אין מה לדאוג מהגירעון? הטריק המוזר של האוצר

בשבוע שעבר הודיע שר האוצר כי למרות שמשרד האוצר עצמו צפה חריגה בגרעון, הממשלה הצליחה בכל זאת לעמוד ביעד שנקבע מראש - 2.9%. מאז ההודעה הזאת, יצאו עוד כמה הודעות מעניינות ממשרד האוצר בעניין הזה, ובעניין האחריות התקציבית שמגלה השר. בין שאר ההודעות האלו, יש כמה פנינים שכדאי לגזור ולשמור. הנה כמה מהן.

מנכ"ל משרד האוצר, בראיון ברדיו, ניסה להסביר מדוע אין צורך להתייחס לתחזיות שמזהירות מכך שלמרות שעמדנו ביעד הגרעון השנה, בשנים הקרובות צפויה חריגה די משמעותית. לדבריו, מוקדם מדי לקחת ברצינות את התחזיות, מכיוון שבין תחזיות למציאות יש בדרך כלל מרחק די גדול. לי הטיעון הזה נשמע סביר, אבל אז צריך להסביר איך משרד האוצר הצליח לעמוד השנה בדיוק ביעד. כי אם זה כל כך קשה לקלוע בול, איך משרד האוצר הצליח לעשות את זה למרות שתחזית ההכנסות החטיאה כלפי מטה ותחזית ההוצאות פספסה כלפי מעלה?

בהקשר אחר, ח"כ פולקמן ממפלגת כולנו, הודיע ששר האוצר נוקט במדיניות נכונה, מכיוון שהוא מחלק את הכסף בחזרה לציבור. אז לידיעת ח"כ פולקמן - זה ממש לא התפקיד של הממשלה לחלק כסף בחזרה לציבור. אם כל מה שהממשלה עושה זה לחלק כסף בחזרה לציבור, עדיף שהיא תחסוך את המשכורת של עובדי מס הכנסה ופשוט לא תקח אותו.

רוצים את חדשות העסקים ישירות לסמארטפון? עכשיו גם בטלגרם - הצטרפו כאן

לקריאה נוספת:
הסכם בין ביתן לעובדי מגה: מחלקת הירקות תיסגר
המעסיק הכשיר אתכם לעבודה: אתם חייבים לו משהו?
רגע לפני פרסום הדוחות: "המחיר של נטפליקס עדיין משתלם"

את הכסף שהממשלה לוקחת היא צריכה להשקיעו במטרות שבהן הציבור לא ישקיע בעצמו. בין היתר, אחת המטרות האלו זה לקחת כסף מאנשים עמידים ולהחזיר אותו לאנשים שיש להם פחות אמצעים, כדי לאפשר לכולם קיום בכבוד. אבל זה לא להחזיר את הכסף לציבור - זה להעביר כסף בין אנשים, למען הגשמת יעדים חברתיים ולאומיים. בהקשר הזה, כדאי גם להזכיר לח"כ פולקמן שלפי הפרסומים של משרד האוצר עצמו, רוב הכסף שאותו "חילק" משרד האוצר במסגרת "נטו משפחה" הגיע ל-40% המשפחות העמידות ביותר בישראל. מתוך הסכום זה, הרוב הגיע ל-20% העשירים ביותר.

אבל מבין כל הטענות ששמעתי מכיוונו של משרד האוצר, אחת עולה על כולן. גם אותה השמיע מנכ"ל משרד האוצר, וגם היא נשמעה כאשר הוא ניסה להסביר מדוע לא צריך להתרגש מכך שבשנים הקרובות צפויה חריגה מיעד הגרעון. המנכ"ל הסביר כי הסיבה שבגללה צפויה חריגה מהגרעון היא לא בגלל שהגרעון גדל, אלא פשוט בגלל שהחליטו להוריד בשנים הבאות את יעד הגרעון מ-2.9% ל-2.5%. אם יחזירו את היעד לרמתו הקודמת, הכל יהיה בסדר.

אז ראשית, החוק במדינת ישראל קובע שיעד הגרעון אמור להיות אפס. כל ממשלות ישראל אישרו לעצמן בכל זאת להיות בגרעון קטן, אבל הממשלה הזאת היא הראשונה שללא כל סיבה טובה העלתה את יעד הגרעון ל-2.9%. לכן עצם העובדה שמנכ"ל משרד האוצר חושב שהפתרון לחריגה מהגרעון הוא להגדיל את יעד הגרעון מראה שיש לנו בעיה. כי אם זה הפתרון הטוב ביותר בשביל המדינה, אז הפתרון הטוב ביותר למי שנמצא באוברדרפט זה להגדיל את המסגרת.

אבל אפילו יותר מכך, אם מנכ"ל משרד האוצר חושב שאם את הגידול בגרעון אפשר לפתור בעזרת העלאת היעד, אז יש לי פתרון פשוט בשביל משרד התשתיות הלאומיות בפעם הבאה שיודיעו שהכנרת ירדה אל מתחת לקו האדום - תורידו את הקו האדום בעוד כמה מטרים, ואז תראו שכשמסתכלים על הקו הנמוך, הכנרת ממש מלאה במים.

ד"ר אביחי שניר - המכללה האקדמית נתניה