?

לפי החלטת משרד החינוך, במהלך חודשי הקיץ מופעלות קייטנות לתלמידי כיתות א'-ב' בתוך בתי הספר, על ידי מורי בתי הספר או על ידי סטודנטים. לצד אלה, יש את הקייטנות המסורתיות של המתנ"סים המופעלות כמעט בכל עיר, קייטנות "מקצועיות" וכן קייטנות פרטיות המופעלות אפילו מתוך בתים פרטיים - כמו קייטנות המופעלות על ידי הורים המאגדים מספר ילדים יחד ומפעילים אותם.

חוק הקייטנות (רישוי ופיקוח) משנת 1990 קובע חובת רישוי לקייטנה. בחוק מופיע מה היא אותה ישות המוגדרת כ"קייטנה" ומוגדרת החובה להפעיל קייטנה רק אם בידי המפעיל מצוי רישיון לפי חוק רישוי עסקים. בחוק נקבע אפילו כי אדם המנהל קייטנה שאינה בהתאם לסעיפי החוק – צפוי למאסר. בפועל, מותנית הפעלת קייטנה בקבלת רישיון לכך מטעם משרד החינוך והרשות המקומית. רישיון כזה אינו מבטיח להורים כי הגוף המפעיל את הקייטנה אחראי ומתאים. על פי רוב, מדובר ברישיון המעיד על עמידה בסטנדרטים מינימליים בלבד. בנוסף, שר החינוך רשאי לפטור בצו מחובת רישוי, לפי חוק זה, סוגים של קייטנות המנוהלות על ידי גופים או ארגונים שיקבעו. אך בהחלט יש קייטנות פרטיות שלא פונות לקבל את האישורים הדרושים להפעלתן או אישורים המתאימים על מנת לקיים עסק.

במקרה שארעה תאונה במהלך שהות בקייטנה שלא קיבלה את האישורים והרישיונות הנדרשים להפעלתה, מפעילי הקייטנה עשויים לעמוד בפני כתב אישום פלילי.

הדברים שחשוב לבדוק הם: מי מפעיל את הקייטנה? מה הניסיון שיש לו בכך? האם הקייטנה קיבלה את האישורים הדרושים מהעירייה לצורך הפעלתה? מה סוגי הפעילות המתקיימים בקייטנה והאם הפעילות מתאימה לגיל הילדים? כמה ילדים יש בכל קבוצה והאם יש מספיק מדריכים?

כדאי לבדוק את התחייבויות הקייטנה לסוגי הפעילויות השונות המתקיימות בה ולשאול את כל השאלות – משאלות בסיסיות כמו האם יש תכנית מסודרת מה עושים כל יום, האם הקייטנה מספקת מזון ושתייה, מה היא הכשרת המדריכים וכו'.

לצד זה, חשוב להעלות שאלות הנוגעות לביטוח המכסה מפציעות, מה סוג הביטוח – בקייטנות פרטיות השאלה הזו חשובה במיוחד מכיוון שהדבר אינו וודאי. כדאי להתעקש לראות פוליסת ביטוח בתוקף. אחרת, במקרה חלילה של תאונה ובהעדר ביטוח, תביעות נזיקין עלולות להיות מורכבות ומתישות. במידה והקייטנה מופעלת על ידי רשות מקומית או רשת המתנ"סים, סביר להניח כי הביטוח מוסדר במסגרת פוליסת הביטוח הכוללת של המוסד או הרשות. על פי רוב, גופים אלה דואגים לביטוח מתאים להפעלת קייטנות, אך תמיד כדאי לברר את זה.

בדיקת קיומו של הביטוח חשובה אך לא מספיקה. חשוב לבדוק כי הביטוח מתאים לפעילות הקייטנה, לגילם של הילדים וכדומה. מומלץ לבקש גם עותק של הביטוח ולעבור עליו. קיימים הבדלים בין הפוליסות השונות, אשר עלולים להיות מהותיים במידה ויש צורך להפעיל את הביטוח. חשוב להבין כי הכיסוי הביטוחי הרלוונטי לקייטנות הינו ביטוח לנזקי גוף במסגרת כיסוי צד ג'. מדובר בביטוח החל על פעילותם של הילדים בקייטנה, באתרים אחרים אליהם הם נלקחים לפעילויות, ואף בדרכם לקייטנה ובחזרתם הביתה.

