כבר חודשים רבים שכלכלת ארצות הברית נמצאת במגמת ירידה מתמשכת והמצב הכלכלי הרעוע מערער את מעמדה של המעצמה החזקה ביותר בעולם. האם ייתכן שהממשל מקדיש זמן רב מדי לבחירת המועמד האולטימטיבי לשלטון, במקום להתעסק בשיקום הכלכלה ובחילוצה של ארצות הברית מן המובלאה אליה נכנסה?
כעת נכנסת ארצות הברית ליישורת האחרונה בבחירות המקדימות לנשיאות, בזמן שג'ון מקיין כבר מפנטז על הכתר, ממשיכים הילרי קלינטון וברק אובמה להיאבק בשיניים על תפקיד "הנציג הראשון" של הדמוקרטים. בזמן שכולם עסוקים בקמפיין הציבורי הסוחף של האפרו אמריקני הראשון לשלטון מתענג לו ג'ורג בוש על ימיו האחרונים בבית הלבן, וסוחט עוד קצת שלווה מהנקמה בעירק.
כרגע כולם עסוקים בעניינים אלו או אחרים, מתדפקות הבעיות הכלכליות על סוגיית הדלק בחוזקה, והנשיא או הנשיאה הבאים של האימפריה ייאלצו להתמודד עם העובדה כי ארצות הברית איבדה את יכולתה התמידית להשפיע על הזירות הכלכליות הלאומיות והבינלאומיות. את התדרדרות מעמדה של המדינה בעולם ניתן לראות בשער המטבע היציג שלה, אשר היחלשותו התדירה מנפה אותו מרשימת מטבעות החלופה שמוציאות את יתר מדינות העולם ממשברים כאלה או אחרים. הוכחה נוספת להיחלשותו של האול מייטי דולר ניתן לראות בהתחזקותו של שער היורו מול הדולר, עד לכדי נקודת שיא, יחס של כ 1.6 אירו לדולר, עלייה של כ-30 אחוז במהלך השנה האחרונה.
מי האויבת הגדולה של האימפריה?
כאן הזמן לשאול את השאלה המתבקשת, מי היא האויבת מספר אחת של האימפריה? האם זו סין, או שמא בכלל האויבת הגדולה ביותר של ארצות הברית היא עצמה? בשנים האחרונות אנו עדים לשגשוגה של סין ולעלייה המתמשכת בכוחה הכלכלי והפוליטי, שמשתלט על מקומה של אמריקה בכלכלה העולמית ודוחק אותה מהפסגה. אך עם זאת, את האשמה על מצבה הכלכלי המתדרדר ניתן לכוון אך ורק פנימה.
שנת 2008 לא תספק לנו כותרות חדשות במדיניות הרווחת במדינה, הנשיא היוצא ככל הנראה לא יערוך תוכנית חדשה לחילוצה של המדינה מהמובלאה המסתובבת, וגופי הממשל השונים ימשיכו באותה מדיניות כושלת עד לכניסת הממשל החדש. התחזיות צופות כי שנת 2008 תתאפיין בעיקר בתופעה המכונה סטגפלציה עליית מחירים ומיתון. עליית המחירים נוצרת כתוצאה מביקוש יתר של סחורות בר קיימא בשווקים הנרחבים המלווים, במקביל במיתון כלכלי (האטה כלכלית).
בארצות הברית אנו עדים להיווצרות הסטגפלציה בעקבות גידול אוכלוסיית העולם, הגוררת עלייה בצריכה הפרטית, ובמקביל אי הגדלת הייצור לאותם סחורות בר קיימא, דבר שהביא לעליית מחירים לסחורות בסיסיות כמו אורז, חיטה וכדומה. גורם נוסף להיווצרות התופעה הינו הביקוש הגובר לנפט, והחלטת מדינות אופ"ק לצמצם את היצע הנפט, דבר שגרר בדיעבד לעלייה במחירי חביות הנפט, עד לכדי 120 דולר לחבית, ולעלייה במחירי צריכת האנרגיה.
ירידת הריבית אינה פתרון פלאים
במדינה נורמלית, בה עוסק השלטון גם בתחום הכלכלי, הפתרון המתבקש בכדי להימנע מסחרור סטגפלציוני היה להקטין את שיעורי האבטלה, תוך הקטנת הצריכה הפרטית והביקושים במשק. כלומר, במילים פשוטות יותר - העלאת הריבית. בארצות הברית עדיין צפויה ירידה נוספת בשער הריבית (של כרבע אחוז) בחודש יוני, ומשם צופים הספקולנטים עלייה בשער הריבית, זאת עקב הלחצים האינפלציונים.
השאלה המרכזית היא האם אכן תמה תקופת הורדת שערי הריבית, כלומר האם לא נצפה יותר להרחבה מוניטארית. ציפיות להרחבה מוניטארית יביאו את שוק ההון לרמה אטרקטיבית גבוהה יותר, וייתכן כי תיווצר בשוק בועה שאין לה בסיס לגבי חברות. בסוף חודש אפריל 2008 מקבלי ההחלטות במדיניות המוניטריות בארצות הברית ניסו לשכנע באמצעות מסרים שונים, כי אין בכוונתם להוריד את שער הריבית לרמות נמוכות יותר. זאת בהנחה שהלחצים בשוק הפיננסי יופחתו והנתונים הכלכליים של ארצות הברית יתייצבו.
ב-30 לאפריל 2008 הודיע נגיד הבנק הפדרלי, בן ברננקי, על הפחתה נוספת של הריבית הבסיסית במשק האמריקאי ברבע אחוז, לשיעור של 2 אחוזים, הריבית הנמוכה ביותר מאז שנת 2004. מפרסומים ומהודעת הפדרל ניתן לראות באופן ברור כי הפעילות הכלכלית בארצות הברית עודנה חלשה, וכי רמת הצמיחה של משקי הבית ושל החברות נחלשה אף היא, זאת בעוד ששווקי העבודה ממשיכים להיחלש באופן תדיר.
אולם מהודעת הפדרל ניתן גם לראות כי קיימת אי ודאות לגבי רמת האינפלציה הצפויה, בשל החשש שמחירי האנרגיה והסחורות ימשיכו במגמת ההתייקרות. אם ההנחה שהכלכלה בארצות הברית תמשיך בהאטה, כמו שאני צופה כתשובה לירידה בשכר הנומינלי, בהשפעות מחירי הסחורות המתייקרות, במיוחד האנרגיה, הפדרל רזרב יסיר כמה הקלות בהמשך השנה, ובסוף השנה לחצי המימון שירגעו משולבים עם כלכלה חלשה מחודשת יתחילו לעלות על פני השטח.
למי מהמועמדים יש יכולת כלכלית?
השאלה המרכזית הבאה על הפרק היא האם לכל אחד משלושת המועמדים לנשיאות יש בכלל את הכלים להציל את האימפריה. הבוחרים האמריקאיים יתנו הפעם משקל מהותי מבעבר למועמד/ת בעלי יכולת כלכלית. בהסתמך על הכרותי את ארה"ב וחשיפת המועמדים, לאיש מהם אין יכולת כלכלית מוכחת, לכן, הפעם, השיקול של הבוחרים יתמקד בצוות הכלכלי שיציג כל מועמד, ובתוכנית הכלכלית עצמה. מהפכות גדולות לא צפויות, אכזבה גדולה מבחינת הכלכלה האמריקאית.
ד"ר דפנה פפר היא מרצה למימון במרכז ללימודים אקדמיים ולשעבר כלכלנית בנציגות משהב"ט בארה"ב.