חדוה בר, המפקחת על הבנקים, התראיינה היום (ג') בוועידת שוק ההון של "גלובס".
- בסוף השבוע אמרת שאת תומכת בהקמת ועדת חקירה הנוגעת להלוואות שקיבל איש העסקים אליעזר פישמן. למה שינית את דעתך?
"בנק ישראל בדק את האשראי של פישמן. גם מבקר המדינה בדק את התפקוד של בנק ישראל בנושא. אנחנו העברנו דוח שלמעשה מראה את הטיפול שלנו בליקויים שהמבקר העלה. לכן, חשבנו שאין טעם בוועדה נוספת. הבנתי לאחר זמן שהציבור מעוניין לדעת יותר, ויש חשש שכאילו הוסתר כאן משהו, ולכן החלטתי לתמוך ככל שיוחלט על בדיקה, אנחנו נשתף פעולה באופן מלא. אני לא חוששת מחקירה והפיקוח על הבנקים לא חושש, עשינו דברים ששינו את המערכת הבנקאית. היו ליקויים של הבנקים וגם של הפיקוח, הם נלמדו ושונו הדברים ואני מרגישה בנוח שהדברים ייבדקו".
- מה חשבת שראית את ההסדר? חשבת שהוא ראוי?
"מאוד הופתעתי כשראיתי את ההסדר, הופתעתי והוא נראה לי לא סביר שבו נגד הפסד מאוד גדול בסופו של דבר מתקבל סכום מאוד מצומצם שלא סביר להפסד ולמרות זאת מוכרז שהלווה לא סוגר את ההסכם. יש כל מיני אמצעים חשובים לניהול סיכונים ואף אחד לא מחליף את האחר. ערבות אישית זה אחד מהם זה יוצר מעורבות אישית של הבעלים לנסות לצמצם הפסדים".
- את תומכת קודם כל בבנקים או בציבור?
"הפיקוח על הבנקים תומך קודם כל בציבור, אנחנו רואים שהמערכת הבנקאית לא קרסה במשבר האחרון. באירופה הציבור משלם מחיר כבד. הפיקוח על הבנקים לדורותיו מגן על הציבור. גם בזויות הצרכניות, יש אגף שכל ייעודו לעסוק בזויות הצרכניות. אני רואה את עצמי כמגינת הציבור. נכון שבעבר נתנו דגש על סיכונים פיננסים וזה היה הדגש שניתן, אני נותנת דגש גם על אמון הציבור".
באשר להסתבכות של אליעזר פישמן עם הלירה הטורקית, אמרה בר כי עיקר הפעילות שם הייתה בנגזרים. "נלקחו על ידי הלווה סיכונים גדולים בפעילות ספקולטיבית. בהסתכלות בדיעבד ברור לנו שהפרקטיקות שלנו לא הלמו את הסיכונים. למשל, לא נדרשו פיקדונות נזילים כבטוחה, ולמעשה לא ניהלו אותו כלווה ספקולנט, ולכן לא הופעלו מנגנוני הסטופ-לוס. מאז הועברו הנחיות לבנקים, והם הפיקו את הלקחים.
"אנחנו חושבים להוציא הוראה שנוגעת לסיכונים בנגזרים ומחדדת את הפעילות הנדרשת מהבנקים. החוזר יגדיר מגבלות לבנק וללווה על הפעילות ואם יש פעילות ספקולטיבית ואם הבנק מחליט לעסוק בכך צריך שיהיה אישור של הדירקטוריון ויהיו ביטחונות שוטפים בפעילות הזו".
באשר להסדר החוב עם פישמן, שלא אושר בסופו של דבר, אמרה בר: "לא הרגשתי בנוח עם ההסדר הזה והופתעתי. הוא נראה לי לא סביר, שבו כנגד הסדר גדול מתקבל סכום מצומצם שלא סוגר את ההפסד, ולמרות זאת מוכרז שהלווה לא יהיה פושט רגל. אני חושבת שיש כל מיני אמצעים לניהול סיכונים, ואחד מהם הוא ערבות אישית שמחייבת את הלווה, אבל כשהערבות האישית היא גדולה, היא בעייתית".
בר הציגה שקף שהיקף האשראי ללווים גדולים ירד באופן משמעותי של 40% ומנגד, בנקאות ההווה היא עלייה באשראי למשקי בית, אשראי צרכני ועסקים קטנים. "הפיקוח על הבנקים עשה עבודה, הבנקים עשו עבודה, ולכן מדובר באירוע מאוד גדול ואנחנו חייבים לוודא שהלקחים נלמדו ותמהיל האשראי משתנה".
בנוגע לגידול באשראי הצרכני אמרה בר: "העברנו מסר שאחרי גידול משמעותי באשראי הצרכני צריך להתחיל להיזהר. המטרה בחוק שטרום ולכל היוזמות שנלוו לה היו להגדיל את התחרות ושמשקי הבית ייהנו מזה. יחד עם זאת, יש בהחלט סיכון שדרך העובדה שיהיו יותר שחקנים יילקחו יותר סיכונים והמינוף של משקי הבית יעלה יתר על המידה ואנחנו פועלים לפקח על השחקנים החוץ בנקאיים, וזה מטריד אותי".
- מה עמדתך בעניין העלאת ריבית המשכנאות בידי הבנקים?
"הריביות אכן עלו בשנה וחצי האחרונות. עליית הריביות מצננת את מחירי הדיור. דווקא בזווית של האוצר של הוזלת מחירי הדירות, גם אנחנו רוצים שהפתרון יהיה דיור בר השגה וזאת הבעיה, זה מקור הבעיה. הכלי המרכזי הוא בידי האוצר, שצריך להגדיל היצע, אבל כלי משני הוא דרך הביקושים.
"עליית הריביות ציננה את שוק הדיור, באוצר מבינים את זה וזה תורם לזוגות הצעירים. הפיקוח עשה המון צעדים לשמור על הזוגות הצעירים, למשל הגבלת היקף המשכנתא באחוז מסוים בהתאם ליכולת ההחזר. אלו מגבלות ששומרות על משקי הבית שלא יטבעו באשראי".