נתניהו ושטייניץ מגבירים המאבק בריכוזיות

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר יובל שטייניץ יודיעו בקרוב על הקמת ועדה ממשלתית לבחינת הריכוזיות במשק. הוועדה תתבקש להגיש את המלצותיה עד 31 בדצמבר 2010.

בימים האחרונים הופץ בין חברי הוועדה המיועדים כתב המינוי. מסתמן כי חבריה יהיו: אייל גבאי, מנכ"ל משרד ראש הממשלה; רוני חזקיהו, המפקח על הבנקים בבנק ישראל, העתיד לסיים את תפקידו בסוף דצמבר; פרופ' זוהר גושן, יו"ר רשות ניירות ערך; ד"ר אודי ניסן, הממונה על התקציבים במשרד האוצר; אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה; פרופ' יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה; פרופ' עודד שריג, הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון במשרד האוצר; רונית קן, הממונה על ההגבלים העסקיים; וד"ר קרנית פלוג, מנהלת חטיבת המחקר בבנק ישראל. כמעט כל חברי הוועדה דיברו באחרונה על הצורך בצמצום הריכוזיות במשק.

ראש הממשלה, שר האוצר ונגיד בנק ישראל סטנלי פישר התבטאו באחרונה בצורך החשוב לטפל בריכוזיות במשק כבעיה מקרו-כלכלית, פוליטית וממשלית חמורה. בטיוטת כתב המינוי להקמת הוועדה, שגיבש מנכ"ל משרד ראש הממשלה אייל גבאי, הוצע כי מינוי הוועדה ייעשה על ידי נתניהו, שטייניץ ופישר ­ בשל החשיבות הרבה שהם רואים בפעילותה. לפי שעה, לא ברור אם לנוכח האפשרות המסתמנת כי הוועדה תפעל במשרד האוצר, היא תמונה באופן בלעדי על ידי שטייניץ או במשותף עם פישר.

תוכן כתב המינוי אמנם הוסכם בין משרד ראש הממשלה לאוצר, אך בהתייעצויות שנערכו בין המשרדים עדיין לא הוכרעה סוגיית האחריות המיניסטריאלית של הוועדה. בחודשים האחרונים ניטש מאבק בין שני המשרדים בשאלה מי ימנה את ועדת הריכוזיות ומי יעמוד בראשה. הן באוצר והן במשרד ראש הממשלה ביקשו שהוועדה תוקם בתחומם, ושבראשה יעמוד מנכ"ל המשרד.

שר האוצר דרש בתוקף שהוא יהיה זה שיחתום על כתב המינוי להקמת הוועדה, ושבראשה יעמוד נציג של משרד האוצר ­ בדומה למודל של ועדת בכר, שפעלה ב-2005 בראשות מנכ"ל האוצר דאז ד"ר יוסי בכר, והביאה להפרדת קופות הגמל וקרנות הנאמנות מהבנקים. עמדתו של שטייניץ אינה מתיישבת עם עמדתם של כמה מחברי הוועדה, כמו נציגי בנק ישראל ורשות ההגבלים העסקיים, הסבורים כי בראשה צריך לעמוד גורם נייטרלי, כמו מנכ"ל משרד ראש הממשלה.

גבאי לחם בחודשים האחרונים להקמת הוועדה, ניסח את טיוטת כתב המינוי ושאף לעמוד בראשה. לפי שעה לא ברור אם ישתתפו בוועדה נציגי משרד ראש הממשלה ­ המנכ"ל גבאי ופרופ' יוג'ין קנדל ­ או שבקשתו של שטייניץ תיענה בחיוב, ומרכז הכובד של הוועדה יהיה במשרד האוצר. במקרה זה מי שעשוי לעמוד בראשה יהיה מנכ"ל המשרד חיים שני. כך או כך, מי שיכריע בסוגיה יהיה ראש הממשלה נתניהו.

