העלמת נכסים בגירושים: כך תיערכו מראש לשמירה על חלקכם

בממוצע, אחד מכל שלושה זוגות נשואים בישראל מתגרש. נתון עגום זה מבהיר כמה חשוב להיערך אם חלילה מחליטים להתגרש ולפרק את השותפות הזוגית. הדרך להשגת הסדר גירושים כרוכה לרוב בהחלטות על האופן בו תחולקנה הזכויות בדירת המגורים המשותפת ובנכסי נדל"ן אחרים שנצברו במהלך שנות הזוגיות המשותפת. אם הגעתם לשלב בו אתם שוקלים פרידה, מומלץ להיערך לחלוקת הרכוש והדירות ומניעת הברחת נכסים.

ריכזנו עבורכם מספר שאלות ביחס לנושאים העיקריים שיש לתת עליהם את הדעת לקראת פרידה.

לקריאה נוספת:
התחדשות עירונית בגבעת אולגה: 274 דירות חדשות
בדיקה: מחירי הדירות בחריש זינקו בכמעט 80% תוך 4 שנים
האוצר: ב-2017 חלה הירידה החדה ביותר בקניית דירות חדשות מזה 16 שנה

בעת הגירושין עולות סוגיות מורכבות וקשות, שאלות שנוגעות לענייני הילדים – משמורת, חלוקת זמני שהייה, דמי מזונות או השתתפות בהוצאות הילדים ושאלות הנוגעות לחלוקת הרכוש והנכסים. בחודש יולי 2016 נכנס לתוקף החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, המחייב בני זוג לפנות ליחידת סיוע מטעם משרד הרווחה לקבלת מידע וסיוע ראשוני, בטרם יגישו את תביעותיהם לערכאה המשפטית – בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני.

תכלית החוק היא לסייע בתהליך הקשה והמורכב ולנסות לשמור אותו בעצימות נמוכה במקום שיסלים לסכסוכים משפטיים ארוכים, שאינם מטיבים עם בני הזוג או עם הילדים. כך, בעזרת אנשי מקצוע ניתן להגיע להסכם במסגרת התהליך ביחידת הסיוע או בגישור אצל מגשר חיצוני. התהליך הגישורי מאפשר ליצור דרך של הסכמה ובחירה ולמזער נזקים עבור כל הצדדים להליך.

לפני שבודקים כיצד מחלקים את הרכוש המשותף בעת הגירושין, הרי שיש לבחון מהו אותו רכוש משותף? דירה או בית מגורים, תכולתה, קופות גמל, קרנות, פיקדונות בנקאיים, חשבונות עו''ש ומטבע חוץ, מניות, קופות גמל ופנסיה, עסקים וחברות שהוקמו במשותף או בנפרד, לפני הנישואין או במהלכם. חשוב לציין שהערכת שווי הנכסים על ידי מומחה שהוא אקטואר ומעריך שווי עשויה למנוע טעויות רבות בתהליך.

ברירת המחדל, לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, היא שכל צד זכאי למחצית הרכוש, כלומר חלוקה שוויונית של כל הרכוש שנצבר לאורך השנים המתבססת על עקרון "איזון המשאבים". למעט רכוש שניתן בירושה או במתנה לפני הנישואין, גמלה או פיצוי המשולמת לאחד מבני הזוג וכמובן, נכסים שעליהם הוסכם מראש כי לא יחולקו באופן שוויוני. עם זאת, סעיף 8 לחוק מעניק סמכות לערכאות השיפוטיות, לקבוע אחרת במקרים מסוימים ולסטות מעקרון החלוקה השווה.

סטייה מעקרון החלוקה השווה רלוונטית במקרים שבהם קיימים פערי כוחות קיצוניים בין יכולותיהם הכלכליות של בני הזוג לאחר הגירושין, כושר ההשתכרות, הנוכחי והעתידי, פוטנציאל צבירת נכסים עתידיים של כל צד, מקרים בהם נצברו נכסים רק על שם אחד מבני הזוג ללא הדדיות או מקרים שבהם אחד הצדדים לסכסוך לא התנהג בהגינות ויושרה לאורך ההליך, כמו בגידה או הברחת נכסים.

חובות הם חלק מהרכוש המשותף שיש לחלק בעת הגירושין, אך זאת בתנאי שהחובות נצברו תוך התנהלותם המשותפת של הזוג במהלך נישואיהם. היה והוכח שהחובות נצברו בגין הימורים, עבירות פליליות, תשלום עבור ידועה בציבור או כל חוב אחר שנוצר ללא ידיעת בן או בת הזוג – לא יהיה ניתן לחייב את הצד השני להתחלק בהם ולשלמם.

בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה הם הערכאות לדיון והכרעה בענייני חלוקת רכוש בין בני זוג. בין שתי הערכאות קיים "מירוץ סמכויות" שמשמעותו היא, שהראשון שפותח בהליכים משפטיים, הוא שקובע את הערכאה שתהיה בעלת הסמכות לדון בה. כך, אם בן הזוג מגיש תביעה לבית המשפט לענייני משפחה לחלוקת הרכוש, הרי שלבית הדין הרבני אין כל סמכות להתערב בה, ולהפך, ובלבד שהתביעה לחלוקת הרכוש, בבית הדין הרבני, נכרכה כדין בתביעת הגירושין.

הסתרת הרכוש היא מצב שבו נעשית מניפולציה כלכלית, לעתים מתוכננת בקפידה מראש, שנועדה לאפשר לאחד מבני הזוג לשמור נכס מסוים בבעלותו ולא לחלוק אותו עם הצד השני לאחר הגירושין. פעמים רבות, רק צד אחד בזוגיות בקיא בעניינים הכלכליים שבבית, אך גם אם השניים מעורבים בניהול הפיננסי של הבית, ייתכן שכל צד מעוניין להבטיח את עצמו ואת עתידו.

כך, הצד השני חשוף להברחת נכסים ולהסתרתם, אשר יכולה להתבצע בדרכים שונות, מהעברת כספים לחשבונות חדשים, הרשומים ע"ש בן הזוג שמבריח את הרכוש, דרך העברת דירה במתנה לקרוב משפחה ועד יצירת הפסדים פיקטיביים לעסק בסמוך למועד הגירושין. אחת הדרכים השכיחות ביותר הן העברת הבעלות ברכוש לצד ג'. חשוב להדגיש כי למרות שאנשים נורמטיביים רבים מבצעים הברחות רכוש מתוך מצוקתם האישית, יש לזכור כי מדובר במעילת כספים ורכוש חמורה המהווה לעיתים גם עבירת צווארון לבן.

מלכתחילה, ראוי שבני זוג ינהלו את ענייניהם הכספיים בהגינות ובשקיפות. אף אחד מבני הזוג אינו פטור מהאחריות להיות מעורה היטב במצב הפיננסי ובמצבת הנכסים ואינו רשאי לעצום עיניים ולהותיר את הטיפול בענייני הרכוש לבן הזוג, באופן בלעדי. כך לא יווצרו פערי מידע גדולים בין בני הזוג המותירים פתח להעלמת נכסים. יתרה מכך, כאשר עולה השאלה של בחירה בגירושין על הפרק, על אף המשבר הכואב שעשוי לטלטל ולבלבל, כדאי לנקוט במשנה זהירות, לאסוף ולתעד מסמכים רלוונטיים, לרבות תדפיסי חשבונות בנק, קופות גמל ופנסיה, נכסי מקרקעין שבבעלות הזוג, תלושי שכר וכיו''ב.

מאחר שהתופעה של הברחת רכוש מוכרת וידועה בקרב עורכי הדין ובתי המשפט, נדמה שהניסיון לבצע הברחת רכוש אינו משתלם. במקרה של חשד להסתרת רכוש, הרי שרבים שוכרים חוקרים פרטיים שמבצעים חקירות כלכליות אשר יחשפו את שעשה בן הזוג. ניתן גם לבקש צו שיאסור על בן הזוג לבצע כל פעולה או שינוי במצב הנכסים עד להחלטה בנוגע לחלוקת הרכוש, כאשר רצוי לפנות לבית המשפט מוקדם ככל האפשר במקרה שקיים חשד להברחת נכסים. עם זאת, גילוי מעשה שכזה עשוי להוביל למאבק משפטי מר שבסופו בית המשפט, כאמור, יורה על חלוקה מאוזנת של הרכוש ועשוי להטיל הוצאות כבדות על הצד שניסה להבריח נכסים. בית המשפט רשאי גם להורות על ביטול הסכם שנעשה למראית עין, על מנת להבריח רכוש.

ראוי לציין שנטל ההוכחה, כמובן, מוטל על כתפיו של הצד הטוען להברחת הנכסים. אולם אם הצליח הצד האחרון להוכיח סימנים רבים למרמה מכיוונו של הצד השני המכונים על ידי בית המשפט "אותות מרמה", הרי שנטל ההוכחה יעבור אליו להוכיח שלא עשה את הפעולות המיוחסות לו.

ואם לא די בכך, אסור לשכוח את המחיר שישלמו בני הזוג והילדים, לאורך שנים, בגין משבר האמון שהברחת רכוש יוצרת. הכעס והמרירות שפעולה כזו יוצרת, ילוו את בני הזוג, שנשארים הורים לילדים משותפים גם לאחר הגירושין, ויחלחלו למרקם המשפחתי.

הכותבים הם עו"ד והמגשרת המשפחתית ועו"ד ממשרד א. שילה ושות' עורכי דין, המתמחים בנדל"ן ובסכסוכי רכוש במשפחה