רבים לא יודעים זאת, אך תלמידים בבתי ספר או בגנים המופעלים על ידי הרשות המקומית או משרד החינוך – מבוטחים גם בימי החופש הגדול בביטוח תאונות אישיות לתלמידים עליו משלמים ההורים במסגרת תשלומי החובה לבית הספר או לגן. הביטוח מכסה גם את תקופת החופש הגדול ושעות הפנאי. סכומי התביעה והזכאות במקרה של פציעה הינם לפי תנאי הפוליסה. כך גם לגבי ילדים בפעוטונים, מעונות יום וגני ילדים, המופעלים על ידי הרשויות המקומיות. ניתן לדרוש לקבל את הפוליסה באמצעות מזכירות בית הספר ולבדוק את הזכויות הנקובות בה. כל זאת, בנוסף לפוליסת הביטוח של הקייטנה, עליה יש לתת את הדעת.

כמו תמיד, גם כאן, יהיו מקרים חריגים, למשל כשילד נפגע בתאונת דרכים אינם נכללים בפוליסת ביטוח תאונות אישיות לתלמידים. מקרים נוספים בהם הפוליסה לתלמידי בית ספר או גני ילדים אינה תקפה הם במידה שהילד נפגע בעקבות אירוע טרור או פעילות צבאית כדוגמת מלחמה.

יכולים להיות שני מסלולים לתביעת נזיקין בגין פציעה שהתרחשה במהלך שהות בקייטנה – מול חברת הביטוח המבטחת תלמידים לאורך שנת הלימודים או מול חברת הביטוח של הקייטנה. במקרה הראשון אין חשיבות לאופן בו ארעה התאונה או מי האשם בה ונערכת בדיקה של מידת הנזק שנגרם כתוצאה מהתאונה. הפיצוי שיינתן יהיה בהתאם לחומרת הפציעה והנזק שהוסב בעקבותיה כגון: מספר ימי אשפוז, הוצאות רפואיות, רמת נכות וכדומה.

המסלול השני הוא תביעת נזיקין במקרה שהפציעה או התאונה נגרמו בשל ליקוי בטיחותי בקייטנה או רשלנות של הצוות האחראי, כגון: נפילה מכיסא או מעקה שבורים, טביעה בבריכה בגלל היעדר משגיחים או עמוד של אוהל שקורס על ראשו של ילד כתוצאה מהתקנה לקויה. במקרים כאלה ניתן לתבוע ישירות את הקייטנה וחברת הביטוח שלה ו/או את המוסד בו התרחשה התאונה, למשל בריכת שחיה. במקרה זה ניתן לתבוע גם עבור עגמת נפש, כאב וסבל, הוצאות שנגרמו, הפסדי שכר בעתיד וכו. גובה הפיצוי נקבע בהתאם לשיעור הנכות שנגרמה לילד ומשתנה ממקרה למקרה. יש לציין כי בתביעה כזו שיעור הפיצוי אינו מוגבל ויכול להגיע עד מלוא הנזק שנגרם לילד. אולם, אם הילד נפל בלי שהוכחה רשלנות מצד מפעיל הקייטנה, הוא אינו אחראי לכך בדיוק כפי שאיש אינו אשם אם הילד מעד ונפל ברחוב ללא סיבה.

מטבע הדברים, ההליכים להוכחת התביעה בכל אחד מהמסלולים שונים במהותם, לפיכך יש להיוועץ עם עו"ד באיזה הליך לנקוט. חשוב להבהיר כי ניתן לממש את שני ההליכים במקביל.

הכותב הוא עו"ד מומחה לתביעות נזיקין, תאונות וביטוח ועומד בראש משרד עו"ד עמיקם חרל"פ ושות'