בטיוטת כתב המינוי שהגיעה לידי TheMarker נקבעו מטרות הוועדה, לפיהן "הועדה תמליץ לממשלה על צעדי המדיניות הנדרשים, לרבות תיקוני חקיקה וצעדים אופרטיביים, להתמודדות עם שאלת מבנה האחזקות במשק. כל זאת במטרה להשיג את היעדים הבאים: שיפור בהבטחת הנכסים הפיננסיים שבידי הציבור והגנה על כספי המשקיעים בחברות ציבוריות; שיפור ושמירה על יציבות המערכת הפיננסית בכלל והמערכת הבנקאית בפרט; והגברת התחרותיות והיעילות בפעילות המשקית".

עוד נכתב בטיוטת כתב המינוי: "לאור השינויים המבניים במשק ומסגרת ההסדרה והפיקוח הקיימים, תבחן הוועדה צעדי מדיניות אפשריים, ובכלל זה צעדים לחיזוק הממשל התאגידי בחברות ציבוריות; סוגיית השליטה של חברות ריאליות בחברות פיננסיות ­ בהמשך להמלצות הוועדה לבחינת ההיבטים של אחזקות בתאגידים ריאליים (ועדת ברודט) משנת 1995 ובהתחשב גם בסטנדרטים המקובלים בעולם; תחולת מדיניות ההגבלים העסקיים; סוגיית הגבלת השליטה בחברה ציבורית באמצעות מבנה החזקות פירמידלי (לרבות באמצעות מיסוי של פעילות הנעשית בתוך הקבוצה העסקית והגברת הזיקה הישירה בין השליטה לאחזקה בחברות המסונפות) ושימוש בהחזקות צולבות; בחינת הקשחת התנאים עבור קבוצות עסקיות לרכישת נכסים ממשלתיים וקבלת רישיונות וזיכיונות".

מטיוטת כתב המינוי עולה עוד כי הוועדה תקבע את סדרי עבודתה, תתייעץ ותשמע גורמים רלוונטיים לנושא ותסתמך על מידע וחומרי מחקר שנצברו בממשלה ובאקדמיה. במהלך עבודתה, ובהתאם לנושא הנדון, תזמן הוועדה להופיע בפניה את הגורמים הרלוונטיים במשק ובאקדמיה. כמו כן, תזמן הועדה, לפי הצורך, מומחים וגורמים אחרים הנוגעים לדבר, ותבחן את הנושאים הנידונים תוך התייחסות לנעשה במדינות אחרות בעולם.

"המשק הישראלי מאופיין בריכוזיות גבוהה", נכתב בטיוטת כתב המינוי, "שכן חלק ניכר מהחברות במשק מוחזקות על ידי מספר קטן יחסית של קבוצות עסקיות; קרוב למחצית משווי השוק של החברות הציבוריות נשלט על ידי כ-20 קבוצות עסקיות. מרבית הקבוצות העסקיות בישראל הן משפחתיות ומתאפיינות בפיזור ענפי רחב ובמבנה אחזקות פירמידאלי. העדויות בעולם מלמדות, כי מבנה בעלות זה, יש בו כדי להשפיע לרעה על רמת הסיכון, על הקצאת המקורות, על הצמיחה במשק ועל השוויון בחלוקת ההכנסות. הוא עשוי להשפיע, בין השאר, על רמת התחרותיות בענפי המשק ווגם על היציבות הכלכלית. יתרה מכך, מבנה אחזקות זה, המקנה כוח בידי קומץ מקבלי החלטות, עלול לעודד קשרים פסולים בין הסקטור העסקי לגורמי השלטון.

"לאחר שהממשלה טיפלה בעבר בהגבלת ההחזקות הריאליות על ידי הבנקים, הוצאת החיסכון ארוך הטווח מהמערכת הבנקאית ויצירת שוק אשראי חליפי, יש לבחון את סוגיית התחרותיות הענפית והמשקית במובנה הרחב יותר, לאור התפתחותן של קבוצות עסקיות בישראל ­וזאת על מנת להפוך את המשק למשוכלל ותחרותי יותר".