העלמתם מס? כך תצהירו על ההון שלכם ותמנעו מהליך פלילי

(בווידאו: שוטרי היחידה הארצית לחקירות הונאה ויחידת יהלום של מס הכנסה עצרו לחקירה שורה של בכירים בעיריית צפת)

בפתחה של שנת 2018, פרסמה רשות המסים "נוהל גילוי מרצון" חדש. הנוהל יאפשר לישראלים בעלי הון בלתי מדווח - כלומר, מי שלא שילמו מסים בגין הכנסותיהם מחו"ל, להסדיר ולשלם את המס הנובע בגין הכנסות אלה. רשות המסים מצידה, מבטיחה חסינות מהעמדה לדין פלילי בגין אי דיווח על הכנסות אלה. החסינות מבטיחה כי לצד העמידה בחובות התשלום, וסגירת כלל הטענות העתידיות על חובות אלו, יוכל הנישום להימנע מתוצאות שליליות רבות אשר היו מתגלות בבדיקה או חקירה של רשות המסים ומאי נעימות שיכולה לכלול תיק פלילי, תפיסת נכסים ואף מאסר בפועל.

העיתוי בו התפרסם הנוהל החדש אינו מקרי והוא חלק מהמלחמה של רשות המסים והרשות להלבנת הון בהון השחור. במסגרת מלחמה זו חתמה מדינת ישראל על אמנות למניעת כפל מס וכן על יותר מ-50 הסכמים לחילופי מידע בין מדינות, במסגרתם זורם לישראל מידע רב על ישראלים אשר מחזיקים בנכסים ובחשבונות בבנקים מעבר לים.

לקריאה נוספת:
קמים עם חיוך: אלה החברות בארה"ב שהכי כיף לעבוד בהן
קבלת רישיון עסק תהפוך לקלה יותר - האם זו סיבה לחגוג?
עובדי חברת החשמל יקבלו מיליארדים - אנחנו נשלם את המחיר

כדי להיות זכאים לעבור נוהל גילוי מרצון עליכם לעמוד במספר תנאים. התנאי הראשון הוא תום לב. נוהל גילוי מרצון מגדיר כדרישה בסיסית שהגילוי ייעשה מתוך תום לב במועד הפנייה. כלומר, לא תוכלו להיכנס להליך של גילוי מרצון במידה שאחד מהסעיפים הבאים חל עליכם:

א. אם בזמן הפנייה לבקשה לגילוי מרצון, נערכת חקירה או בדיקה בעניינכם על ידי רשות המסים – כולל לגבי בת/בן הזוג שלכם או חברות שבשליטתכם.

ב. אם בזמן הפנייה לבקשה לגילוי מרצון, יש בידי רשות המסים מידע הקשור לגילוי מרצון, כולל ביחס לבת/בן הזוג שלכם, חברות שבשליטתכם או תיקי שותף בהם אתם מחזיקים.

ג. אם בזמן הפנייה בבקשה לגילוי מרצון, נערכת בדיקה או חקירה בעניינכם, בת/בן הזוג שלכם או חברות שבשליטתכם על ידי משטרת ישראל בעניין הקשור לבקשה לגילוי מרצון, לרבות פעילותכם העסקית, או כל פעילות אחרת המניבה הכנסות.

ד. אם פורסם באחד מכלי התקשורת, ברשות שלטונית אחרת, כתבי בית דין, פרוטוקלים וכל מסך אחר בהליכים אזרחיים או פליליים – בארץ או בחו"ל, על מידע הקשור לבקשה לגילוי מרצון – ולו בעקיפין.

אם אתם מגישים את הבקשה לעבור נוהל גילוי מרצון, כאשר אין מידע על ההון הלא מדווח שלכם, אין חקירה בעניינכם ואין אף פרסום על הון לא מדווח שברשותכם – אתם כנראה עומדים בדרישות הנוהל ותוכלו לעבור גילוי מרצון ולזכות בחסינות מאישום פלילי בגין עבירות המס.

התנאי השני בו עליכם לעמוד הוא כשרותו של ההון המדווח. מטרתו של הנוהל היא להביא לידי כך שיותר תושבים ואזרחי מדינת ישראל ידווחו על הכנסותיהם וישלמו מסים בישראל. עם זאת, הנוהל אינו מתאים לכל אחד. כך למשל, מי שצבר את הונו בפעילות לא חוקית לא יוכל להסדיר את עבירות המס במסגרת הנוהל. במקרים כאלה יש לבחון חלופות אחרות.

אם הונכם הלא מדווח נצבר כתוצאה ממסחר חוקי על פי דין, בתוך תחומי ישראל או כתוצאה מיחסים עסקיים חוקיים במדינה שנייה וכדומה – אתם כנראה עומדים בדרישות הנוהל, ותוכלו לעבור גילוי מרצון ולזכות בחסינות.

כל בקשה לנוהל גילוי מרצון חייבת לכלול בתוכה את הפרטים והמידע האלו

1. שנות המס הרלוונטיות לבקשתכם. כלומר, כל השנים בהן, לטענתכם, לא דיווחתם על חלק או על כל הונכם. חשוב לזכור את עניין תום הלב – לא ניתן לעבור גילוי מרצון רק על חלק מהשנים בהן לא דיווחתם על הונכם – אלא רק על כולן.

2. מקור ההכנסה, בשילוב מסמכים או הוכחות מסודרות ורשמיות שיכולות לאמת את הטענות. חשבוניות עסקה, דפי חשבון המראים את העברות הכספים, ניירות ערך, חשבונות זרים לא מדווחים ועוד.

3. פירוט מדויק של היקף הסכום שהושמט ולא דווח. לא מספיק לומר מספר אחד וסופי של הסכום עליו לא דיווחתם, אלא עליכם לפרט את ההעברות או התשלומים אר מסתכמים באותו סכום.

4. אומדן עבור תשלומי המס. כל מסמך רלוונטי שיתמוך בבקשה המוגשת.

בהתאם לנוהל שפורסם, עליכם להעביר את הבקשה לסגן מנהל בכיר במחלקת חקירות ומודיעין של רשות המסים והוא הגורם שנדרש לתת לה את האישור הראשוני. לאחר מכן הבקשה תימסר לטיפול פקיד שומה או כל גורם מוסמך אחר ברשות שיקבע את סכומי המס הנדרשים לתשלום.
מומלץ כמובן לפנות לגורם מקצועי מנוסה בתחום גילוי מרצון, להיוועץ בו ולהסתייע בו בהליך עד לגיבוש וחתימת ההסכם.

אדם זכאי להגיש בקשה זו פעם אחת. קיימות נסיבות מיוחדות כמו מחלה, אשר יכולות לאפשר הגשה חוזרת – ההחלטה בנושא היא אינדיוידואלית.

המסלול הגלוי יהיה בתוקף עד היום האחרון של דצמבר 2019. המסלול המקוצר והאנונימי נמצאים בתוקף עד היום האחרון של דצמבר 2018.

המסלול המקוצר

כאשר סכום ההון הכולל המדווח בבקשה לגילוי מרצון לא עולה על 2 מיליון שקל וההכנסה החייבת הנובעת מההון הלא מדווח אינה עולה על חצי מליון שקל בשנות המס שבדיווח – ניתן להגיש את הבקשה במסלול מקוצר. כל הכללים שפורטו, בעניין תום הלב תקפים כמובן, גם במסלול זה.

במסגרת מסלול זה הבקשה תוגש בצירוף לדוחות השנתיים ותועבר לטיפול. במסלול זה אין ודאות ללקוח בעת הגשת הדוח אלא רק לאחר בדיקת הדוח - ככל שעמדתם בדרישות תום הלב, לא תועמדו לדין פלילי.

המסלול האנונימי

בסכומים גדולים יותר ניתן לפנות למסלול האנונימי. ההבדל העיקרי בין המסלול המקוצר והאנונימי הוא שבמסלול האנונימי, הבקשה מוגשת מלכתחילה ללא שם אלא תחת השם "אלמוני". ההליך והמשא ומתן מתנהלים באופן גלוי, קונקרטי וענייני - מלבד שם הלקוח. ניתן לנהל הליך מול רשות המסים ועדיין לסגת בטרם גילינו את שם הלקוח. יש לציין שבמרביתם המוחלט של המקרים, כל הליך שמתחיל מסתיים בגילוי מכיוון שכל הגורמים הנוגעים בדבר מבינים במהלך הזמן שהתוצאה של גילוי עדיפה על חיים בעבירה פלילית מתמשכת.

בהתאם לנוהל, יש לנהל את ההליך האנונימי במסגרת 180 ימים שנועדו לכך, למעט מקרים בהם אושרה תקופה נוספת, באופן רשמי ומראש. לאחר מכן יש לחתום על טיוטת הסכם. כאשר במועד החתימה יש לחשוף את פרטיו האישיים בצורה מסודרת ומלאה. אי מסירת הפרטים עלולה לגרום לדחייה של הבקשה.

הכותבת היא עו"ד, מנהלת מחלקת מיסוי פרט בפירמת הייעוץ וראיית החשבון "בייקר טילי ישראל"