מאז ילדותנו גדלנו על סיפורי העם הנבחר. עם נבחר צריך שיהיה לו מנהיג מורם מעם. בעשור האחרון נדמה כי כמעט התייאשנו מלמצוא. אנו מספרים שוב ושוב על נפלאות מנהיגנו בעשורים הראשונים לעצמאות המדינה, ומבכים את אוזלת היד והמנהיגות של העשור האחרון. אולם בתחום אחד נדמה ששפר עלינו מזלנו. התחום הכלכלי. הנה המנהיג הכלכלי, בדמותו של פרופ' סטנלי פישר, הוא בדיוק מה שנדמה היה שאנו מייחלים לו. הוא גם ישראלי (אפילו שהתאזרח רק לפני 5 שנים) וגם עם הילה בינלאומית. מוערך בארץ ובקהילה הגלובאלית. מנהל קשוח, חביב ומנומס לעובדיו. מחד עקשן ודבק בדרכו, ומאידך מקשיב ליועציו. הכי חשוב הוא הצליח היכן שמנהיגי עולם קרטעו - לעבור בשלום את המשבר הכלכלי.
בהתחלה זילזלנו בו
המשבר הכלכלי הגלובלי חידד את הצורך הנואש במנהיגות אמיתית. החרדה הקיומית שאפפה את העולם המערבי לא פסחה עלינו. מילותיו המרגיעות של הנגיד עם פרוץ המשבר הכלכלי העולמי, נתקלו בתחילה בתגובות ציניות ומזלזלות. כיצד יתכן כי היכן שנכשלו המעצמות הכלכליות בעולם המפותח והמתועש, תצליח ישראל הקטנה? כשהימים חלפו והתברר כי גם אם ישראל מושפעת מהמשבר הכלכלי העולמי, הרי אנו לא חיים בבועה, ניתן להתמודד במהירות בזכות חוסן כלכלי ותכנון נכון רחב לבבנו. הנה היינו כאור לגויים.
נדמה לפעמים, כי מסלול חייו של סטנלי פישר היה מכוון מאז ומתמיד להגיע לשיאו כאן. הוא נולד ברודזיה (זמביה) באפריקה, למד בלונדון, וויתר על דוקטורט באוניברסיטה העברית לטובת MIT מסצ'וסטס. הכרות עמוקה עם הכלכלה הישראלית עשה כשהגיע לכאן ב 1985 עם יועצים כלכליים אמריקאים, שנשלחו לסייע לישראל ביישום תוכנית הייצוב. האם אז כבר הבין את הפוטנציאל במשק הישראלי? נדמה כי תפקידיו בקרן המטבע הבינלאומית ואחר כך כסגן יו"ר סיטי גרופ, הכינו אותו לתפקיד המאתגר מכל: להצעיד קדימה את הכלכלה הישראלית.
חייב להשלים את הקדנציה
באופן סימבולי למדי, סטנלי פישר מונה לתפקיד נגיד בנק ישראל ב 1 במאי 2005. חג הפועלים נחגג בשנים האחרונות בקול ענות חלושה אם בכלל. במקביל נמתחה אז ביקורת נוקבת על המינוי. נרמז כאילו הוא יהיה "נגיד של עשירים", בשילוב דברי הביקורת הנוקבים של פרופ' שטיגליץ ג'וזף, חתן פרס נובל לכלכלה, על תרומתה של קרן המטבע העולמית בכלל, ושל סטנלי פישר
בפרט, לקריסת כלכלות בעולם ולהחרפת פער המעמדות.
אולם סטנלי פישר צחק כל הדרך להצלחה. הוא התעקש כי טיפול בעוני, ושיפור רמת החיים והרווחה, יקרו רק אם תהיה צמיחה מתמשכת. הוא לא חשש להתאים החלטות לסביבה כמו הורדת ריבית לרמות אפסיות. היה לנגיד הראשון בעולם המערבי להעלאת הרבית כשחשב שהתנאים בשלו לכך, ובכך הזכיר שוב לברננקי מי היה המנחה שלו לדוקטורט.
חוק בנק ישראל שאושר השבוע בכנסת סלל את הדרך למינוי הנגיד לקדנציה נוספת. לאחרונה עלו ספקות אם פישר ישלים את מלוא כהונתו. נקווה שיתמיד. הכלכלה העולמית עדיין לא יצאה מהמשבר. שערי מטבע החוץ לא יציבים. העניים עדיין עניים, והחששות מקננים. מנהיגות כלכלית יציבה, זה בדיוק מה שהמשק שלנו זקוק לו.
* הכותבת היא ס. דיקאן בית הספר למנהל עסקים, המרכז ללימודים אקדמיים.