וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

עלות תוספות השכר לח"כים: 86 מיליון שקל בשנה

צבי זרחיה

13.4.2011 / 9:30

דרישת הח"כים להעלאת שכרם ב-32% עלולה להוביל לתגובת שרשרת במסגרתה יעלה שכרם של כ-1,500 נבחרים, בכירים וגימלאים בשירות הציבורי

העלאת שכרם של הח"כים, השרים, סגני השרים,רה"מ והנשיא, ועובדי המדינה הבכירים הצמודים בכ-32% תגרום לתוספת עלות שנתית למדינה של 86 מיליון שקל בשנה - כך עולה מחישוב שערך TheMarker בעקבות החשיפה שלשום על כוונת ועדת הכנסת להקים היום צוות ח"כים שיבחן את תנאי הח"כים. לפי שעה טרם הוגשה בקשה רשמית להעלאת שכר הח"כים, אבל בקרב ח"כים הועלתה בתקופה האחרונה התביעה לעדכן את שכרם לרמה של שופטים מחוזיים, כלומר להעלות את שכרם בלמעלה מ-32%. שכרם של הח"כים כיום הוא 34 אלף שקל ובכנסת הובעה תביעה להעלותו לכ-45 אלף שקל לפחות.

העלאת שכרם של חברי הכנסת עלולה להשפיע על גידול בשכרם של 1,500 נבחרים, בכירים וגמלאים בשירות הציבורי. אם יועלה שכר הח"כים כפי שדורשים בכנסת יהיה צורך להעלות בשיעור דומה את שכרם של יתר הנבחרים: סגני השרים, השרים, רה"מ, ונשיא המדינה, אחרת שכרם של הח"כים יהיה גבוה משכרם של סגני השרים והשרים.

העלאה כזו תגרור העלאת הגמלה גם של 300 ח"כים ושרים גמלאים וכן של 225 בכירים מכהנים בשירות הציבורי הצמודים לשכרם של סגני השרים. העלאת שכר הבכירים תגרור העלאת שכר המנכ"לים הממונים עליהם אחרת המנכ"לים ישתכרו פחות מהח"כים.

זאת ועוד, ההערכה במשרדים הכלכליים היא שהעלאת שכרם של הח"כים והשרים תגרור העלאה דומה בשכרם של 600 שופטים מכהנים ובגמלתם של כ-400 שופטים גימלאים. שכרם של אלה נקבע על ידי ועדת הכספים, שגם קובעת את שכרם של השרים.

מליאת הכנסת, פתיחת מושב הכנסת, אוקטובר 2010. מגד גוזני
ההערכה במשרדים הכלכליים היא שהעלאת שכרם של הח"כים והשרים תגרור העלאה דומה בשכרם של 600 שופטים מכהנים ובגמלתם של כ-400 שופטים גימלאים/מגד גוזני

ח"כים ושופטים - שכר אחיד

בכנסת מעריכים שאם תתקבל התביעה להצמיד את שכרם של הח"כים לשכרם של שופטים מחוזיים לא יהיה מנוס מלהגדיל בשיעור זהה את שכרם של השופטים מהנימוק ששכרם של השופטים המחוזיים גבוה משכרם של הח"כים.

גורמים כלכליים מזהירים כי "העלאת שכרם של הח"כים עלול לגרום לגל תביעות שכר בסקטור הציבורי". לדבריהם, הרופאים המנהלים כעת מאבק שכר עלולים להקשיח את עמדתם לנוכח המגמה להעלות את שכרם של הח"כים ובעקבותם יצוצו סקטורים נוספים עם תביעות שכר גבוהות".

בכנסת הועלו דרישות לא רק להעלאת שכרם של הח"כים אלא גם להגדלת שיעור הפנסיה של הח"כים העומד כיום על 2% בשנה ולהעלותו ל-3-4% בשנה. הנימוק: הח"כים עוזבים מקומות עבודה נחשקים ולאחר קדנציה או שתיים נאלצים ל"התחיל הכל מחדש".

