אין כסף? תמכרו את תחנות הכוח

חברת החשמל הודיעה בחודשים האחרונים, בטפטופים, כי לא תוכל עוד למלא את התפקיד שמייעד לה החוק, ושעבורו היא זוכה לתקצוב מכספי ציבור. החברה אינה יכולה להקים תחנות כוח נוספות - כי אין לה די כסף; היא לא יכולה לגייס עוד כסף כי המינוף שהיא נושאת על גבה מוגזם; והיא לא תוכל בקרוב גם לחבר צרכנים לחשמל - כי יש לה חובות להחזיר.

חברת החשמל לישראל, יש להזכיר, היא ספק שירות חיוני למשק. החברה מחזיקה מתוקף חוק ברישיון לניהול מערכת החשמל, להולכתו ולחלוקתו - ומחויבת לעמוד בתנאי רישיון זה כדי ליהנות מהתשלומים שמעביר אליה הציבור מדי חודש. נשאלת השאלה אם בהיעדר מילוי חובותיה לפי החוק, האם ממשיך הציבור להיות מחויב בתשלום חשבונות החשמל לחברה? את המענה לשאלה זו אמורים היו לספק כבר מזמן ממשלת ישראל ורשות החשמל, אך הודעותיה של חברת החשמל זכו עד כה להתעלמות ולרתיעה מכלל עיסוק בתפוח אדמה לוהט זה.

הפצצה המתקתקת בדמות מצבה הפיננסי של חברת החשמל ידועה לא מהיום. אלא שבעבר, בכל פעם שהחברה היתה נקלעת למצוקה פיננסית, היא היתה יוצאת לגיוס חוב מזורז נוסף - או פונה לרשות החשמל בתחינה ל"הלוואה" קטנה מהציבור בדמות ייקור תעריף החשמל. איש לא שאל שאלות ואיש לא ביצע בדיקות, גם כשתנאי ההלוואה הופרו בזה אחר זה. העיקר היה שהפתרון לגיבנת החוב של חברת החשמל נדחה לפתחו של המנכ"ל, היו"ר או השר הבא.

לפני כחצי שנה קיבל דירקטוריון חברת החשמל החלטה עקרונית, לפיה חובתו כלפי איתנותה של החברה העסקית גוברת על שיקולים משקיים לאומיים. לפיכך החליט הדירקטוריון שלא לאשר עוד להנהלה לחפות על מצבה הפיננסי הקשה של החברה באמצעות גיוסי חוב נוספים - והורה לה למצוא פתרונות אחרים. הנהלת החברה פנתה לפתרון הקל ביותר: היא השמיעה זעקות שבר מעל דפי העיתונות וקראה לממשלה להזרים לה הון באופן מיידי, להעמיד לטובתה ערבויות מדינה - ולייקר את תעריף החשמל ב-18%, לא פחות. ככל הנראה גם הרגולטורים ינקטו בפתרון הקל ביותר - וישיבו בשלילה מוחלטת לכל שלוש הבקשות.

בפני הנהלת החברה עמדה חלופה לבקשת הסיוע המופרז מהממשלה. היא היתה יכולה להוביל רפורמה מבנית בחברה, או לקדם תהליך התייעלות כלשהו שיסייע לה לרתום חזרה את הדירקטוריון ואת רשות החשמל לצדה.

ואולם עד מהרה גילתה ההנהלה כי היא היחידה שמעוניינת בכלל במהלך מסוג זה. הממשלה גררה רגליים במשך שנה עד שלפני חודשיים הסכימה לראשונה לסגת מכוונתה לפצל את החברה ולהפריטה, והעובדים הבינו כי הם נמצאים בעמדת כוח ולכן אין להם כל סיבה ללכת לקראת המדינה ולהתפשר. כדי לערוך "וידוא הריגה" דאג יו"ר ההסתדרות עופר עיני להחליש עוד יותר את ועד העובדים - וביטל את הסדר הפרישה המוקדמת עליו חתם יו"ר הוועד מיקו צרפתי עם המנכ"ל עמוס לסקר, לפי דרישת יריבו הפוליטי של צרפתי בחברה.

במשך שנים טענו עובדי חברת החשמל כי האוצר ורשות החשמל עשו יד אחת כדי לדכא את כושרה הפיננסי של חברת החשמל ולהביאה לכדי כינוס נכסים. בין אם צדקו ובין אם לאו, העובדים לא עשו דבר כדי למנוע מהחברה היקרה ללבם להגיע לעברי פי פחת.

כיום ניצבת הממשלה בפני הזדמנות. אלא שכדי לנצלה נדרש אומץ ציבורי ופוליטי, שלא בהכרח מצוי בשפע בקרב קברניטי המדינה. מה שנדרש הוא לא ייקור תעריפי החשמל או בבזיזת קופת המדינה המדולדלת, אלא אותו מהלך הננקט על ידי כל בעלים של חברה עסקית הנקלעת לקשיים. חברה שכזו, כאשר אינה יכולה להחזיר את חובותיה, יוצאת למסע מימושים.

מה מונע כיום מחברת החשמל להנפיק או למכור נתחים מסוימים מתחנות הכוח שלה? מה מונע מהמדינה לשנות את מאזן הכוחות מול העובדים - ולחייב את החברה להציף ערך בנכסיה או להעמיד אותם למכרז?

התשובות לשאלות אלה מוכרות. יש שאומרים שמדובר במהלך שאינו ריאלי פוליטית. אחרים טוענים כי המהלך עשוי להביא לדרישת פירעון מיידית מצד בנקים זרים. אלא ששוב ושוב שוכחים כולם כי החלופה למהלכים דרמטיים אלה היא שמירה על הסטטוס-קוו - שממנו תצא המדינה מופסדת עוד יותר. אם לא ייעצר כדור שלג זה בזמן - סופו שממילא יקבור תחתיו את כולנו.

שנה וחודשיים חלפו מאז הציג בנימין נתניהו את התוכנית "בלימה ותנופה", שנשענה בין היתר על ארבע רפורמות מקיפות במשק הישראלי - בהן הרפורמה במשק החשמל. ואולם מאז לא עשה ראש הממשלה דבר בעניין. תחת זאת, הוא מברך את חברת החשמל לרגל הרחבת פעילותה העסקית לתחום התקשורת, ולוחץ זה שלושה חודשים למינויו של שותפו הפוליטי, חבר הכנסת לשעבר אפי איתם, לתפקיד יו"ר דירקטוריון החברה. לחברת החשמל, כך כנראה מאמין ראש הממשלה, יוכל לעזור רק המשיח.