(בווידאו: ראש הממשלה, בנימין נתניהו, על העלאת קצבאות הנכים)
מי ירוויח מאישור התקציב המוגדל לקצבאות הנכים? הנכים כמובן, אבל לא רק. גם המאכערים, עורכי הדין והמתווכים שסייעו לרבים מהנפגעים בקבלת הקצבות צפויים להרוויח. על פי ההסכמים, מקבלים המאכערים תשלום בשיעורים גבוהים מסכום הקצבה המשולם למקבלי הקצבאות על ידי המוסד לביטוח לאומי, ולכן משמעות החלטת המדינה היא תשלום של עוד עשרות מיליוני שקלים למתווכים. שוק התיווך לתובעי קצבאות נכות מהמדינה הוא שוק בריא ומשגשג, הנהנה במיוחד מהלחץ הציבורי להגדלת הקצבאות.
המוסד לביטוח לאומי משלם קצבאות נכות וקצבאות מסוגים שונים בהיקף ענק של 15 מיליארד שקל בשנה. גם אם רבים ממקבלי הקצבאות חשים שהפיצוי הנדרש להם גבוה בהרבה, מדובר בסכומי עתק, שלאחרונה הוחלט להעלות אותם בהדרגה בסך כולל של 4 מיליארד שקל.
מדי שנה מגישים מאות אלפי פונים בקשה לקבלת קצבה. לצורך הבקשה נבדקים אחוזי הנכות המגיעים לפונה, בהתאם למחלה או הפגיעה בגופו. על מנת לקבל את הקצבה יש צורך להוכיח אחוזי נכות של 40% או יותר. חלק גדול מהפונים מתקשים לעמוד בנטל ההוכחה, גם אם הם זכאים לקצבה על פי כל קנה מידה.
הקושי במילוי הטפסים הרבים, השגת האישורים והופעה נכונה בפני הוועדה הרפואית הבודקת את הזכאות, הוא גם הבוננזה הגדולה על מאות עורכי דין, מאכערים לסוגיהם וחברות שהוקמו במיוחד כדי לספק את השירות. מדובר בענף המגלגל על פי ההערכות כחצי מיליארד שקל בשנה.
עורכי הדין פעלו נגד החקיקה המגבילה את שכר הטרחה
העמלות הגבוהות שגובים המתווכים נגרעות ישירות מהפיצוי שמקבלי הקצבאות זכאים לו. כך מגיע לנפגע סכום הנמוך משמעותית מהתשלום שהמדינה מתכוונת לשלם לו. עד לפני שנתיים הגיעו שיעורי העמלות שנדרשו הפונים לשלם ל-20% ולעיתים אפילו ל-30% מהקצבה המגיעה להם. חוק שיזם ח"כ מיקי רוזנטל ואושר בכנסת הגביל את שיעור העמלה המרבי, אולם מדובר עדיין בנתח משמעותי שעשוי להגיע ל-25%. זאת בתוספת לדמי פתיחת תיק הנגבים עם הפנייה, בסכום שהוגבל בעקבות החוק ל-800 שקל - במקום 2,000 שקל ויותר טרם החקיקה.
מתווכים רבים נאבקים על הנתח הנאה מכספי הנכים. בין הבולטים בהם נמנים חברת לבנת פורן, המציעה בעיקר שירותי מומחים רפואיים וליווי מנהלי, חברת זכותי, וכן משרדי עורכי דין מתמחים. לבנת פורן וזכותי מתמחות בעיקר בצד הרפואי של התביעות. לעורכי הדין יש יתרון בזכותם הבלעדית לייצוג בפני הוועדות. למשרדים המתמחים יש יתרון מסוים גם במקרים בהם נדרש טיפול מורכב של ייצוג משפטי מול חברות ביטוח העשויות להיות מעורבות בתביעות הפיצויים.