תביעה נוספת שהועלתה בכנסת היא להגדיל את שיעור הפיצויים לח"כים הפורשים לאחר קדנציה אחת או שתייים. היום תקרת הפיצויים היא משכורת חודשית בגין כל שנת כהונה עד לתקרה של 6 משכורות חודשיות.

כמו כן, הועלתה הצעה לבטל את כהונתה של "ועדת גרונאו" לקביעת תנאיהם של חברי הכנסת. הוועדה הוקמה ב-2003 ובה חברים פרופ' ראובן גרונאו, דניאל דורון ויוסף גילאור. בכנסת גם הועלתה הצעה להקים ועדה בהשתתפות ח"כים לשעבר שתדון בתנאיהם. ואולם, מאחר שגמלתם של הח"כים לשעבר צמודה לשכר הח"כים אזי קיים ניגוד עניינים בכך שח"כים לשעבר יקבעו את שכר הח"כים וכתוצאה מכך תגדל גמלתם.

להגדיל את העוזרים הפרלמנטרים

תביעה נוספת שהועלתה בכנסת היא להגדיל את מספר העוזרים הפרלמנטריים מ-2 ל-3. מדובר בתוספת עלות של כ-15 מיליון שקל בשנה.

סיעת מרצ הודיעה אתמול על התנגדותה להעלאת שכרם של הח"כים. דובר מרצ הודיע שהסיעה שוללת באופן גורף את היוזמה להפסיק את פעילותה של "ועדת גרונאו" כך שהח"כים עצמם יעסקו בתנאי העסקתם ובתנאיהם שלהם. מרצ סבורה כי קיים פגם אתי, אסטתי וציבורי חמור בעצם ההצעה".

פרופ' ראובן גרונאו העומד בראש הועדה הציבורית לקביעת תנאי הח"כים מתח ביקורת על הכוונה להקים צוות ח"כים שיבחן את תנאי המחוקקים ובעצם יעקוף את עבודת ועדתו.

בקרב ח"כים מובעת תרעומת על עבודתה של הועדה שמונתה בשנת 2003 לנוכח העובדה שלא נענתה בלשון המעטה לחלק גדול מדרישותיהם כמו שיפור שכרם של העוזרים הפרלמנטריים. כפי שנחשף שלשום ב-TheMarker, היום תכונס (רביעי) ועדת הכנסת לצורך הקמת הצוות שבו ישתתפו הח"כים: מאיר שטרית (קדימה), זאב אלקין (ליכוד), דניאל בן סימון (עבודה), רוברט אילטוב (ישראל ביתנו) ואברהם מיכאלי (ש"ס). בן סימון אמר אתמול כי טרם החליט אם לכהן בצוות ויקבע את עמדתו בהתאם למנדט שינתן לצוות. הקמת הצוות נועדה לעקוף את ועדת גרונאו, שבה חברים גם יוסף גילאור ודניאל דורון.

ביטול עבודתה של הוועדה צריך להיעשות בחקיקה מאחר שהכנסת חוקקה ב-2003 חוק המסמיך ועדה ציבורית לדון בתנאי הח"כים. עם זאת, הסמכות האחרונה לקביעת התנאים הופקדה בידי ועדת הכנסת שאמורה לדון בהמלצות הוועדה הציבורית אך לא מחויבת לקבלה. בכנסת טוענים כי הקמת הצוות נועדה לעקוף את הוועדה הציבורית כי אם האחרונה תתנגד להמלצות הצוות, תוכל ועדת הכנסת לקבל החלטות בניגוד לעמדתה של הוועדה הציבורית.

"המהלך נראה לי תמוה כי אנו מרגישים שאנו קשובים לצורכי הח"כים", אמר אתמול גרונאו. "אם לא רוצים שנהיה מעורבים צריך להתכנס ולהצביע על פיזור הוועדה שלנו. אין צורך לקיים את הוועדה שלנו בהליך מוזר שבו מקימים צוות שבודק את כל העוולות מביא אלינו יעשו לנו 'אובר רולינג'. כל התהליך נראה מיותר ומבזה את הכנסת".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully