ה-OECD הוכיח: הכלכלה במצב מצוין, אבל אם לא נשתפר - היא תשקע

דוח ה-OECD על כלכלת ישראל שפורסם השבוע מכיל מידע מעניין. הוא לא מעניין בגלל שיש בו מידע חדש דווקא: כל המידע שכלכלני ה-OECD משתמשים בו כדי לכתוב על ישראל מגיע ממקורות ישראלים. כל המידע שנמצא בניתוח שלהם, נמצא גם בנתונים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיטיקה, בנק ישראל, ושאר הגופים הממשלתיים.

אבל בכל זאת, מעניין לקרוא לפעמים דוחות שנכתבים על ידי אנשים מבחוץ, כדי לראות את הדברים שידענו, אבל מזווית קצת אחרת. אחת הנקודות המעניינות שעולות מהדוח היא שכלכלת ישראל נמצאת היום במצב מצויין. אבל במקום לנצל את המצב המצויין הזה כדי להגדיל את הסיכויים להצלחה גם בעתיד, אנחנו מתעלמים מהבעיות המבניות שאם לא נטפל בהן, צפויות לנו בעיות קשות מעבר לפינה.

באמת, מהרבה בחינות כלכלת ישראל מעולם לא היתה במצב טוב יותר: כפי שאפשר לראות בתרשים 1, כלכלת ישראל צומחת ב-15 השנים האחרונות בקצב מהיר יותר מאשר רוב שאר הכלכלות המפותחות, כך שמצבנו בהשוואה לעולם רק הולך ומשתפר. בנוסף, רמת השכר בארץ במגמת עלייה, ורמת האבטלה נמצאת בשפל היסטורי, וממשיכה לרדת. אפילו העוני בישראל יורד: תחולת העוני בקרב משפחות ירדה מ-19.1% ב-2015 ל-18.6% ב-2016, מה שמלמד שהצמיחה מחלחלת גם לשכבות הנמוכות ושכשיש עבודה, כולם מרוויחים.

לקריאה נוספת:
טויס אר אס עתידה לסגור את כל חנויותיה בארצות הברית
חולה צליאק: "רשת דומינו'ס פיצה מכרה לי פיצה עם גלוטן"
הבנק העולמי: תרומות לעזה ימנעו קריסה - אך לא ישפרו את המצב

אבל למרות הירידה בעוני, 18.6% עוני זה הרבה יותר מאשר בשאר העולם המפותח, וזה יוצר לישראל בעיה קשה. כי העוני בישראל מרוכז בשתי קבוצות אוכלוסיה עיקריות: ערבים וחרדים. המשותף לשתי קבוצות האוכלוסיה הללו היא העובדה שהן לומדות בבתי ספר נפרדים, ושההישגים שלהם בלימודים נופלים בהרבה משל שאר קבוצות האוכלוסיה.

התוצאה היא שישראל היא אחת המדינות שבהן הפיזור בהישגי תלמידים הוא מהגדולים בעולם. יש לנו תלמידים שמפגינים יכולות גבוהות כאשר בוחנים אותם במבחנים בינלאומיים. אבל אלו תלמידים שמגיעים מרקע כלכלי חברתי גבוה. התלמידים שמגיעים מרקע כלכלי חברתי נמוך, ובפרט ערבים, משיגים תוצאות נמוכות בהרבה.

תרשים 2 מראה את הציון הממוצע של תלמידים ערבים ויהודיים במבחן פיז"ה, שהוא מבחן בינלאומי במיומנות תלמידים. הציונים של התלמידים הישראלים טובים בממוצע בלמעלה מ-25% מאלו של הערבים. אלו של החרדים לא מופיעים בתרשים, בגלל שאותם לא מצליחים אף פעם לבחון. לו היו בוחנים אותם, היו מוצאים שהתוצאות נמוכות אפילו יותר מאלו של הערבים.

התוצאה היא שערבים וחרדים מרוויחים הרבה פחות מכל השאר: תרשים 3 מראה את השכר הממוצע של ערבים, חרדים, ויהודים לא חרדים ביחס לשכר החציוני. מה שרואים זה שערבים מרוויחים, בממוצע, שני שלישים מהשכר של יהודי לא חרדי. חרדים מרוויחים בערך 60% מהשכר הזה.

אלו פערים גדולים, והם לא יעלמו כל עוד הפערים בהשכלה לא יצטמצמו. נכון שיותר ערבים (וערביות) ויותר חרדים נכנסים לשוק העבודה. אבל במקביל לכניסה של הערבים והחרדים לשוק העבודה, יש גם גידול גדול במספר המשפחות העניות שבהן יש לפחות מפרנס אחד. בניגוד לדימוי הנפוץ שלפיו אנשים הם עניים כי הם לא עובדים, בכ-60% ממשקי הבית העניים בישראל כיום יש לפחות מפרנס אחד.

מכיוון שבישראל ההשכלה נוטה לעבור מדור לדור, חשוב גם לראות איך תראה ישראל בעתיד הקרוב, אם דברים ימשיכו כפי שהם כיום. בעוד 50 שנים מהיום, למעלה מ-50% מהאוכלוסיה יהיו חרדים או ערבים. במידה ורמת ההשכלה שלהם תשאר כפי שהיא כיום, המשמעות היא ירידה חדה בשכר הממוצע בישראל.

תרשים 5 מראה את התחזיות שנובעות מכך. כיום (2018), התוצר לנפש של ישראל נמוך בכ-15% מהתוצר הממוצע במדינות המפותחות. הקו הירוק מתאר את התרחיש האופטימי לפיו תחול רפורמה בחינוך ובהכשרה של ערבים וחרדים כך שהם יגיעו לרמת שכר שהיא כ-80% מזאת של יהודים לא חרדים. במקרה כזה, ישראל תצמצם את הפער מהעולם המפותח, השכר של כולנו יעלה, ורמת החיים תשתפר מאד.

הקו הכחול מתאר את מה שצפוי אם לא יהיה שינוי. הפער בין ישראל לעולם המפותח יגדל ב-50 השנים הקרובת מ-15% ל-30%. המשמעות היא ירידה בשכר ובאיכות החיים של כולם. אז מעניין שדווקא בשבוע שבו מתפרסם הדוח הזה, לפוליטיקאים יש זמן לריב על האם לשחרר את החרדים מהצבא.

ד"ר אביחי שניר - המכללה האקדמית נתניה ובית ההשקעות אינפיניטי