המאבק בין עורכי הדין והחברות המסחריות פרץ לתודעת הציבור לאחר שלשכת עורכי הדין יזמה מסע פרסומי הקורא להעדיף שירותי עורכי דין על פני שירותי החברות. מאחורי הקלעים הפעילו עורכי הדין את השפעתם על משרד המשפטים במאמץ לטרפד או לפחות להגביל את יוזמת החקיקה להגבלת שכר הטרחה למסייעים. בסופו של דבר הוגבלו עמלות החברות ל-12.5% בלבד מסכום הקצבה, בעוד ששכר הטרחה המרבי לעורכי הדין המייצגים הוגבל לכ-25% (במקרים בהם נדרש ייצוג בבית הדין לעבודה).
המוסד לביטוח לאומי נגד המתווכים
הגורם העיקרי הנאבק בחברות למימוש זכויות ועורכי הדין הוא המוסד לביטוח לאומי. האינטרס של המוסד ברור: הוא רואה לנגד עיניו את מקבלי הקצבאות שיכולתם להסתפק בקצבה מוקטנת בשל העמלות הגבוהות. אנשי המוסד חשים עצמם מותקפים מעצם הצורך של הנפגעים להיעזר במתווכים, בעוד שהמוסד אמור לספק קצבה לכל זכאי, בקלות וללא שהיות. מאידך אמור המוסד לביטוח לאומי לסנן היטב את הזכאים, שכן ריבוי של קצבאות בלתי מוצדקות יגרום בסופו של דבר להקטנת הקצבאות שניתן לשלם לזכאים האמיתיים.
בדיון שהתקיים בתחילת השנה בכנסת הוצג מחקר של המוסד לביטוח לאומי, ועל פיו לא נמצאו הבדלים בפיצויים שניתנו למי שפנו לוועדות בעזרת מתווכים לבין מי שלא נעזרו במתווכים. המחקר עורר ביקורת: יש להניח שמי שנעזרו במתווכים חשו עצמם חלשים מסיבות שונות בעוד שמי שהיו בטוחים בעצמם והמקרים שלהם היו פשוטים ו"בטוחים" יחסית לא נזקקו למתווכים כדי לזכות בקצבה. יתכן שגם המוסד לביטוח לאומי עצמו מכיר בחשיבות המתווכים יותר מכפי שהוא מוכן להודות.
מאז דצמבר 2012 מפעיל המוסד שירות עזרה חינמי, "יד מכוונת", האמור לשמש תחליף מלא והולם לחברות המסחריות. המוסד מציע לפונים למימוש זכויות צוות מקצועי של פקידים ורופאים מומחים האמור לסייע לפונים בהגשת הפניות ובהוכחת זכאותם.
לכאורה אמור השירות לחסל את תופעת החברות הפרטיות. אולם המיזם, בו השקיע המוסד מיליוני שקלים, אינו עונה בינתיים על הציפיות. ב-2016 הוגש למוסד דוח המסכם את שלוש השנים הראשונות בהן הופעל השירות באזור הצפון. מספר הפונים לשירות היה 3,000 איש - היקף זניח גם יחסית לאוכלוסיית צפון הארץ. שביעות הרצון של הפונים היתה גבוהה אמנם, אבל השירות לא העלה את שיעורי הזכאות של הפונים ולא השפיע על דעתם לגבי איכות השירותים של המוסד.
למרות הממצאים הבעייתיים, החליט המוסד להרחיב את השירות ולהקים שלושה מרכזים נוספים בירושלים, המרכז ודרום הארץ. המוסד אינו מפרסם נתונים לגבי מידת ההצלחה של המרכזים, וספק אם כל תובעי הזכויות מודעים לקיומם אך בשנת 2017 כבר פנו אליו כ-7,000 איש.
אבל אם אתם מנסים לממש זכויות מול המוסד, אין סיבה נראית לעין לא להתחיל מ"יד מכוונת": זהו שירות חיצוני הניתן על ידי חברה קבלנית המעוניינת להצדיק את קיומה לא פחות מהחברות הפרטיות - והוא ניתן בחינם.